ג׳ו רוברטסון, מנהל אבטחת מידע בחברת פורטינט, מסביר על האפשרויות שמביאות עמן רשתות אלה עבור ארגונים תעשייתיים הנמצאים בתהליך דיגיטציה, ועל אתגרי ההגנה על נקודות הקצה המתרחבות ג׳ו רוברטסון, מחבר המאמר. צילום: באדיבות חברת פורטינט רשתות ה-5G מביאות עמן אפשרויות רבות עבור ארגונים תעשייתיים אשר נמצאים בתהליך של דיגיטציה. מהירות גבוהה, ביצועים אלחוטיים בשיהוי נמוך והיכולת להגביר את הניידות ואת יכולת הגדילה הופכים את טכנולוגיית ה-5G למתאימה ביותר לשיפור אוטומציית הייצור ולשימוש ביישומים חדשים, במיוחד כאלו הפועלים במערכות שבהן הזמן הוא מרכיב קריטי. יחד עם זאת, טכנולוגיית ה-5G חושפת את הארגונים ואת רשתות ה-IT והטלקום אליה היא מחוברת כעת, לסיכוני אבטחת סייבר חדשים, הנובעים מההתכנסות של טכנולוגיות התקשורת, המחשוב, אחסון הנתונים וניתוח ביג דאטה, יחד עם גישה מוגברת למערכות בקרה תעשייתיות ולסביבות ייצור. אם אנחנו רוצים לסמוך על טכנולוגיית ה-5G לשימושים קריטיים, לא מספיק להתייחס רק לאבטחת רשת ו-OT, אלא יש צורך בפתרון אבטחה מקיף.     עד לאחרונה, רשתות ה-OT תפקדו כסביבות מבודדות (air-gapped), כאשר בסביבות של תעשיות קריטיות ובסביבות ייצור, הזמינות תמיד הייתה בעדיפות גבוהה יותר מאשר אבטחת סייבר. הופעתם של יישומי IT אשר מנתחים ומנהלים סביבות ייצור בזמן אמת הובילו לאיחוד בין רשתות ה-OT וה-IT, אשר חשפה את רשתות ה-OT לאיומי אבטחת הסייבר שה-IT מתמודד עמם כבר עשורים, אך בניגוד ל-IT, ל-OT לא היו עשורים של ניסיון באבטחת סייבר ופתרונות עבור הסביבות הרגישות. טכנולוגיית ה-5G משדרגת טכנולוגיות חדשות, כמו האינטרנט של הדברים התעשייתיים (IIoT) באמצעות חיישנים המחוברים ביניהם, כלים המשמשים לניטור או בקרת מערכות והתקנים אחרים המחוברים עם יישומים תעשייתיים. כך, מופעל לחץ נוסף על היכולת לאתר ולהגיב במהירות לאיומים הפועלים במהירות של 5G. ה-IIoT מורכב מאלפי חיישנים, אמצעי בדיקות ומפעילים פוטנציאליים אשר ניתן לגשת אליהם מרחוק לצורך בקרה, אבחון ותחזוקה. הם מציגים סיכון גבוה עקב השפעתם הישירה והפוטנציאל לגרום לנזק בסביבת הייצור בזמן אמת. כאשר ניתן לכפות את השבתת המערכת הקריטית או לגרום לה להתנהג בצורה לא יציבה, יש צורך להקדיש תשומת לב רבה יותר לאבטחת סייבר.   טכנולוגיית ה-5G מוסיפה נדבך נוסף ל-IIoT ולטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברים הארגונים התעשייתיים. היא מביאה עמה את ההבטחה של יכולת גדילה פשוטה, אמינות גבוהה במיוחד ושיהוי נמוך לקישוריות אלחוטית. לצד זאת, היא מגיעה גם עם אתגרי אבטחה חדשים. לפניכם מספר אתגרים ופתרונות שמנהלי מערכות ה-OT צריכים לשים לב אליהם. אתגר: הגנה על הקצה שממשיך להתפרש    תהליכים רבים בזמן אמת מגיבים כמעט מידית לתנאים משתנים ובסביבות רבות, שינויים אלו יכולים להתרחש באופן קבוע. הזנת נתונים בחזרה למערכת מרכזית לצורך ניתוח וקבלת החלטות יכולה לקחת זמן רב יותר מהנחוץ עבור מערכות רגישות לזמן. במקום זאת, אסטרטגיית מחשוב קצה ממקמת את היישומים על רצפת הייצור ומאפשרת איסוף נתונים וקבלת החלטות באופן מקומי באמצעות שימוש ב-5G. יחד עם זאת, ארגונים