סין תמכה בתכנית הגרעין האיראנית עד סוף שנות ה-90, היא רוכשת מאיראן נפט למרות הסנקציות, תומכת בעמדת איראן בשיחות הגרעין וסין גם תומכת צבאית בצפ״ק שמעבירה טכנולוגיה צבאית לאיראן קובי גדעון - לע״מ לאחרונה דווח בהרחבה על השינויים שעובר שירות הביון האמריקאי - ה-CIA. מדובר ברפורמה שניה בחמש השנים האחרונות לאחר הרפורמה שהוביל המנהל הקודם של השירות, ג׳ון ברנן בשנים 2013-2017. מטרתה לשים דגש על סין ורוסיה במקום איראן ומלחמה בטרור שירדו בסדר העדיפות.  הסיבות לשינוי טמונות בשינוי נשיא בבית הלבן. ג׳ו ביידן רואה בסין ורוסיה את האויבות העיקריות של ארה״ב. ביידן, בצורה מסוימת, מחזיר את תפיסת הביטחון של המלחמה הקרה (בין ארה״ב לבריה״מ עד נפילתה), לשולחן העבודה. סיבה נוספת טמונה בנוכחות האיראנית הגדלה באזורי עניין של ארה״ב, כולל המפרץ הפרסי ואיראן.  רפורמה שניה בחמש שנים   כאמור, הרפורמה של שירות הביון האמריקאי אינה ראשונה. הקודמת, בתקופת ברנן, נסובה סביב הסרת מחסומים בירוקרטיים המפרידים בין המקצועות העיקריים של ה- CIA: קציני מבצעים המטפלים בסוכנים ומנהלים פעילויות סמויות בחו"ל, ואנליסטים מודיעיניים המעריכים מידע ותומכים בתהליך קביעת מדיניות המבוסס בוושינגטון. חלק מהרפורמה כללה שחזור מודל מרכז ללוחמה בטרור של ה-CIA. ברנן הקים "מרכזי משימה" חדשים לפי נושא ואזור במטרה לשפר את האיסוף היומינטי. בנוסף הוא הקים גם מנהלת לחדשנות דיגיטלית (DDI). הרעיון של ברנן בבסיסו היה צימוד בין האנליסטים למפעילי הסוכנים בשטח. צוותים שיעבדו יחד, אורגנית, כדי לשפר את האיסוף.  האם השינוי של ברנן עבד? קשה לדעת. לאחרונה התוודה ה-CIA כי איבד בשנים האחרונות רשתות ריגול רבות. השירות גם כשל בהבאת מידע מוקדם על מגיפת הקורונה.  לא ברור מה הגורמים שהביאו לכך, אך קשה לקבוע שהעיקרית ביניהן, אם בכלל, זו הרפורמה של ברנן.  בין ההערכות שצפו בתקשורת האמריקאית אפשר למצוא שיפור באמצעי אימות זהות במרחב הציבורי (מצלמות, ביומטרי וכו׳) המאפשרים לשירותי נגד ריגול להיות יותר אפקטיביים. הערכה אחרת מדברת על חוסר מקצועיות של קציני איסוף בשירות האמריקאי.   המטרה: סין  ובכן, עברו כחמש שנים ולפני מספר שבועות הודיע הראש החדש של ה-CIA, וויליאם ברנס, על רפורמה חדשה. הפעם כזו המכוונת יותר לאזורי פעולה במקום תחומי פעולה. במקום אירן וטרור, המיקוד החדש יהיה בסין ורוסיה.  אחת הסיבות לכך היא שארה״ב לא קיבלה התראה מוקדמת על מגיפת הקורונה שהחלה בסין. אחד האירועים הכי גדולים שארעו בעולם בשבעת העשורים האחרונים. אירוע שהביא את ארה״ב לסערה כלכלית ופוליטית פנימית.   לזה יש להוסיף את יוזמת ״כביש ודרך״ שמקדמת סין בשנים האחרונות מאז עליית שי לשלטון. מטרתה לצבור כוח פוליטי במדינות בהן לסין יש עניין כלכלי (בעיקר משאבים טבעיים ומזון) או פוליטי. סין רוצה לדחוק את האמריקאים החוצה ממדינות אלו. סין גם משקיעה הון בבניין כוח צבאי והצי בפרט. הגידול בכוחו של הצי הסיני מדיר שינה מנבחרי הציבור האמריקאים.  אתגרי האיסוף בסין  איך זה קשור למוסד הישראלי? ובכן, הדברים לעיל נכתבו על מנת לתת לקורא רקע לשני תהליכים שעוברים על הביון האמריקאי בשנים האחרונות. אחד - שינוי שיטת עבודה להגדיל אפקטיביות איסוף. שני - שינוי כיוון במיקוד האיסוף. שניהם משפיעים על האיסוף היומינטי בסין.  בהקשר המוסד, קשה לדון בשיטות העבודה ומדידת אפקטיביות, מכיוון שאלו שיודעים לא מדברים. ואלו שאמורים לפקח, בספק מפקחים. ואם מפקחים, לא משקפים כלום לציבור. כך שהציבור בכל מקרה - עיוור.  עם זאת, בחינה היסטורית תראה שהמוסד נתקל בקשיים במספר מישורים עיקריים רלוונטים לסין וגם לצפ״ק. אחד - העדרה של התראה מוקדמת על מגיפת הקורונה. שני - תמיכת סין באיראן. שלישי - תמיכה סין בצפ״ק שתומכת צבאית באיראן.  מצירוף הנקודות ממידע גלוי, ניתן להבין כי למוסד יש קשיי איסוף וביצוע בסין וצפ״ק. יש לו אליבי. אולי כמה. האתגרים מתחילים בשפה, בתרבות ובמראה. בשונה ממדינות שאינן אסייתיות, בסין הבידול הפיזי מודגש. אם אתה זר, רואים עליך מיד. ובישראל אין הרבה סינים שאפשר לגייס למוסד.  סין גם מפעילה טכנולוגיות מעקב במרחב האזרחי בצורה שאף מדינה אחרת לא מפעילה. מצלמות, ניטור ביומטרי, ניטור רשת האינטרנט וכו׳. המשמעות היא שיותר קשה לזר לפעול במדינה ולהפעיל אחרים בלי להתגלות. המעקב אחרי זרים ומקומיים במדינה הדוק למדי. גם למוסד זה אתגר מבצעי.   לאלו יש להוסיף קשיי שפה ותרבות. בסין יש הרבה ניבים וזו שפה שונה לחלוטין במבנה שלה משפות שמיות או לועזיות. קשה ללמוד סינית ברמת שפת אם שלא תחשוף אותך. יש גם הבדלי תרבות. כדי להסתוות בתפקיד חשאי, יש להכיר את הסביבה בצורה מצוינת.  כל התנהגות קטנה תסגיר למקומי שאתה זר. והתרבות הישראלית רחוקה שנות אור בהתנהלות שלה מזו הסינית. גם לימודי סין בתיכונים או באקדמיה בישראל אין הרבה, כך שקשה לגייס גם מומחים ישראלים למוסד בהקשר סין.  סין בתכנית האיסוף?  לצד האתגרים שצויינו, ואולי חלקית בגללם, בספק אם תכנית האיסוף השנתית של המוסד כוללת את סין או צפ״ק, סביב אותן טענות. בהקשר הקורונה או מגיפות עתידיות, האחריות למיקוד האיסוף נופלת על הוועדה לאנרגיה אטומית שעוסקת בכל התחום הלא קונבנציונאלי, כך שלא ניתן להאשים את המוסד באופן מלא.  האם המוסד יצליח להתריע בפני המגיפה הבאה אם תגיע מסין? בספק רב. כנראה ישראל תסתמך על האמריקאים. האם מגיפות הן הוקטור היחיד המצדיק איסוף בסין? ובכן, לא. גם איראן. אולי בעיקר.  