שני הטייסים המריאו בטיסה קצרה בת 33 דקות מנמל התעופה הבינלאומי של הונולולו לשדה תעופה אזורי קטן באי מאואי Source: Transair שני הטייסים של מטוס מטען בואינג B737-200 שהנחיתו את מטוסם בים בגלל תקלת מנועים, חולצו על ידי משרד החופים האמריקני מול חופי הוואי ומצבם טוב. במטוס לא היו נוסעים אחרים. שני הטייסים המריאו בטיסה קצרה בת 33 דקות מנמל התעופה הבינלאומי של הונולולו לשדה תעופה אזורי קטן באי מאואי. אחרי ההמראה הם שידרו ששני המנועים חדלו לפעול, ניסו לחזור להונולולו אך נאלצו לבצע נחיתת חירום במים, מול חוף הונולולו. ניו יורק טיימס מדווח שמשמר החופים שיגר  מסוק חילוץ וסירה וחילץ את זוג הטייסים מהמים. הם הועברו לבית חולים, ומצבם טוב. צוות המסוק דיווח שעל פני  המים נראים שברי המטוס מפוזרים. חברת בואינג הודיעה שהיא בודקת את נסיבות התאונה בשיתוף עם רשות התחבורה של ממשלת ארה"ב. מטוס בואינג B737-200 היה  מטוס מטען, שניתן להסב אותו למטוס נוסעים המטיס 130 נוסעים.  

רוב הפיגועים שיזם ג'יבריל בוצעו בשנות ה-70 וה-80, כולל חטיפת מטוס סוויסאייר ואוטובוס ילדי אביבים REUTERS/Ahmed Jadallah/File Photo בבית חולים בדמשק מת היום בגיל 83 אחמד ג'יבריל, אחד מגדולי המרצחים ומתכנני הפיגועים הקטלניים נגד ישראל, ומי שהקים ועמד בראש ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלשתין, המפקדה הכללית. החזית העממית שהקים ג'יבריל היה ארגון חילוני, לא דתי, סוציאליסטי, שדחה כל אפשרות של שלום עם ישראל. הוא נולד ביאזור בשנת 1938, תחילה היה שותפו של ערפאת, אך פרש והקים ארגון טרור משלו, קטן אך קטלני. על שמו נקראה  עסקת ג'יבריל, בה שחררה ישראל יותר מאלף מחבלים תמורת  שלושה חיילי צה"ל.  רוב הפיגועים שיזם ג'יבריל בוצעו בשנות ה-70 וה-80, כולל חטיפת מטוס סוויסאייר ואוטובוס ילדי אביבים. ב-11 באפריל 1974 חדרו מחבלי החזית העממית לבניין בקריית שמונה, הרגו 16 אזרחים, מתוכם שמונה ילדים ושני חיילים. ב-25 בנובמבר 1987 היה ליל הגלשונים: מחבל חצה את הגבול הלבנוני בגלשן, רצח ששה חיילים ופצע שבעה לפני שחוסל. ג'יבריל עמד מאחורי אניית הנשק סנטוריני שנשלחה מלבנון לעזה אך נתפסה על ידי חיל הים. בנו של ג'יבריל, גיהאד אחמד, סומן כיורש אביו אל נהרג בהתפוצצות מכונית תופת בביירות לפני כשנתיים.    

מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס מאוחר יותר היום בכדי לדון בהחרפת המשבר בין המדינות, זאת לאחר שאתיופיה הודיעה כי החלה למלא את מאגר הסכר. באדיס אבבה טוענים כי הכול מתבצע על פי הבנות קודמות בניית סכר הרנסנס, ארכיון. צילום: REUTERS/Tiksa Negeri מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס היום ארה״צ (שעון ישראל) כדי לדון בהסלמה נוספת במשבר בין אתיופיה לבין מצרים וסודן בנוגע לסכר הרנסנס האתיופי הגדול, ה-GERD (Grand Ethiopian Renaissance Dam). עם תחילת העונה הגשומה, הודיעה אתיופיה ביום שני כי החלה למלא את מאגר הסכר זו השנה השנייה. בתגובה, שיגר שר ההשקיה המצרי, מוחמד עבד אל-עאתי, מכתב לעמיתו האתיופי בו דחה בתוקף את הצעד והכריז עליו כאיום על היציבות האזורית, וכן כהפרה של הסכם הצהרת עקרונות משנת 2015, לפיו פיתוח הסכר צריך להתבסס על הבנות הדדיות, וטען כי היא עוברת על החוק הבינ״ל. על מה הסכסוך? סכר הרנסנס נבנה מזה עשור במעלה הנילוס בשטחה של אתיופיה, כ-15 ק״מ בלבד ממזרח לגבול עם סודן, בעלות כוללת של למעלה מ-4.5 מיליארד דולר, כאשר לכל אחת משלוש המדינות המעורבות אינטרסים משלה. מבחינת אתיופיה, מדובר במפתח משמעותי להתפתחות כלכלית, לייצור אנרגיה ולחיזוק מעמדה האזורי. עם השלמתו, צפוי הסכר לספק חשמל לכ-65  מיליון אזרחים, כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה, במה שיהיה הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר ביבשת. אך מצרים, הממוקמת במורד הנהר, חוששת מפני ההשפעות שיהיו לסכר על אספקת המים למדינה מהנילוס, עליו היא נשענת באופן כמעט בלעדי. גם לסודן חששות דומים, ועל כן היא מיישרת קו עם מצרים. כדי לקבל את הסכמתה של סודן, לבניית הסכר, התחייבה אתיופיה בעבר להעביר אליה חלק מהחשמל שייוצר במקום. המו״מ בין הצדדים נמשך משחר בניית הסכר, ללא הצלחה ממשית, בתיווך גורמים שונים דוגמת האיחוד האפריקני, הליגה הערבית, האו״ם, וארה״ב. לא פעם, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הדרדר הסכסוך כמעט לידי מלחמה. מצרים וסודן מאשימות את אתיופיה כי היא מתחמקת ו״גוררת רגליים״ על מנת לקדם את האינטרסים שלה. העיתון Egypt Today מציין כי כל סבב דיונים מסתיים במבוי סתום, כאשר אתיופיה בוחרת להמשיך את הדיונים עד לתחילת העונה הגשומה, ואז מציבה עובדה מוגמרת ומתחילה במילוי המאגר.   ואולם, הגרסה האתיופית מעט שונה, והממשל טוען כי מילוי הסכר מתבצע במקביל לעבודות הבנייה ובהתאם להבנות שהושגו בהסכם הצהרת העקרונות (DoP) שנחתם בינה לבין מצרים וסודן ב-2015. גדיון אספאו, חבר בצוות המו״מ מטעם המדינה, אמר השבוע לסוכנות הידיעות האתיופית כי המילוי מתבצע על פי לוחות הזמנים עליהם הסכימו מומחים מטעם שלוש המדינות. ״הבנייה והמילוי אינם ניתנים להפרדה, והן (מצרים וסודן) יודעות את זה. כאשר גובה הסכר עולה, יש יותר מים במאגר״, אמר. ניסיונות שיגור של עשור לאחר כישלון מאמצי המו״מ האחרונים של האיחוד האפריקאי, פנו מצרים וסודן למועצת הביטחון על מנת שתתערב. מוקדם יותר השבוע הגישה טוניסיה (חברה לא קבועה במועצה ובת ברית היסטורית של מצרים) טיוטת הצעה למועצת הביטחון, הקוראת לשלוש המדינות