אשר פורסים מחשוב קצה לא תמיד לוקחים בחשבון את ההשלכות על האבטחה. כאשר נקודות קצה נוספות לרשת, שטח התקיפה מתרחב והופך לקשה יותר לניהול. היות והרבה מהמערכות הללו תוכננו ונפרסו לצורך ספציפי, חלק מהארגונים מוצאים את עצמם מנסים לנהל שפע של ספקים ופתרונות, אשר יכולים להכביד על משאבי ה-IT המוגבלים. נקודות קצה רבות מידי יחד עם מיעוט בכוח אדם ומשאבי אבטחה, משמעם ריבוי של גורמי תקיפה, בייחוד כאשר איום המתמקד בהתקן קצה עובר מתחת לרדאר של מערכת האבטחה המרכזית ומתגלה רק כשנהיה מאוחר מידי.  פתרון: נראות ואוטומציה כדי שמחשוב הקצה יעבוד בצורה נכונה, הפעולות, הרשת (כולל כל התקני הקצה המבוזרים) והאבטחה צריכות לראות ולתקשר ביניהן בזמן אמת. התקני מחשוב קצה צריכים להיות מוגנים מאחורי פיירוולים של הדור הבא, כלי אנטי-וירוס והתקנים המגינים מפני חדירות. בנוסף לכך, יש צורך לשלב את האבטחה בקביעות על פני כל ה-IIoT והתקני הרשת, יחד עם בינה מלאכותית מתקדמת ופתרון איתור ותגובה לנקודות קצה (EDR) לקבלת נראות בזמן אמת ותגובה אוטומטית. זה חיוני במידה וצוותי ה-IT יצטרכו לאתר ולנתח איומים ולאכוף אבטחה קבועה לאורך רשת OT מבוזרת, הכוללת LAN, WAN וקצות ענן – במהירות של סביבת ה-5G שלהם. אתגר: שטח התקיפה לא מוגן התקני IIoT אלחוטיים התומכים ב-5G לא תמיד כוללים אבטחה מובנית, מה שהופך אותם לפגיעים לשימוש על ידי תוקפים כגורם מגשר לתוך סביבת הייצור. כאשר התקנים ומערכות המאפשרים 5G התחילו לשחק תפקיד מרכזי בסביבות אלו, שטח התקיפה המתרחב והמבוזר מאוד, גורמי תקיפה חדשים ומרחב פעילות מורכב של משתמשים – יביאו עמם אתגרי אבטחה חדשים. פתרון: שימוש בתשתית אבטחה מודולרית ומחולקת הצעד הראשון הוא להבטיח כי קישור ה-5G והתקני ה-IIoT ממוקמים על מקטעים נפרדים מרשת ה-OT המשמשת לייצור באמצעות פיירוול של הדור הבא. יחד עם זאת, החלוקה לבדה לא מספיקה. התמודדות עם האתגרים הטמונים בסביבת 5G מבוזרת, היפר-מקושרת ובעלת ביצועים גבוהים דורשת הטמעה של ארכיטקטורת אבטחה קבועה לאורך סביבות ה-IT וה-OT. גישה משולבת זו מספקת נראות רחבה לאורך התשתית כולה, אשר מסייעת להגדיר ולתזמר מדיניות לצורך ניהול סיכונים יעיל. באמצעות שילוב מחשוב קצה ואבטחת 5G עם אסטרטגיית אבטחה קבועה ומשולבת הבנויה סביב פלטפורמת אבטחה אחודה ובעלת פריסה גלובלית, אתם מבטיחים כי כל ההתקנים, נקודות הקצה, הפונקציות והרשתות נשארים מוגנים גם בסביבות דינמיות מאוד. גישה מודולרית לאבטחת תשתיות ה-5G, בה מערכות מבוזרות פועלות יחד כמערכת אחת מאוחדת, צריכה להיות מתוכננת כדי להיות הוליסטית ומקיפה. אבני היסוד של תשתית אבטחה מודולרית מוצלחת כוללים: נראות – אתם לא יכולים להגן על מה שאתם לא רואים. כל מרכיב – בין אם מדובר ברשת או אבטחה – חייב להיות בעל יכולת נראות, שיתוף ועבודה כפתרון מאוחד אחד.   