בעוד מגיפות מעניינות את כל העולם ולכן יש הסתברות לקבל התראה משירות ביון ידיד, במקרה האיראני, לישראל יש עניין מיוחד בתכנית הגרעין. אמנם פלוני יגיד שאיסוף ישיר באיראן מספיק לצורך כך, אך זו הסתכלות צרה על המציאות. תכנית גרעין עולה כסף, דורשת ידע טכני, חומרי גלם, מכונות, ועוד ועוד. תכנית גרעין היא עניין מורכב בהיבט לוגיסטי.  ואירן צריכה עזרה ממקורות חיצוניים. לא הכל מייצרים בבית. ומי עוזר לאיראן בשנים האחרונות? ניחשתם נכון. סין וצפ״ק ברשימה. כל אחת בדרכה. אמנם אין עדות גלויה שסין תומכת בתכנית הגרעין של איראן בשני העשורים האחרונים, אך היא כן קונה ממנה נפט. היא גם משקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח שדות הנפט והגז של איראן. כסף, שחלקו לפחות מגיע לתכנית הגרעין.  רק לאחרונה עלה מאמר דעה באתר foreignpolicy, ששם על השולחן את מה שרבים מבינים - נשיא איראן החדש שם פעמיו לעבר סין ורוסיה. שתי מעצמות שתמכו באיראן בדרכים שונות במהלך השנים האחרונות בהן טהרן הייתה תחת סנקציות אמריקאיות ובינלאומיות.  ״בבחירת מסע החוץ הראשון שלו כנשיא החדש של איראן, אבראהים ראיסי דילג על ישיבת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בחודש שעבר. במקום זאת, הוא טס מזרחה - לדושנבה, טג'יקיסטן, לפסגה של ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), השותפות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית של אירואסיה. הבחירה הייתה מהותית וגם סמלית. ב-17 בספטמבר, כמעט 14 שנים לאחר שאיראן הגישה תחילה בקשה לחברות מלאה ב-SCO, היא זכתה לבסוף לאישור״, נכתב במאמר.  סין גם מגבה את איראן באו״ם שצריך וגם את הדרישות שלה במהלך מו״מ הגרעין עם אירופה וארה״ב. עובדה חשובה בפני עצמה עבור המוסד שצריך להביא ללשכת רוה״מ פיסות מודיעין אודות הפוליטיקה סביב שיחות הגרעין בוינה. מי מושך בחוטים, למה, ואיך אפשר לדחוף את האינטרסים הישראלים בשיחות מול כלל השותפים.  כאמור, ישנם פרסומים כי סין תמכה בעבר בתכנית הגרעין של איראן. על פי מאמר שפורסם במכון המחקר INSS, ״מלבד מכירת נשק, סין סייעה לאיראן בפיתוח תוכנית הגרעין האזרחית שלה בין תחילת שנות ה-80 עד ל-1997. לפי הדיווחים, סין סייעה לאיראן לבנות את מרכז המחקר הגרעיני באיספהאן, שנפתח ב-1984, מה שמרמז ששיתוף הפעולה החל כמה שנים קודם לכן. סין גם הכשירה מהנדסי גרעין איראנים ועזרה לאיראן לכרות אורניום״, כותבים במאמר במאמר אחר באתר uscc.gov, נכתב כי ״בייג'ין הכירה באספקת כור מקור נויטרונים מיניאטורי (MNSR) של 27 קילוואט תרמי (kWt) והגנה על שיתוף הפעולה ככולו למטרות לא צבאיות. סין גם הודתה שסיפקה לאיראן קלוטרון קטן - מכשיר הפרדת איזוטופים אלקטרומגנטיים (EMIS).״ החשיבות של האיסוף בסין בהקשר האיראני ברורה. עם זאת, בהקשר תכנית האיסוף של המוסד, עולה השאלה מי אמור לקבוע זאת. בפועל, המוסד מכתיב לעצמו את תכנית האיסוף, עם מינימום התערבות ממשלתית. ומרבית המאמץ הולך לאיסוף ישיר באיראן. ועדיין, המעורבות המתחזקת של סין בזירה האיראנית, אמורה לגרור התייחסות בתכנית האיסוף השנתית.  תמיכה בצפ״ק שתומכת באיראן סין גם עוזרת לצפ״ק שעוזרת לאיראן בתחום הטילים והגרעין. המידע הגלוי בנוגע לשיתוף פעולה זה אמנם חשאי ברובו, אך חלקו ידוע. מי שלא מכיר את הנושא, יכול להתחיל בדיון בנערך ב2015 בקונגרס האמריקאי. יש גם את הפרסום של מכון המחקר IISS מיני רבים נוספים.  לאחרונה נצפה בצפ״ק מדלג היפרסוני חדש, אשר על פי טענת פרופסור יעקב נגל, לשעבר ראש המל״ל, סין תרמה לפיתוחו. באותה נשימה אזכיר את הפרסום כי סין ערכה באוגוסט האחרון שני ניסויים בכלי טיס היפרסוני. כך לפי פרסום של פיננשייל טיימס. מידע הנדסי כזה יכול לזלוג לאיראן דרך צפ״ק, במסגרת השת״פ הביטחוני בין המדינות.  בדומה להתנהלות עם איראן, סין גם עוזרת לצפ״ק להתמודד עם סנקציות אמריקאיות ובינלאומיות. בשני המקרים מדובר בסנקציות בגלל גרעין או טילים או גם וגם. ומה שצפ״ק מפתחת, נמצא תחת הנחה שנחשף לאיראן. בין שמדובר בטיל המסוגל לשאת רש״ק גרעיני, העשרת אורניום או פיתוח פצצה. צפ״ק, כידוע, מדינה גרעינית שפיתחה גרעין וטילים וביצעה ניסויים בשני הערוצים. דיפלומטיה: יחסי ישראל - סין  לצד האתגרים המעשיים לרגל בסין, המוסד מתמודד גם עם השאלה כיצד ריגול בסין יכול לייצר בעיות מדיניות לישראל מול בייג׳נג. סין אינה מוגדרת כאויב ישראל, להפך. סין משקיעה בפרויקטי תשתית מגוונים בישראל, כולל הקמה וניהול של נמלי ים עמוקים, רכבת קלה, פועלי בניין ועוד. כסף סיני גם זורם לחברות טכנולוגיה בישראל.  מעבר לאינטרסים כלכליים הדדיים בין המדינות, סין היא מעצמה. המשמעות היא שיש לה יכולות ריגול משלה והשפעה על אינטרסים ישראלים במזרח התיכון. אם ישראל תתפס במערומיה בריגול בסין, בבייג׳ינג ייתכן ויחזירו באותו מטבע.  רק לסבר את האוזן, סין מוכרת אמל״ח לסוריה, מצרים, מדינות המפרץ ועוד מדינות רבות בטווח איום על ישראל. סין מושקעת ויש לה השפעה פוליטית במגוון מדינות באפריקה, אירופה, המזרח התיכון ודרום אמריקה. סכסוך מדיני עם סין יכול לעלות לישראל הרבה.  אין ספק כי ריגול בסין הוא נושא מורכב ממגוון הסיבות שפורטו לעיל ואחרות נוספות. עם זאת, לאור התחזקות היחסים בין איראן וסין, בין סין לצפ״ק וצפ״ק לאיראן ומעורבתה של סין במרכז אסיה (בואך אפגניסטן ופקיסטן), התעלמות מסין בתכנית האיסוף של המוסד היא נקודת כשל בהקשר האיראני לכל הפחות. חוליה חלשה.  לא משנה אם איראן תחזור להסכם 2015, להסכם חדש או תשאר ללא הסכם עם המערב, המוסד הוא הגוף שמספק לממשלת ישראל תובנות אסטרטגיות בזירה זו. בשל המעורבות הגדלה של סין בזירה האיראנית, כלכלית וטכנולוגית, המוסד לא יוכל להתעלם מהצורך לרגל בסין, גם אם קשה ומאתגר. החלופה היא להסתמך על ארה״ב או על מזל. 