הנוגעות בדבר להימנע מלנקוט פעולות או מלהצהיר הצהרות העלולות לסכן את תהליך המו״מ, וכן קוראת לאתיופיה להימנע מלמלא את מאגר ה-GERD באופן חד-צדדי. עוד בטיוטה, מבקשת טוניסיה מהמועצה לוודא קידום הסכם מחייב של אתיופיה כלפי השתיים האחרות בנוגע לפעילות הסכר בתוך שישה חודשים, שיושג במסגרת חזרה לשולחן הדיונים בתיווך האיחוד האפריקאי והאו״ם. על ההסכם ״להבטיח את יכולתה של אתיופיה לייצר אנרגיה הידרואלקטרית מהסכר, תוך מניעת נזק משמעותי לביטחון המים של המדינות הנמצאות במורד הזרם״. לא נקבע מועד להצבעה על הצעת החלטה, ומקורות דיפלומטיים טוענים כי לא סביר שתעלה להצבעה כבר היום.   סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי דיפלומט בכיר ששוחח עימה בעילום שם טען כי טיוטה זו תמוטט את תהליך הגישור שמוביל האיחוד האפריקאי, וכי אתיופיה פועלת לוודא כי לא תתקבל. ״אפריקה צופה מקרוב, מדובר בתקדים ענק שמשבש את האחדות האפריקאית. אתיופיה לא מאמינה שהנושא נמצא בתחומי האחריות של מועצת הביטחון״, אמר הבכיר, שקבל על כך שמצרים וסודן מנסות לגייס את האיחוד האפריקאי נגד מדינתו. ״חשוב שלא תהיה כל פעולה חד-צדדית שתערער את הניסיונות למצוא פתרונות״, אמר השבוע סטפן דוז׳ריק, דובר מזכ״ל האו״ם, וקרא לשיחות פתוחות וכנות בין הצדדים. ״בעבר כבר נמצאו פתרונות עבור אזורים אחרים החולקים נתיבי מים ונהרות, בהתבסס על עקרונות ניצול משאבים שוויוני וסביר, תוך התחייבות לא לגרום לנזק״, הוסיף. בליץ דיפלומטי טרם כינוס מועצת הביטחון בינתיים, עושה מצרים את כל המאמצים כדי לוודא שעמדתה תתקבל במועצת הביטחון. אתמול (ד׳) נפגש שר החוץ המצרי סאמח שוקרי עם מקבילתו הסודנית, מריאם סדיג אל-מהני, על מנת לתאם עמדות לפני המושב במועצה. בהצהרה משותפת, הודיעו כי מדובר ב״כוונה רעה ורצון לקבוע עובדות בשטח מצד אתיופיה, תוך אדישות לנזקים שעלולים להיגרם למדינות במורד הזרם״.   כמו כן, קיים שר המים המצרי אל-עאתי מפגש וירטואלי עם אינגר אנדרסון, מנהלת תכנית הסביבה של האו״ם, כדי להסביר לה את גודל האתגר העומד בפני מצרים בנוגע למשק המים שלה, במיוחד לגבי המוגבלות של מקורות המים הזמינים. על פי הודעה שהוצא משרד המים, הסביר השר לאנדרסון כי מצרים היא אחת המדינות היבשות בעולם, הסובלת ממחסור עצום במשאב זה בתקופה בה אתיופיה נהנית משפע תודות למי גשמים, מי תהום מתחדשים ואגני נחלים. ״מצרים אינה נגד התפתחות באתיופיה או במדינות אגן הנילוס האחרות, אך פרויקטים של פיתוח חייבים להיות מיושמים בהתאם לכללי החוק הבינ״ל, תוך התחשבות בבעיות המדינות שבמורד הנהר״, נכתב בהודעה. בנוסף, האשים השר את אתיופיה בכך שהמילוי החד-צדדי בשנה שעברה, שביצעה ללא תיאום, הוביל לנזקים קשים בסודן, כאשר בחודש נובמבר האחרון (לאחר סיום העונה הגשומה) שחררה אדיס אבבה כמויות אדירות של מים מלוכלכים מהסכר שהגיעו לשטח הסודני והשפיעו על מי השתייה שלה. בנוסף, שוחח נשיא מצרים עבד פתח אל-סיסי עם מקבילו הקונגולזי, פליקס טשיסקדי (היו״ר הנוכחי של האיחוד האפריקאי), ואמר לו כי הפנייה לאו״ם נועדה רק להעצים את מעורבות האיחוד ומיצובו כמנהיג המו״מ. סיסי הבהיר כי המו״מ לא יוכל להימשך לנצח, והשניים סיכמו על תיאום בין מדינותיהם.