ידע – ה-IT וה-OT כבר מתמודדים עם אתגרי אבטחת הקצוות ונקודות הקצה שלהם. ה-5G יכול להפוך את העניין לגרוע יותר, כאשר האיומים מתרחשים כעת במהירות רבה יותר מזמן האיתור והתגובה של מרבית המערכות הישנות. ה-5G מצריך לשדרג את מערכות האבטחה באמצעות בינה מלאכותית, למידת מכונה וכלי אוטומציה כך שהן יוכלו לאסוף, לנתח, לתאם ולזקק נתונים כמעט בזמן אמת כדי לאתר ולהגיב לאיומים. בקרה – בקרה פירושה להיות בעלי היכולת לנקוט בפעולה בכל זמן ובכל מקום נדרש כדי למזער את השפעת האיום בכל מקום לאורך רשת ה-5G. כדי שזה יקרה, יש צורך לבנות פתרונות אבטחת OT חזקים סביב ספק או ספקים אשר מאפשרים נראות ובקרה ברמה פרטנית. הימנעו מהאתגרים כדי לממש את יתרונות ה-5G, האבטחה צריכה להיות חלק מהותי מהתהליך. אם מערכות האבטחה יצטרכו להמתין כדי לשנות את ההתראות ממערכת ה-5G לפני התאמת המדיניות או הפרוטוקולים, הדבר יגרום לפערי אבטחה בתוך הסביבה שניתן יהיה לנצל בקלות. כדי להתמודד עם פער זה, האבטחה חייבת ללוות את התפתחות ה-5G ולא לעקוב אחריה. אסטרטגיית אבטחת 5G מקיפה צריכה להשתרע בקביעות על פני סביבות תעשייתיות, רשתות IT, רשתות ארגוניות, סביבות של ספקי שירותי 5G, רשתות 5G ציבוריות ולא ציבוריות. כמו כן, היא חייבת לכסות את רשת רדיו ה-5G, אתרי מחשוב קצה, WAN מבוזר, כל סביבות הענן וליבת ה-5G. כדי לעמוד בקצב ה-5G, פתרונות האבטחה צריכים לבצע החלטות מהירות, אוטומטיות ומדויקות לצורך הגנה פרואקטיבית. באופן אידיאלי, בנוסף ליישומים בעלי ביצועים גבוהים ויכולת גדילה דינמית בסביבות ענן, הדבר יכלול שדרוגי בינה מלאכותית כדי להאיץ את יכולות הניתוח והתגובה. גישה מודולרית, בה ניתן לפרוס את אותו הפתרון בצורה עקבית בכל סביבה שהיא, תאפשר להסתגל למקרי שימוש ודרישות ספציפיות, תוך תמיכה בצרכי הביצועים הגבוהים והשיהוי הנמוך של ה-5G. ההבטחה של ה-5G עולה בהרבה על הסיכונים האפשריים, אך רק כאשר האבטחה מלווה את התהליך. הפתרונות המיועדים לתמוך ב-5G מספקים הגנה מקיפה מבלי להתפשר על נראות, אוטומציה או אכיפה לאורך שטח התקיפה של מרחב הפעילות. כאשר האבטחה והרשת יפעלו כמערכת אחת, ארגונים יוכלו לבזר בצורה בטוחה את שירותי ה-5G מליבת הרשת שלהם החוצה לכל נקודות הקצה, תוך הימנעות מהאתגרים אשר ללא ספק יופיעו.  מאת: ג'ו רוברטסון, מנהל אבטחת מידע בפורטינט

"במשך קרוב לשלוש שנים כראש המוסד, הנחתי יסודות להמשך הקשרים הטובים והחיוביים עם המלך החדש. בין השנים 1999 ו-2003 היו קשרים מאוד קרובים ביני לבין המלך עבדאללה״, אומר הלוי בראיון לישראל דיפנס REUTERS/Yves Herman/Pool/File Photo פחות מחודש מכינון הממשלה החדשה ראו שני בכירי הממשל החדש בישראל, גם נשיא המדינה וגם ראש הממשלה, צורך לנקוט בצעדים חיוביים משמעותיים כלפי ממלכת ירדן, שכנתנו ממזרח, שהיחסים עמה בשנים האחרונות לקו בהצטננות קשה. מי שרואה בברכה את ביקורו החשאי של ראש הממשלה נפתלי בנט בעמאן ואת שיחתו של הנשיא יצחק הרצוג עם המלך עבדאללה הוא אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי. האיש שהיו לו יותר שעות ירדן מבכירים ישראליים רבים אחרים.  יותר מפעם אחת הוזעק הלוי להפעיל את שרותיו הטובים כאיש קשר עם המלך חוסיין כדי לתקן משגים חמורים שעשו אחרים לקשרים עם ירדן. אפרים הלוי היה שותף פעיל בגיבוש הסכם השלום עם ירדן, וקשר קשרים אמיצים מיוחדים עם המלך חוסיין.  