ארנון קולומבוס, מנכל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, מספר על האתגרים, הסיפוק, והחלום הגדול – ליצור לצעירים הזדמנויות ברמה עולמית שיובילו אותם להישאר בדרום, ואף לעבור אליו REUTERS/Amir Cohen ״אנחנו מביאים לפה חברות סטארט-אפ בעשר אצבעות ועושים הכול בשביל להכניס לפה את קטר ההייטק ולהקפיץ את כל האזור. יש פה פוטנציאל אדיר, לא פחות מאשר בתל אביב וברעננה, והמטרה היא לשנות את תפיסת המציאות פה ולייצר אסטרטגיה שתוביל אותנו למעמד של סיליקון ואלי״. על הפרויקט השאפתני הזה מספר בלהט ארנון קולומבוס, מנכ״ל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, והאזור המדובר הוא אזור התעשייה ״עידן הנגב״ ברהט, המספק לה בית. ״כרגע בנוי פה רק שליש, ושני השלישים הנותרים מיועדים ברובם להיות הייטק ותעשיות עתירות ידע. אנחנו מייצרים סינרגיה עם כל הדרום בשביל להגיע למטרה הזו״. רק 3% מחברות הסטארט-אפ פועלות במחוז הדרום כ-9.8% מהאוכלוסייה העובדת כיום מועסק בתעשיית ההייטק, קטר הצמיחה המשמעותי של מדינת ישראל, ותודות למשכורות הגבוהות – אותה אוכלוסייה גם אחראית לכ-25% ממס ההכנסה הכולל המשולם בארץ, כך על פי נתונים של רשות החדשנות. מטרת הממשלה היא להגדיל את נתח עובדי ההייטק ל-15% עד לשנת 2026, תוספת של כ-180 אלף עובדים. ואולם, כמו בתחומים רבים אחרים, העבודה מתרכזת בעיקר במרכז: בשנת 2018 היוו תל אביב ואזור המרכז בית ל-77% מחברות הסטארט-אפ, חיפה והצפון יחד היו אחראיות ל-13%, ירושלים ל-8%, ומחוז הדרום כולן ל-3% בלבד. ואת זה בדיוק הגיע קולומבוס לשנות. בסוף שנת 2019 זכתה חברת InNegev במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת חדשנות בנגב. החברה היא התאגדות של מספר כוחות תעשייתיים, אקדמיים ופיננסיים מובילים בישראל הכוללים את המועצה האזורית בני שמעון (היוזמת), נטפים וקיבוץ חצרים, סודהסטרים (הפועלת אף היא מ״עידן הנגב״), אוניברסיטת בן גוריון, קרן אלפא קפיטל ועוד. החממה החדשה, שתזכה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים מטעם הרשות, שמה לה למטרה למנף את אזור הדרום כולו למוקד טכנולוגיה וחדשנות, ולהיות האב החדשנות של הנגב. מקור המימון הנוסף, מלבד רשות החדשנות, הוא הבעלים. חממת InNegev פועלת בתחומי האגטק, פודטק, קלינטק ותעשייה 4.0. ״עד היום כבר הסתכלנו על יותר מ-400 מיזמים, וכרגע אנחנו נמצאים בשלב ה-qualification, שלב הבחינה האחרון, עם שמונה חברות, שתיכף נחליט לגביהן אם מתקדמים לשלב בדיקת הנאותות, הדיו דיליג׳נס״, מספר קולומבוס. ״בשלב הזה, שהוא כבר שלב של וועדת השקעות והגשה לרשות החדשנות, נמצאות כרגע חמש חברות, ולדעתי עד סוף השנה ייכנסו עוד חמש. בשנים הקרובות, אנחנו מדברים על להכניס יותר מ-100 חברות״. הקו המנחה: פעילות עם זיקה לדרום כרגע, בתחילת פעילותה של החממה, היא כבר יכולה להתהדר בארבע חברות פורטפוליו: Sightbit, המפתחת טכנולוגיה המבוססת על למידת מכונה לזיהוי סכנות בחופי ים והצלת חיים; Dustoss, שהמציאה שיטה חכמה לניקוי יעיל של פאנלים סולאריים כך שהניצולת תהיה מקסימלית; BeaAir, שעובדת על הפקת מים מהלחות שבאוויר, ונהנית משיתוף פעולה עם המעבדות של סודהסטרים; ו-Port Sight, של מכשור רפואי״. ״עם החברה האחרונה חרגנו קצת מתנאי המכרז, וקיבלנו לכך אישור מיוחד. יש פה שיתוף פעולה נהדר מרשות החדשנות, שעומדת מאחורי הכוונות שלה: הרשות רצתה שתהיה פה פעילות עם זיקה דרומית, ו-Port Sight נוסדה ומתפתחת בדרום, ולכן הם מאפשרים לנו לפתח אותה. זו גמישות מאוד יפה מצד הרשות, שרואה את הצורך בלהביא תוצאות״, מספר ארנון. החממה ושותפיה מעמידים לחברות את כל האמצעים שיש ברשותם – החל ממעבדות, מרחב עבודה פיזי וקשרים חזקים בתעשייה, וכלה בעזרה מנטלית ומנטורינג בכל שלבי הפיתוח, מהרעיון ועד היציאה לשוק. ״אנחנו לא רק מגיעים עד לסבב הבא של גיוס כספים ואז משחררים״, אומר