בראיון לישראל דפנס אומר אפרים הלוי: "לדעתי, הממשל הקודם הסב נזק עצום לקשרים עם ירדן, שהיא נכס אסטרטגי ממדרגה ראשונה לישראל. ואני שמח שהממשלה החדשה נקטה בצעדים אלו, שכן אחרת עלול היה להיגרם נזק חמור לישראל תוך זמן קצר. לדעתי היינו ממש בדקה לפני 12 לגרימת נזק אסטרטגי אמיתי".  אנו שואלים לאיזה נזק מתכוון אפרים הלוי. "היחסים עלולים היו להידרדר ולפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים. הנזק עלול היה לפגוע גם בישראל וגם בירדן. הגבול בין ישראל לירדן הוא הארוך ביותר מבין המדינות השכנות. זה גבול שראה קשיים ביטחוניים בעבר, גבול שדרכו עברו מפגעים לפעולות טרור קשות נגד ישראל, אוטובוסים שהתפוצצו ופיגועים אחרים.  ״לכן יש חשיבות רבה לקשרים המיוחדים בין מערכות הביטחון של שתי המדינות, לשמירת האינטרסים של שתיהן. מכאן חשיבות ביקורו של ראש הממשלה בעמאן, של צעדים שנוקט משרד החוץ, ואציין את התפקיד שמילא בנושא זה שר החוץ הקודם גבי אשכנזי, שבתקופת כהונתו הוא השכיל לעצור גל עכור בקשרים בין שתי המדינות".  ישראל תיענה לבקשה הירדנית לספק לה 50 מיליון מ"ק כל שנה לחמש שנים נוכח מצוקת המים בירדן. הלוי מציין את מצוקת המים הקשה בממלכה, והיענות ישראלית לבקשה תקל על ירדן. שיפור בקשרים יפתח דלת לדיונים ולשיחות בדבר פתרונות נוספים אפשריים לבעיית מחסור המים בירדן, כמו התפלת מים בים התיכון עבור ירדן. הלוי: "חייבים לזכור מה התרחש בממלכה כתוצאה מהמלחמות האחרונות במזרח התיכון. ירדן קלטה פליטים שהגיעו מעירק אחרי המלחמה שם. בעקבות המלחמה בסוריה עברו לירדן כשני מיליון פליטים.  ״אוכלוסיית ירדן יותר מהוכפלה ב-15 השנים שחלפו, וזו מדינה שאין לה מקורות טבעיים או תעשיה מפותחת, אבל היא לוקה במחסור עצום במי שתייה ומים לצרכים אחרים. קשה לפתח בירדן שטחים לגידול מזון. שני מיליון פליטים מסוריה פירוש הדבר אספקת מזון, הסדרת חייהם של הפליטים, חינוך, ומדובר בשני מיליון שבאו ממלחמה כשהם חסרי כל. "בנוסף יש משברים נוספים שירדן קשורה בהם, כמו למשל מה שהתרחש סביב נושא הר הבית בירושלים. והיה גם היחס האישי של ראשי הממשל כלפי הממלכה. לא רק בישראל. הממשל הקודם בארה"ב, זה של הנשיא טראמפ, אפילו לא מינה שגריר ברבת עמון".  הלוי מביע שביעות רצון מכך שממשל הנשיא ביידן רואה אחרת עם המשך הקשרים שלו עם ירדן. בקרוב יבוא המלך עבדאללה לוושינגטון, והלוי מציין שהמלך הירדני יהיה המנהיג המזרח תיכוני הראשון שייפגש עם הנשיא החדש של ארה"ב. ועדיין יש בירדן התנגדות לקשרים הדוקים עם ישראל. הלוי: "כתוצאה ממלחמת ששת הימים קלטה ירדן פליטים פלשתינים רבים. חלק נכבד מאוכלוסיית הממלכה הם פלשתינים. כך גם בצמרת. אשת המלך עבדאללה היא ילידת יו"ש. ולכן יש שם רגישות רבה בנושא הקשרים עם ישראל. אבל המלך עבדאללה מנתב את דרכו בזהירות וברגישות, וכאשר ראש ממשלת ישראל מפנה לו עורף, זה לא עוזר לו". הלוי מספר כי המלך חוסיין, אביו של המלך עבדאללה, הלך לעולמו כאשר הלוי היה ראש המוסד. "במשך קרוב לשלוש שנים הנחתי יסודות להמשך הקשרים הטובים והחיוביים עם המלך החדש. בין השנים 1999 ו-2003 היו קשרים מאוד קרובים ביני לבין המלך עבדאללה. נוכח התפתחויות שליליות שהיו מאוחר יותר, אני שמח שהממשלה החדשה בישראל נקטה בצעדים חיוביים, שונים לחלוטין".   