קולומבוס. ״אנחנו מכינים לחברה את הקרקע ויוצרים תשתיות, וממנפים את האקוסיסטם של הנגב על כל מרכיביו, מחברים לשותפים אסטרטגיים ולפיננסיים. זה נותן גם פתח לעולם הגלובלי, וגם עוגן שמחבר אותם לדרום. אנחנו פועלים גם מול כל הרשויות המקומיות. המטרה היא להיעזר בכל מה שקיים״. קידום טכנולוגי, חינוכי ותעסוקתי של האוכלוסייה הבדואית, ושינוי הסטטוס קוו קולומבוס הוא איש נגב מקיבוץ חצרים, שבאמתחתו 20 שנות עבודה בתפקידים בכירים בנטפים, ועוד 10 שנים כ-CTO של כיל (ICL). ״יש לכיל את המשקולת של המזהמת שהיא נושאת על הצוואר, אבל כבר 15 שנה שהיא נמצאת במקומות אחרים לגמרי, חברה ירוקה בת קיימא, סטנדרט עולמי בתחום המפעלים הכימיים״, מגן קולומבוס בלהט על מקום עבודתו הקודם, בשיחה שהתקיימה יום לאחר פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019, שממקם את כיל במקום השני והמפוקפק מבין החברות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר. ״כיל עושה הרבה יותר טוב ממה שהיא יודעת לצאת בתקשורת״, הוא אומר. ארנון קולומבוס. צילום: באדיבות InNegev בנוסף על הפעילות העסקית והטכנולוגית, הקים קולומבוס עמותות לפיתוח מנהיגות ועשייה חברתית, והתמקד רבות גם במגזר הבדואי. כך שאת האתגרים הייחודיים לדרום הארץ הוא מכיר היטב. ״קראתי הרבה ניתוחים של ה-OECD על המתח בין הפריפריה למטרופולינים הגדולים, וברוב העולם מדובר במתח מתמשך. צריך לפתור את זה על ידי שינוי שיווי המשקל ויצירת כמה עוגנים חזקים לפריפריה״, הוא מסביר. ״עוגן אחד וגשר משמעותי שכבר קיים זה פארק ההייטק גב-ים, שמכוון לסייבר, אבל זה לא מספיק בשביל אזור של 750 אלף תושבים, שמורכב מכ-30% בדואים כיום, מספר שצפוי עוד לעלות ל-50%״. על פי ההערכה של חברת ההייטק הבדואית סיראז׳ (שעובדת בשיתוף פעולה עם InNegev), כ-50 בדואים בלבד מועסקים בתעשייה זו. ״ממוצע ההכנסה בנגב נמוך מהממוצע הלאומי ב-13%, ומזה של ת״א ב-21%״, אומר קולומבוס. ״והנגב כולל גם את האוכלוסיות האמידות של מיתר, להבים, עומר, וגם את באר שבע כמובן, ערי הפיתוח, והבדואים. כדי לצמצם את הפערים צריך לעזור לאוכלוסייה הבדואית להדביק את הפער החינוכי והיכולות הטכניות, לטפל בה באופן מיוחד – לקחת אותם איתנו אל תוך המסע הזה בצורה מתעדפת. ״ישנם שלושה רבדים לקידום הטכנולוגי במגזר״, ממשיך קולומבוס. ״הראשון הוא חשיפה וחינוך, השני הוא הכשרות והסבות מקצועיות – ייצור אקוסיסטם עבור אנשים שלא היו בממר״ם או ב-8200 ובכל המעגלים שמובילים לחברות בגדולות, והקמת אזורי תעשייה. גם אחרי שהבדואים מסיימים לימודים אקדמאים, קשה להם להתקבל לעבודות – המבטא מרתיע, השם, הפער התרבותי, קורות החיים שלהם לא עוברים בגדול את המשקפיים הממוצעים בארגונים. לכן אנחנו גם עושים להם הדרכה לראיונות, מזהים איפה נכון להם להיות, מלווים אותם לאורך כל הדרך. ״אחת מהסיבות שבחרנו לשבת כאן ב׳עידן הנגב׳ ברהט היא בגלל השילוב שלנו עם האוכלוסייה הבדואית. לדעתנו זה חשוב סימבולית, שמי שהולך לקדם את הנגב יישב באזור תעשייה כזה״, הוא מסכם.   מה לתפיסתך המשוכה הכי גבוהה שאתם צריכים בשביל להצליח באמת? האתגר הכי גדול? ״האתגר האמיתי הוא לנסות להשאיר צעירים בדרום. כל האקוסיסטם הזה שאנחנו בונים פה ושיתוף הפעולה עם מכוני המחקר, התעשייה, האוניברסיטאות – כל זה לא יספיק. ההשקעה של הרשות לא תשנה את הסטטוס קוו שלא הצליח עד היום״, אומר קולומבוס. ״לכן, אנחנו ננסה לעשות את זה על ידי בניית מרכז חדשנות שיקדם תמיכה ותעסוקה ויהווה גורם ממנף ומחבר. יצירת סביבה שמצמיחה חברות סטארט-אפ וחברות בנות קיימא, שתאפשר לבעלי כישורים גבוהים, במיוחד צעירים, להישאר בנגב או לעבור לכאן – זה האתגר. באזור התעשייה של ההייטק אנחנו מפתחים גם אזורי בילוי, בתי קפה, שבילי אופניים, מקדמים שימוש ברחפנים וכל מיני טכנולוגיות. אנחנו רוצים ליצור מקום שהצעירים יחפשו להיות בו, שיהיו גאים ללכת אליו בבוקר״.

תת-אלוף ר׳ נכנס לתפקיד ראש חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר במקומו של תת-אלוף דרור קשתי, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך שלוש השנים האחרונות דובר צה״ל תת-אלוף ר׳ נכנס לתפקיד ראש חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר במקומו של תת-אלוף דרור קשתי, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך שלוש השנים האחרונות ומסיים את שירותו בצה״ל לאחר 25 שנות שירות. טקס חילופי המפקדים נערך היום (ג׳), במחנה 'גדעונים', בראשות ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי ובהשתתפות ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אלוף ליאור כרמלי, מפקדים, חיילים, משפחות ומוזמנים נוספים. בשנים האחרונות פיתחה החטיבה תורה, אמצעים ויכולות מבצעיות להתמודדות עם איומי תקיפה בממד הקיברנטי, תוך התאמה למציאות המשתנה והפגנת מקצועיות, יצירתיות ומסירות. כל זאת, עשתה החטיבה בשותפות עם כל זרועות הצבא, ארגוני הביטחון והגורמים המדינתיים, והיוותה גורם מעצב, מנחה, מטמיע ומוביל מבצעית. ביוני 2021, החטיבה קיבלה בפעם הראשונה את פרס בטחון ישראל במעמד נשיא המדינה בשיתוף קהילת ההגנה וסיכול איומי הסייבר הישראלית.  מדברי ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי: "תחת פיקודך - חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר הגיעה להישגים משמעותיים וחלה תקומה מיוחדת לחיזוק הקטלניות של צה"ל. ר', הצלחה רבה בתפקיד. אתה קצין מוכשר עם הרבה ניסיון ואני משוכנע ובטוח שתקח את החטיבה קדימה".  מדברי ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אלוף ליאור כרמלי: ״במהלך כמעט שלוש שנים השכלת לנווט את החטיבה ואנשיה ביד מקצועית בוטחת ומיומנת ונשאת את החטיבה לשיאים חדשים. הקמת את מערך הסייבר ההגנתי והובלת קרבות ומערכות בסב"ר. במהלך מבצע "שומר החומות" הובלת את תכנונם וביצועם של מבצעים מיוחדים שהמחישו את קפיצת הדרך שביצעה החטיבה בשנים האחרונות. אני מודה לך מעומקי ליבי על המסירות, המקצועיות והמצוינות״. מדברי ראש חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר היוצא, תת-אלוף דרור קשתי: "ר׳, כמאמר הקלישאה, אתה האיש הנכון במקום הנכון, בזמן הנכון. אתה מגיע לתפקיד מוכן ובשל, כאשר עברת בכל התחנות הנכונות. שילבת עיסוק בעולמות הספקטרום, הובלת את עולמות בניין הכח הקיברנטיים וההגנתיים בצה"ל״. מדברי ראש חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר הנכנס, תת-אלוף ר׳: "כיום המימד הקיברנטי הינו מימד לחימה פעיל ואינטנסיבי. האיומים בסב"ר ובספקטרום מתפתחים בקצב גבוה ודורשים מאיתנו לשכלל באופן קבוע את תפיסות הפעולה שלנו. האנשים האיכותיים בחטיבה הם סוד ההצלחה והם אלו שמאפשרים לכבוש פסגות נוספות.״

המערכת המבוססת על מיקרוגל תותקן ב-Stryker של צבא ארה"ב וכלי רכב קרקעיים מאוישים ואוטונומיים אחרים ליכולות משופרות של הגנה אווירית קצרת טווח Courtesy of Epirus ג׳נרל דיינמיקס וחברת Epirus משלבות פעולה להתקנת מערכת ל״א נגד רחפנים על נגמ״ש הסטרייקר. המערכת יעילה נגד רחפן בודד או נחיל  General Dynamics Land Systems מכריזה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Epirus, Inc., חברת טכנולוגיה המפתחת מערכות אנרגיה מכוונות המאפשרות פתרון נגד רחפנים מבוסס אפקטים אלקטרוניים.  GD ואפירוס ישתפו פעולה כדי לשלב את מערכת האנרגיה המכוונת Leonidas מבוססת מיקרוגל ב-Stryker של צבא ארה"ב וכלי רכב קרקעיים מאוישים ואוטונומיים אחרים ליכולות משופרות של הגנה אווירית קצרת טווח (SHORAD). "General Dynamics Land Systems ממשיכה לפתח את צי הרכב הקרקעי הגדול והאמין ביותר של הצבא עם חדשנות ופתרונות היי-טק מהדור הבא", אמר דני דיפ, נשיא General Dynamics Land Systems. "שותפות זו עם Epirus מועילה לתצורות ה-SHORAD הניידות של הסטרייקר על ידי מתן יכולות מתקדמות, אלקטרוניקה נגדית ונגד נחיל." בנוסף לשדרוגים של סטרייקר, החברה גם מפתחת סוג של רכבי קרב רובוטיים הכוללים ארכיטקטורה מודולרית כדי למקסם את המדרגיות ולתמוך בצרכי המשימה העתידיים, אמר דיפ. האינטגרציה של Leonidas עם Stryker מאפשרת פתרון נגד רחפנים אלקטרוני נייד ופתרון תקיפה אלקטרונית ומדגימה את ממשק תכנות היישומים הגמיש (API) של המערכת ואת היכולת להשתלב עם מערכות קרקעיות, מוטסות וימיות. ה-API הפתוח של המערכת מאפשר התאמת המערכת לצרכי לקוחות רבים.   

בועז לוי, מנכ״ל החברה, רוצה לעשות כסף מהשוק האזרחי באמצעות שילוב החברה בשוק תעשייה 4.0. במהותו, אוטומציה של תהליכים תעשייתיים באמצעות טכנולוגיה. לצורך כך תעשייה אווירית חוברת לSixAI בתמונה: מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי ומייסד SixAI, רן פוליאקין במעמד החתימה (קרדיט התעשייה האווירית) ‏התעשייה האווירית מקימה שותפות לאזרוח טכנולוגיות צבאיות, במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם עם חברת SixAI. השותפות תתמקד בהסבת טכנולוגיות צבאיות הקיימות בתעשייה האווירית, בהתאמתן ובמסחורן כמענה לצרכי השוק האזרחי. השותפות תהיה בהחזקה משותפת של שתי החברות, ותפעל תחת צוות ניהולי מומחה, שיתבסס על יכולותיה הטכנולוגיות וניסיונה רב השנים של התעשייה האווירית ועל היכולות המסחריות של SixAI.  בשלב הראשון, פעילות השותפות החדשה תתמקד באזרוח טכנולוגיות צבאיות בשלושה תחומי ליבה: אנרגיה ירוקה, כולל טכנולוגיות לייצור אנרגיה, למיצוי אנרגיה ולאגירת אנרגיה. תעשייה חכמה (Industry 4.0) - ייעול תקשורת בין מכונות (M2M), אוטומציה של קווי ייצור, שילוב האינטרנט של הדברים (IoT) עבור אוטומציה מוגברת, ניטור ובקרה באמצעים ממוכנים וייצור מכונות חכמות שינתחו ויאבחנו בעיות ללא צורך בהתערבות אנושית. ניהול ובקרה בהפעלת רחפנים מסחריים ברום נמוך, כולל פיקוד ובקרה של פלטפורמות מסחריות בפרט בסביבה אורבנית, אימון והדרכה למפעילים ועוד.  מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "הקמת השותפות הינה ביטוי הלכה למעשה ליישום האסטרטגיה העסקית החדשה של התעשייה האווירית למינוף היכולות הטכנולוגיות יוצאות הדופן של החברה בתחום האזרחי. לטכנולוגיות הצבאיות של התעשייה האווירית תרומה מבצעית משמעותית לביטחונה של מדינת ישראל. ״הסבת טכנולוגיות ומוצרים אלה לשימושים אזרחיים מובילים בעולם היא בעלת פוטנציאל עסקי מהותי ולראייה הפעולות שלנו בשנתיים האחרונות לאזרוח טכנולוגיות החברה לתחומי החקלאות, המכרות, הסייבר והרפואה." מייסד SixAI, רן פוליאקין: "אזרוח טכנולוגיות ומוצרים קיימים שפותחו ע"י התעשיה האווירית לצרכים בטחונים יהווה צעד אסטרטגי לפתרונות כדוגמת בעיות הומניטריות, תעשיה מסורתית, פערי נגישות ומשבר האקלים. אני מברך על ההישג האדיר הזה ועל שיתוף הפעולה עם ארגון בחזית הטכנולוגיה שכל העולם נושא אליו את עיניו." 