מדובר בפיצוץ מבוקר ראשון של הראש הקרבי של טיל היפר-סוני, על-קולי, אוויר-קרקע מדגם AGM-183A By U.S. Air Force / Christopher Okula - Edwards Air Force Base (direct image link), Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92482675 יחידת הניסויים של חיל האוויר האמריקני ביצעה בהצלחה פיצוץ מבוקר ראשון של הראש הקרבי של טיל היפר-סוני, על-קולי, אוויר-קרקע מדגם AGM-183A.  הניסוי נועד בעיקר לאסוף מידע על רמת הקטלניות של כלי הנשק החדש והייחודי. מנהל הניסוי דיוויד ספייקר אמר לביטאון בסיס חיל האוויר אגלין בפלורידה, שם נערך הניסוי, כי לטיל העל קולי החדש יש צורה ומבנה שונים מהמקובל בטילי אוויר-קרקע, ולכן הופעלו בניסוי טכנולוגיות, טכניקות ושיטות בדיקה חדישות כדי לאסוף ולעבד מידע על ביצועי הראש הקרבי. ביטאון בסיס חה"א אגלין לא מסר פרטים על תוצאות הניסוי מבחינת ביצועי הטיל ההיפר-סוני.   

האתגרים מתפרסמים במסגרת הרחבת מחלקת החדשנות במעבדות, שפועלת במודל של מיזמים פנימיים. המנצח בתחרות ייסע לכנס Black Hat בלאס וגאס בסוף החודש GSTOCK/Copyright: Marvelous Studio מעבדות סייברארק (CyberArk Labs) העלו לרשת מספר אתגרים המיועדים למפתחים וחוקרי סייבר שרוצים לנסות את כוחם בפתרון חידות מורכבות. בסייברארק מצפים למאות מהנדסי תוכנה וחוקרים שינסו לפתור את האתגרים - עובדי תעשיית הסייבר, משרתים ביחידות טכנולוגיות בצה"ל וגופי הביטחון, בוגרי יחידות עילית טכנולוגיות, וגם מפתחים בתחומים שונים, ובלבד שיצליחו להתמודד עם האתגרים. אתגרי התכנות, ברמות קושי שונות, פורסמו במסגרת תחרות נושאת פרסים שמקיימות מעבדות סייברארק, כאשר למקום הראשון מובטחת נסיעה וכרטיס ל-Black Hat שיתקיים בלאס וגאס ב- 31 ביולי. פותרים מהירים אחרים יזכו במגוון פרסים מגניבים ויקרי ערך, כמו: פלייסטיישן 5, Macbook Pro, ועוד.  האתגרים מתפרסמים במסגרת הרחבת מחלקת החדשנות במעבדות סייברארק, שפועלת במודל של מיזמים (סטארטאפים) פנימיים ומונה כ-100 חוקרים, מפתחים, ארכיטקטים ועוד. CyberArk Labs, חטיבת העילית של סייברארק, היא זרוע המחקר והחדשנות של החברה. במחלקת המחקר במעבדות, עובדים חוקרי סייבר, חוד החנית בתחומם, המייצרים הבנה עמוקה לגבי מרחב האיומים ודרכי הפעולה של קבוצות תקיפה מתוחכמות במרחב הקיברנטי. גישת העבודה שלהם היא "לחשוב כמו תוקף", לחקור כיצד התפתחויות טכנולוגיות ותהליכיות ישפיעו על מרחב הפעולה ושיטות העבודה של התוקפים בעתיד, ולפתח מנגנוני אבטחה מתקדמים שיאפשרו לארגון להיות חסין כנגד אותן חולשות עתידיות. מחלקת החדשנות ((Innovation Labs, חוקרת ומפתחת את ה'דברים הבאים' ואת טכנולוגיות