'מה  שמך, מנין אתה, מי עוד בבית, אפוא המשפחה שלך, יש אנשי חיזבאללה בכפר, היכן הם נמצאים. תראה לי'. דן ארקין הצטרף ליום אימונים של הקומנדו הכולל גם קורס תשאול בערבית - וחזר עם תובנות  דובר צה״ל החדר מאובזר בדומה לחדר בכפר בלבנון. שטיח ערבי פרוש על הרצפה, נרגילה, שלטים ובדי כתובות ירוקים תלויים על הקירות עם פסוקי קוראן. בפינת החדר כורע על ברכיו ערבי חבוש כיפה לבנה מוסלמית גדולה. פניו מפוחדות, פורש כפיים קדימה כאילו כדי להגן על עצמו, מתחנן על חייו.  הוא מוקף צוות של ארבעה-חמישה. אחד מהם מציג את עצמו "אנא מן ג'ייש", "אני מהצבא", וחוקר את הערבי. שאלות נמרצות וקצרות שהוא יורה לעברו בערבית: 'מה  שמך, מנין אתה, מי עוד בבית, אפוא המשפחה שלך, יש אנשי חיזבאללה בכפר, היכן הם נמצאים. תראה לי'.  מציגים לו תצ"א של הכפר והוא מצביע על בתים. החובש מטפל בפציעה קלה של הנחקר. השאלות נמשכות: 'האם ראית טנקים בסביבה, מי נמצא בבית השכן'. מפקד צוות התשאול, קצין בדרגת סגן, רושם את כל השאלות והתשובות. הכל משחק. דימוי. האיש עם הכיפה הלבנה שנחקר הוא רס"ל ר., קמ"ן ביה"ס לקומנדו, מדריך תשאול ומורה לערבית בבית הספר לקומנדו של חטיבת הקומנדו של צה"ל. האנשים בחדר הם צוות לוחמים של החטיבה, שנמצאים בשבוע אימונים מרוכז ומפרך במתקן האימונים אל פוראן ברמת הגולן.  נושא השיעור: איך לתשאל תושב ערבי בכפר בלבנון שאליו נכנס כוח של צה"ל במלחמה, כאשר המפקדים חייבים לקבל מידע מודיעיני מיידי, בסיסי, על הסביבה הקרובה שאליה הגיעו במהלך ההשתלטות על הכפר. תשאול הוא אחד ממרכיבי שבוע האימונים שהוא שלב חיוני בהכשרתם של לוחמי חטיבת הקומנדו במסלול הקרבי המבצעי שלהם. מדובר בחיילים מובחרים בעלי רמת חיילות גבוהה, שכן חטיבת הקומנדו מורכבת מיוצאי שלוש יחידות עילית - דובדבן, מגלן ואגוז.  כמו כפר בלבנון הם באו לחטיבה כשהם כבר לוחמים מנוסים, והרעיון כפול: להגיע לידי שילוב יכולות קרביות-מבצעיות של בוגרי שלוש היחידות לכלל יחידה לוחמת אחת, כאשר כל לוחם תורם את הידע שהביא עמו מיחידת האם. השאיפה היא להעלות את הרמה של הפלגות המאוחדות ולהגיע לצבר יכולות שהוא מהגבוהים ביותר בצה"ל.  חטיבת הקומנדו מוגדרת כחטיבת חי"ר למבצעים מיוחדים של זרוע היבשה. לוחמיה מביאים עמם ידע ומסורות יחידתיות חיוניות: מגלן – מוגדרת כמומחית בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב ויצירת מודיעין. דובדבן – יחידת קומנדו ללחימה בטרור, לוחמה זעירה, איסוף מודיעין בשטח בנוי, מעצרים מורכבים, סיכול ממוקד של מבוקשים ומחבלים.  אגוז – לוחמת גרילה נגד חיזבאללה, לחימה בכל תוואי, הסוואה צבאית, לחימה בשטחים סבוכים. את כל הידע הזה מביא עמו כל לוחם בבואו לשרת בלוחם בחטיבת הקומנדו. ישראל דיפנס הצטרף ליום אימונים במסגרת אותם שבועיים, שבהם שוהים הלוחמים במתקן ימים ולילות רצופים, אין חופשה, מעסיקים אותם בפעילויות יום ולילה, מסעות ארוכים, ניווטים מסובכים, ירי חי במטווחים, ניווט, חבלה, טיפול רפואי, היטמעות בשטח, הסוואות, תצפיות ותשאול.  הם חייבים לדאוג לעצמם לכל הלוגיסטיקה והאספקות. מתקן האימונים ברמת הגולן מדמה כפר בלבנון. מסגד עם צריח, והמבנים בנויים כך שהם מכילים את כל אפשרויות הכניסה, החדירה, הטיפוס על הגג, ירידה מהגג, כניסה שקטה וכניסה רעשנית מאוד  – כל שיטת אימון כיצד להשתלט על בית בכפר לבנוני נמצאת במתקן האימונים שבו מתאמנות פלגות חטיבת הקומנדו.   רס"ן ל' הוא מפקד מגמה בביה"ס לקומנדו. בן 35, נשוי לארבעה בנים. בעת שחניכיו מבצעים תרגיל טיפול ופינוי פצועי בשדה הקרב. הוא מסביר: "בית הספר לקומנדו מכשיר את יוצאי שלוש היחידות במטרה להשיג שפה משותפת ביניהם. הם גרים, חיים ומתאמנים יחד. המשימה: שיידעו להילחם יחד. הם עוברים מיונים קפדניים, כולל מבחנים פסיכוטכניים, כדי להחליט מה המקצוע המתאים להם.  "בבית הספר, שמפקדו הוא סא"ל, יש שתי מגמות: מגמת גדעון – השתלמות יסודית בסיסית. מגמת יונתן – קורס מתקדם. בבית הספר שלוש פלגות, ובכל פלגה מ"פ, כמה צוותים וגוף הדרכתי גדול ומשמעותי. יש התמחויות ללוחמים, הכשרות במקצועות שונים, וכל לוחם יוצא מבית הספר כשהוא ברמת מ"כ מובחר, וכך יתחיל את דרכו כלוחם בחטיבת הקומנדו".  אירוע רב נפגעים רס"ן ל' עוקב אחר תרגיל של אר"ן, אירוע רב נפגעים, המתקיים לנגד עינינו. הצוותים ממנים כעשרה לוחמים מחבריהם שידמו פצועים בדרגות פציעה שונות. אנשי חוליית הרפואה מבצעים מה שקרוי טריאז', מיון הפצועים, סדר הטיפול בהם וסדרי הפינוי, רכוב או מוסק. לוחמי חוליית הרפואה אינם רופאים אלא חובשים בכירים ואחריות כבדה מונחת עליהם בבואם לקבוע מי יטופל ראון ומי שני ושלישי ומי יפונה כדי שיגיע במהירות לבית חולים.  