האבטחה הבאות. מעבדת החדשנות מאפשרת למעשה לכל עובד בחברה או מועמד חיצוני להעלות רעיונות חדשניים, תוך שהיא מספקת ל"יזם הפנימי" פלטפורמה המסייעת לו לנתח את הרעיון הן בפן העסקי והן בפן הטכנולוגי, ולפתח אותו לרמת בשלות שתאפשר לו להצטרף לסל הפתרונות החדשניים של החברה, או אפילו להימכר כמיזם עצמאי לצד שלישי. כל מיזם מלווה באופן צמוד על ידי אחד מחוקרי הסייבר במעבדות. "מחלקת החדשנות גידלה עד כה 6 סטארטאפים, מיזמים פנימיים, כאשר שניים מהם כבר הבשילו, רשמו פטנטים, והפכו למוצרים שנמכרים ומגנים על לקוחות מהגדולים בעולם. אחד מהם אף קטף לאחרונה פרסי חדשנות בינלאומיים נחשבים" אומר קובי בן נעים, סגן נשיא למחקר וחדשנות בסייברארק. "ארבעה סטארטאפים נוספים נמצאים בשלבי הנבטה, והיד עוד נטויה. כדי להמשיך ולהנביט רעיונות נוספים, אנחנו מחפשים עוד חוקרים מצטיינים, מפתחי-על, וארכיטקטים מוכשרים, שפועמת בהם רוח היזמות ורוצים לעבוד בחברה גדולה ולהרגיש כמו בסטארטאפ". לדברי חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל וסגן נשיא גלובלי לניהול מוצר: "סייברארק חרטה על דגלה את ערך החדשנות מיום הקמתה, ולחברה רקורד עשיר של חדשנות מתמשכת באחד התחומים הכי חמים בתעשייה – תחום אבטחת הסייבר. פיתחנו דרך לעודד יצירתיות וחדשנות בקרב הטאלנטים והכשרונות הרבים העובדים בחברה, המאפשרת ליזמים לעבוד בסביבה אטראקטיבית המשלבת את כל היתרונות של סביבת סטארטאפ עם היתרונות של חברה מבוססת ומנוסה כמו סייברארק. ״אנחנו מקבלים זרם מתמיד של רעיונות למוצרים ופטנטים מצד עובדי החברה במגוון חטיבות, ובהתאם לכך, מציעים לעובדים, או למועמדים עם ראש גדול ויזמות בנשמה, להגיש מיזמי חדשנות או להצטרף לצוותי המיזמים הקיימים. כל מיזם פועל בסביבת אינקובטור, במסגרת אוטונומית נפרדת, עם עצמאות תשתיתית, ניהולית ותקציבית, על כל המשתמע מכך. עם השלמת המוצר וצירופו לסל המוצרים של החברה, צוות המיזם מצטרף למעבדות המחקר והפיתוח של החברה, כחלק מיחידה גדולה יותר או כיחידה עצמאית, ממש כאילו זה סטארטאפ שנרכש על ידי סייברארק. ההבדל המשמעותי הוא, שמהיום הראשון הסטארטאפים הללו עומדים בסטנדרטים של סייברארק, ומרגע שהמוצר יוצא לשוק, הוא נחשף בפני כ-7,000  הלקוחות הגלובליים של סייברארק ונהנה מצוות בינלאומי גדול של אנשי שיווק ומכירות". לביא לזרוביץ', מנהל המחקר במעבדות סייברארק, אומר: "האתגרים השנה מאוד מעניינים ומגוונים ומשלבים שפות תכנות שונות, סביבות שונות – Linux, Kubernetes ועוד ואפילו כלים מיוחדים שהפותרים יצטרכו ללמוד ולהשמיש כדי להגיע לפתרון. לסיכום, מדובר באתגרים לא פשוטים אבל מאוד מעניינים."