הסתיים שלב תרגיל רב נפגעים והפלגה מתארגנת למטווח ירי חי. הנשק האישי הוא רובי FLAT TOP. הירי מתעכב כי רכב אזרחי לבן נכנס לשטח אש. מקפידים על בטיחות מטווח.  רס"ן ל. מספר שלוחמי החטיבה עוברים בבית הספר קורס תקשוב, הכולל את תורת הדיבור בקשר: "הקישוריות והשילוביות הנדרשת כיום מלוחמים בצה"ל מאפשרות ללוחם בחטיבת הקומנדו לא רק לדבר בקשר אלא גם ליצור קשר עם יחידת מרגמות שתסייע לו, עם מסוק קרב או עם מטוס קרב.  ״מדובר במעגל חניכה שלם: כל יום מחליפים  תרחישים לחניכים – היום אירוע עם מסוקים, מחר עם כלי רכב, היום בשטח זה ומחר בשטח אחר, הכל בתנאים הקרובים ביותר למציאות, לתנאי אמת בשדה הקרב. לומדים ומתרגלים טיהור מרחב, שלבי ביצוע משימה, נוהל קרב, שו"ב, וכמובן אמל"ח בשימוש החטיבה. התרגילים ארוכים, נמשכים שעות וימים, מרחקי ההליכה גדולים, שעות השינה מעטות". איך פונים בכפר ערבי בלבנון לילד? קורס התשאול הוא יחיד במינו בחטיבות החי"ר בצה"ל. רס"ל ר', שתיארנו בתחילת הדברים את תרגיל התשאול שהעביר ללוחמים כשהוא משחק, בהצלחה רבה, את תפקיד הנחקר, מנהל את הקורס לערבית.  הקורס נמשך חמישה שבועות, לומדים שעות רבות ביום ערבית מדוברת בחדרי לימוד שבהם מכניסים את החניך לאווירה של בית ערבי. הכוונה היא לייצר בעת לחימה, בשדה הקרב, בזמן אמת, מודיעין מבצעי מיידי, מקומי, שיסייע להתקדמות כוחות בשטח אויב. המפקדים חייבים לדעת מי מסתתר בבית מסוים, אם יש מחבלים או חמושים בכפר, מה הנ"צ של יעד מסויים, אחת השיטות היא לתשאל במקום את אחד המקומיים.  כדי לתרגל את לומדי הערבית הם נפגשים עם אנשי מילואים דוברי ערבית רהוטה שבוחנים אותם ומלמדים אותם איך פונים בכפר ערבי בלבנון לילד, למבוגר, לאשה הרה, באלו ביטויים להשתמש כדי להראות רוכשים כבוד לנשאל. שכן אין מדובר בחקירה קשוחה אלא מתוך כוונה לקבל מידע חיוני בזמן אמת.  מפקד המגמה בביה"ס של חטיבת הקומנדו רס"ן ל': "המשימה של עוצבת הקומנדו היא, בסופו של דבר קטלניות: השמדת האויב והתשתיות שלו בחזית ובעומק. לכך אנו מכוונים ומכינים את הלוחמים בבית הספר. כל לוחם בחטיבה הוא בעצם מש"ק תקיפה כי הוא הוא יכול להפעיל אש מרגמות וארטילריה, לתקשר עם מסק"ר ולהפעיל כטמ"מ 'זיק'. לשם כך זו יחידת עילית של כוחות היבשה.  "יש לנו בבית הספר של עוצבת הקומנדו סיסמה משולשת המתארת את ההישגים שאליהם שואפים, והם: מקסימום הישגים מבצעיים, במינימום זמן ובמינימום נפגעים. זה נר לרגלי החטיבה כולה".

מורן בראשי הייתה כלבנית בחיל האוויר ונפצעה במהלך שירותה הצבאי. כחלק מתוכנית Makers for Heroes פיתחה סטרטסיס ׳צווארון׳ תלת מימד לביש ותומך - שמשלב הדפסה בתלת מימד קרדיט ״סטרטסיס״ צוות של חברת סטרטסיס - כחלק מתוכנית Makers for Heroes - מחבר בין אופנה לטכנולוגיה חדשנית כדי לספק למורן בראשי, שהייתה כלבנית בחיל האוויר - ונפצעה במהלך שירותה הצבאי, פתרון יוצא דופן לבעיה רפואית.  הדפסה בתלת מימד משמשת כבר בשלל תעשיות - מאביזרים למטוסים ומכוניות ועד לחלקי חילוף - וכעת נוגעת אפילו בחיבור שבין אופנה לבריאות. כחלק מפרויקט Makers for Heroes של ריסטרט, מתקבצים מדי שנה מיטב המוחות בעולם הטכנולוגיה כדי לסייע לחיילים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי. צוות מתנדבים מחברת סטרטסיס, יצרנית מדפסות התלת מימד, התומכת במיזם מימיו הראשונים, התגייס כדי לסייע למורן בראשי, כלבנית בחיל האוויר לשעבר שעברה תאונת דרכים במהלך השירות. לאחר שיקום מתיש התאונה עדיין השאירה אותה עם פגיעה נוירולוגית בצוואר הגורמת לכאבים ממושכים, שמעייפות השריר גורמים לצווארה להישמט. הפגיעה הציבה בפני מורן, סטודנטית לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה, אתגר:  על פי הנחיית המטפלים שלה היא אמורה ללכת עם סד על הצוואר כל היום. אולם הפתרונות הקיימים - צווארונים חונקים מספוג, או פלסטיק, ממש כמו שרואים בטלוויזיה - מנציחים אותה כמוגבלת בעיני הסביבה ובודאי שאינם נוחים ללבישה ממושכת.  יחד עם הצוות של סטרטסיס עלתה הקבוצה המורכבת ממתנדבים, על פתרון שמנצל את ההתמחות של החברה - הדפסה בתלת מימד עם חשיבה מחוץ לקופסא. "עיצוב לאדם עם מוגבלויות צריך להיות כל כך מיוחד שלא רק שהוא יעזור לאדם בעל המוגבלות - אבל שגם אדם ללא מוגבלות ירצה אותו. זה האידיאל מבחינתי," אומר אוהד מיוחס, דירקטור חדשנות ופתרונות קיימות בסטרטסיס ומוביל הצוות בפרויקט.  