 מדובר בהסכם רכש גישור, עד למכרז על רכבי הבט״ש העתידיים של צה״ל. הרכישה הנוכחית כוללת כ-70 כלים בהיקף של כעשרה מליוני דולרים מאת קרלוס הגדול - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=17923997 משרד ההגנה האמריקאי העניק בשבוע שעבר חוזה ספק יחיד בשווי של כ-10 מיליון דולרים לחברת MDT (חברת-בת אמריקאית של חברת שלדות הישראלית עם מפעל לייצור רכבים באלבמה), לייצור ואספקת רכבי בט"ש עירוניים מוגנים קלים מסוג "דוד" לצה"ל. בהודעת משרד ההגנה לא נמסר מספר הרכבים שיסופקו, אך לישראלדיפנס נודע כי מדובר בכ-65-70 רכבים. תקצוב הפרויקט נעשה באמצעות כספי סיוע חוץ ביטחוני. האתר Shephard מספר כי לצה"ל יש כיום 370 רכבי "דוד" כשתאריך סיום שירותם המיועד הוא  בשנת 2027. הגרסה הצה"לית של הרכב מבוססת על שלדת רכב טויוטה היילקס עם מנוע דיזל טורבו עם 122 כוחות סוס. הרכב קצר יותר, צר יותר וקל יותר מרכב ה"האמר" כדי שיוכל לתפקד מבצעית ברחובות וסמטאות צרות באזורים עירוניים. הרכב שוקל כ-3.7 טונות ויכול לשאת 4-6 לוחמים על כל ציודם. ברכב יש חרכי ירי מכל 4 צדדיו, כאשר דלתות אחוריות ותא נהג גבוה מאפשרים פריקה מהירה מהרכב.  בדיוק לפני שנה פורסמה באתר ישראל דיפנס סקירת עומק לגבי שוק הרכב הממוגן הישראלי לצרכי בט"ש של צה"ל. הכתבה סקרה את החלופות הישראליות העומדות בפני מנה"ר לקראת פרסום מכרז רכש לרכבי בט"ש ממוגנים והציגה את החלופות השונות  לרכש רכבים ממוגנים: רכב "דוד" של חברת שלדות מבוסס שלדת טויוטה היילקס, רכב HYRAX של פלסן מבוסס שלדת מרצדס C-Wagon או רכבים אמריקנים. עד להיום טרם התקבלה החלטה סופית בנושא, אך כאמור כעת נודע כי שלדות קיבלה הזמנה כספק יחיד.  באותה סקירה מלפני שנה צוין גם כי עוד כשמונים כלים נמצאים בשלבי ייצור שונים עבור צה"ל ועתידים להיכנס לשירות בעתיד הקרוב, אך בסופו-של-דבר נמסר כי 88 רכבים אלו הועברו לצ'אד. עסקה זו הינה עסקת גישור עד שמנה״ר במשרד הביטחון יפרסם מכרז (דרך המשלחת בחו״ל) לאספקת רכבי בט״ש לצה״ל.   

במקום נמצאו תשעה ארגזי תחמושת ("ברוסים") ובהם קרוב ל-5000 כדורי 5.56 מ"מ שמקורם בצה"ל צילום: משטרת ישראל מצבור תחמושת ובו אלפי כדורי 5.56 המשמשים רובי סער מסוג M16 ונגב נחשף בפעילות של שוטרי משטרת ישראל ולוחמי היס״מ בכפר כנא. במסגרת מאבקה של משטרת ישראל בלחימה בפשיעה, כוחות מתוגברים של המשטרה ולוחמי היסמ ביצעו חיפוש בכפר כנא במהלך מבצע שהתקיים בתאריך 10/07. במקום נמצאו תשעה ארגזי תחמושת ("ברוסים") ובהם קרוב ל-5000 כדורי 5.56 מ"מ שמקורם בצה"ל. התחמושת נתפסה, ונפתחה חקירה משותפת עם צה"ל לאיתור מקורה. בנוסף לתחמושת נתפס במקום אקדח מסוג אירסופט וכדוריות חרסינה.

על פי דיווחים גלויים "איש ביטחון של אל על גילה מזוודה חשודה בנ"ת של בריסל. נעצרה אישה איראנית בעלת המזוודה שהיתה בטיסה לקטאר.״ בישראל חוששים כי מדובר בפעילות יזומה של המודיעין האיראני  bigstock איסוף מודיעין לקראת פיגוע? סברה שהעלו בסוף השבוע מקורות ביטחוניים ישראליים בעקבות גילוי מזוודה חשודה השייכת לאשה איראנית בנמל התעופה של בריסל. בנמל הוכרז מצב חירום, שני טרמינלים פונו מנוסעים, ומטוס של חברת התעופה קטאר איירוויז הוחזר מטיסתו לדוחה לנחיתה בבריסל כדי לעצור את האישה החשודה, איראנית תושבת בריסל. העיתונות הבלגית ומקורות אחרים באירופה לא דיווחו על הפן הישראלי של הפרשה, שפרסמה רשת YNET בארץ. לפיה איש ביטחון של חברת אל על בבריסל הוא שגילה מזוודה חשודה, הזעיק את אנשי הביטחון של נמל התעופה ואת המשטרה, וזו נקטה בפעולות זהירות שונות למקרה של פיגוע. במזוודה לא נמצא דבר והאישה האיראנית נלקחה לחקירה במשטרת בלגיה. YNET ו-TIMES OF ISRAEL מסרו כי יתכן שהיה זה ניסיון של האיראנים לבדוק את רמת הכוננות של צוות הביטחון של אל על בנמל התעופה של בריסל ולבחון את דרכי פעולת הצוות הישראלי וכי הכוונה היתה איסוף מודיעין, אולי כהכנה לפיגוע. משטרת בריסל הודיעה שאין זה חריג למצוא מזוודות נטושות אן אבודות בשטחי נמל התעופה, אך המשטרה לא היתה מוכנה ליטול סיכונים והגיבה לפי הנסיבות, ולכן פונו הטרמינלים מנוסעים. לנמל הגיעה מיד יחידה מיוחדת לסילוק פצצות של המשטרה הבלגית והיא אישרה שהיתה זו אזעקת שווא, וכי במזוודה לא נמצא שום דבר חשוד. מנהלת הנמל הודיעה שהעיכובים בטיסות היו קטנים, לא יותר משעה עד שעה וחצי, והנמל חזר לפעול כסדרו.    

על לחימה עתידית, מאת עזריאל לורבר, הוצאת מילים מדברות, 2021 באדיבות הוצאת מילים מדברות המחבר, ד"ר עזריאל לורבר, מציג משך שנים את תפיסתו החשובה כי סכנת ההפתעה במישור הטכנולוגי גדולה בהרבה מסכנתה של הפתעה מבצעית, ועל כן הוא פועל בדרכים רבות להנחלת מידע טכנולוגי ובעיקר משתף בתובנות על התפתחות עתידה של הלחימה. הוא מזכיר בהזדמנויות שונות כי כבר ב-1948 עמדה ועדה בכירה של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב על סכנת ההפתעה הטכנולוגית, אם לא יתקיים מעקב צמוד אחרי התפתחות אמצעי הלחימה. עוד קודם, אחרי ההתקפה על פרל הרבור, בדצמבר 1941,  עבר הצי האמריקאי מספינות קרב לנושאות מטוסים, אך תוך זמן קצר הפכו צוללות נושאות טילים בליסטיים למחליף עיקרי בכוח ההרתעה. לצה"ל היו בעבר קשיי הסתגלות להתפתחויות בשדה הקרב: מאבקים נגד מערכות הגנה בפני טילים, הכנסת מזל"טים לשימוש או מערכות הגנה אקטיבית לטנקים. התזה המוצעת בספר קוראת לשינוי מהפכני בעיקר בתורת הלחימה במבנה יחידות ובפיתוח אמל"ח. שדה הקרב עומד להשתנות בצורה דרסטית, על כן יצטרך צה"ל להמציא את עצמו מחדש כמו אחרי מערכת קדש, בה הפך השריון לכוח מוביל ביבשה. השינוי באופי הלחימה מחייב דיונים מגוונים ומערכת של משחקי מלחמה. אם התפיסה המוצעת תתקבל היא תחייב בשלב הראשון להקים "מעבדת קרב", בה יבחנו האמצעים בשלבים שונים של פיתוח. אף כי טכנולוגיה תמשיך להיות הגורם המוביל בשדה הקרב אסור להתעלם משיקולים מקצועיים ומגורמים חברתיים כלכליים ופוליטיים, אשר יכולים לשנות באופן בסיסי את האופי והניהול של מהלכים צבאיים.  המחבר, עזריאל לורבר, היה לוחם בשריון, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת פיטסבורג ותואר שני ושלישי בהנדסת תעופה וחלל מה – Virginia Polytechnic Institute. הוא עבד בתעשייה הביטחונית ולימד נושאי טכנולוגיה צבאית באוניברסיטאות מובילות, בפרויקט תלפיות ובמכללה הלאומית לביטחון בשבדיה. הוא פרסם בארץ ובחו"ל מאמרים רבים בנושאי טכנולוגיה צבאית, לחימת שריון ואוויר והגנה בפני טילים וכתב מספר ספרים מקצועיים בתחומים אלה בעברית ובאנגלית.