הצוות שסרק את מורן בסורק תלת מימד הגיע למסקנה שחומר קשיח בצווארון יהיה בעייתי בגלל זריקות שמורן מקבלת באזור הפגיעה. "רצינו לייצר ׳צווארון׳ שגם יתמוך בראש, גם משהו שהיא תסכים לשים עליה שיראה מיוחד, גם משהו שיהיה עליה למספר שעות רב וגם שהיא לא תרגיש שהמוגבלות שלה מוחצנת," מספר אוהד.  הפתרון שנמצא - ׳צווארון׳ תלת מימד לביש ותומך - שמשלב הדפסה בתלת מימד, אשר תשמש כמערכת תומכת, על גבי בד אופנתי שיאפשר חופש תנועה והתאמה לשינויים. "הדפסנו את התכנון שלנו על גבי בדים יפים שמורן אהבה. השתמשנו בגמישות הבד והטקסטורה שלו והדפסנו עליו חומרים מאושרי מגע ייחודיים לסטרטסיס בצורות גיאומטריות. דאגנו שהשילוב יוכל לייצב את הצוואר וגם ייראה אופנתי. החומר השקוף שאיתו אנו מדפיסים נותן עומק ורובד נוסף לבד שחברות האופנה הגדולות בעולם משתגעות ממנו ורוצות להשתמש בו," אומר אוהד. לדברי אוהד, הדפסה על בד וטקסטורות שונות תאפשר למורן להצטייד בצווארונים שונים לאירועים שונים. הגיאומטריות השונות יאפשרו לחלק מהצווארונים ׳לנשום׳ יותר  - נתון קריטי במהלך הקיץ - בעוד חלקם יותר מותאמים לחורף, או מתאימים לתקופות של כאבים חזקים במיוחד בצוואר. המוצר החדש גם קל יחסית כך שהיא לא תצטרך לשאת פריט כבד על הצוואר.  "הכל היה תחת השגחה צמודה ועמידה בתקנים כדי לוודא שהפתרון יהיה מאושר למגע ובטוח למורן," מבטיח אוהד. "עבדנו גם עם פיזיותרפיסטים וצוות מלווה שכיוון אותנו ועזר לנו. עם כל הפתרונות המסובכים שבחנו, בסוף הגענו לפתרון יחסית פשוט, אבל שמתפקד כ׳עיצוב מכליל׳ - עצם זה שמורן מדדה את הצווארון ואנשים אחרים בחדר אמרו ׳וואו, זה יכול להיות מדהים לאירוע, זה כמו שרשרת מיוחדת, גם אני הייתי רוצה כזה׳, זה אומר שהצלחנו." "אני ממש נהנית מהפרויקט עצמו," מספרת בראשי. "זה מדהים שעושים משהו כזה עבור נכי צה"ל, כי הרבה דברים לא כלולים בטיפול השוטף בנכות שלנו, או לא מותאמים לה. זה מאוד עוזר לנו לחיות חיים יותר טובים. הרבה צווארונים שניסיתי היו מחממים וכבדים, ולא נראו טוב לעין. הפרויקט ממש עזר לי לבנות צווארון ייחודי, אסתטי ופונקציונלי."  

בכנס יוביד 2021 שיערך בתאריך 12.11.2021 בתל אביב, תציג בנדא מגוון רחפני DJI לשוק הביטחון, ביטחון פנים וניהול מוניציפלי. ״מדובר במותג הרחפנים הכי נפוץ בעולם ובארץ״, אומרים בחברה לקראת הופעת חברת בנדא, היבואנית הרשמית של רחפני DJI, בכנס יוביד 2021 שיערך בתאריך 12.11.2021, אומרים בחברה שכיום המותג הסיני שולט למעשה בשוק הרחפנים העולמי והישראלי.  על פי הערכות שוק הרחפנים הישראלי מונה כ-30,000 רחפנים סה״כ עם מכירות של אלפי רחפנים נוספים כל שנה. הרחפנים של DJI נמצאים בידיהם של חובבנים בשוק המסחרי וכן בארגונים ביטחוניים. כולל צה״ל, שב״כ, משרד רוה״מ ועוד.  ״מדובר בחברה שהוקמה ב-2006 עם מטרה אחת - לפתח את הרחפנים הטובים ביותר שאפשר למצוא בשוק״, מסביר פול גלנד, סמנכ״ל השיווק של בנדא. ״הערכה שלנו שהמותג תופס מעל 85 אחוזים פלח שוק בישראל בתחומים הרלוונטים.״   בבנדא מסבירים כי חברת DJI מחולקת לשתי קטגוריות עיקריות - מוצרים מסחריים לחובבנים וחטיבת אנטרפרייז לעסקים. חטיבה זו מחולקת לסגמנטים שונים. ביניהם, ביטחון, חילוץ והצלה, ניהול עירוני, ניהול מקרי חירום, בנייה ומדידה (מיפוי) וחקלאות.  ״רחפני פנטום 4 מבצעים מדידות מדויקות עד רמת הס״מ. הם מחליפים מודד אנושי ומספקים מדידה מדויקת וזולה יותר. אתה רוכש רחפן פעם אחת, והעלות מתחלקת על פני כל המדידות שאתה עושה״, מסביר גלנד. ״עם זאת, רחפנים למדידה וחקלאות פחות נפוצים בישראל.״  בכנס יוביד תציג בנדא רחפנים לתחום הביטחוני, חילוץ והצלה וניהול עירוני. בין היתר, יוצגו בכנס רחפן Mavic 2 Enterprise והMatrice 300. ובמוניציפלי. ״ה-300 הוא רחפן המספק פתרונות מגוונים. רחפן קטן וזול. אנחנו פונים לקב״טים, רבש״צים, מנהלי ביטחון. אלו שצריכים רחפנים איכותיים למשימות השוטפות״, מוסיף גלנד.   קשה לדבר על חברת DJI בלי להעלות את ההקשר הסיני. בעיקר כאשר מדובר בביטחון. ובכן, בבנדא לא מתרגשים ומסבירים. ״אנחנו מכירים את הנושא טוב. כמובן. עם זאת, חשוב לציין כי הלקוחות הביטחוניים בארץ מפעילים את הרחפנים על בסיס ענן פרטי שלהם. המידע לא עוזב את ישראל״, מסביר קובי אסולי, מנהל תחום רחפני DJI בבנדא.  ״ברחפנים של DJI יש אפשרות לעבוד כאשר המידע משודר לענן ציבורי או לענן פרטי שלך. לקוח ביטחוני עושה עדכון תוכנה ומאותו רגע הרחפן משדר את כל המידע לשרתים הפרטיים שלו בארץ. המידע מוצפן ואינו עוזב את ישראל כאמור.״  אסולי מוסיף ש-DJI לוקחת ברצינות את הביקורת העולמית בהקשר אבטחת מידע ופרטיות ומשקיעה מאמצים גדולים בהצפנת המידע. ״הדגש העיקרי של החברה הוא לאבטח את המידע״, מסכם אסולי.