בירושלים רוצים להחליף את שיטת העברת הכספים לחמאס. במקום מזוודות מדוחה, רוצים להשתמש באו״ם ואולי ברשות הפלסטינית. עם זאת, לצורת העברת הכספים יש השפעות מדיניות לטווח הרחוק. פרשנות  קובי גדעון /לע"מ ממשלת ישראל החדשה מתנהגת באופן כמעט זהה לממשלה הקודמת כאשר המציאות מגיעה לפתרון בעזה. לאחר מבצע ״שומר החומות״ התחיל מו״מ עם ארגון חמאס בתיווך מצרים במטרה להביא לשקט ארוך טווח. עד כאן, מדובר בשגרה של לפחות שלושת העשורים האחרונים - יש סבב לחימה כל מספר שנים, לאחריו הסכם רגיעה זמני - וחוזר חלילה.  עם זאת, בשנים האחרונות נראה כי ממשלת ישראל בחרה במתווה של תשלום פרוטקשיין לחמאס. כלומר, כסף קטארי נכנס לעזה, חמאס נהנה מרווחה כלכלית והמרווח בין סבב לחימה למשנהו גדל. בהיבט כלכלי, מדובר בהחלטה נכונה - יותר זול לשלם לחמאס מאשר להפעיל את צה״ל, לשלם על שיקום נזקים, לשלם על שיקום פצועים וכו׳.  ואל תתפלאו, זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל משלמת עבור אי-לוחמה. גם הסכם השלום עם מצרים מבוסס, בחלקו, על ההבנה המצרית שכל שנת שלום שווה לקהיר הרבה דולרים בסיוע אמריקאי. נכון. מצרים היא מדינה ריבונית לעומת חמאס שהוא ארגון טרור, אבל האנלוגיה דומה. בסוף ישראל או ארה״ב משלמות כדי לא להלחם. במקרה של חמאס, היות והוא ארגון טרור, כל תשלום שממוען אליו, אמור להיות צבוע ומנוטר תחת רגולציה למימון טרור. אחד הגופים העיקריים שעוסק בכך הוא The Financial Action Task Force, שפיתח המלצות כיצד לא לממן טרור, אותן מיישמות כ-200 מדינות (כמעט כל העולם), כולל ישראל.  בדצמבר 2020, חגגה ישראל 20 שנות יישום לחקיקה נגד הלבנת הון ומימון טרור.  אבסורד לא? שמחד ישראל עומדת בין המדינות המקדמות מלחמת חורמה על מימון טרור, ומאידך, היא זו שמשלמת לארגון חמאס. ואיך עוקפים את הדיסוננס הזה? ובכן, עד כה, בשנים האחרונות, השתמשו בממשלת קטאר. השלטון בדוחה שימש מעין ״גוי של שבת״ ששילם לחמאס. כך ממשלת ישראל ״עקפה״ את ההמלצות של FATF שהיא עצמה מקדמת ונשארה נקייה.  מזוודות מדוחה - Out כל תקופה, הגיע שליח מקטאר עם מזוודות מלאות מזומנים, ואלו חולקו דרך הדואר של עזה למשפחות נזקקות. היה גם שלב שהוא השב״כ הישראלי העביר רשימת משפחות שאינן עוסקות בטרור לדוחה, כדי לנהל, לכאורה, מעקב אחרי מי מקבל את הכסף. ובכן, במציאות, חמאס יכול לקחת את הכסף מכל משפחה שהוא רוצה בעזה. מדובר בשלטון טרור שדומה יותר לשלטון ארגון פשע מאשר לשלטון מדינתי. כך שהרשימות של שב״כ, לא ברור מה יעילותן בפועל.  כעת, לאחר גיבוש ממשלה חדשה, רוצה ראש הממשלה, נפתלי בנט, להשיג מתווה אחר לדרך התשלום לחמאס. במקום מזוודות מדוחה - שימוש באו״ם כמסלקת כספים. כלומר, הכסף יעבור מישראל (או גורם בשמה), לאו״ם, והאו״ם יחלק את הכסף למשפחות נזקקות.  איך האו״ם יחלק את הכסף? טרם ברור המנגנון. לאו״ם יש סוכנות ייעודית לטיפול בפליטים פלסטינים בשם אונר״א. האם אונר״א תחלק את הכסף ישירות למשפחות? האם האו״ם יבקש את אישור השב״כ? איך ישראל תדע שהאו״ם לא עושה קומבינות עם חמאס? ומה יקרה אם ישראל תגלה שהאו״ם עוזר לחמאס? איזה מנגנון אכיפה יהיה לישראל מול האו״ם?  יותר שאלות מתשובות. וזה לא הכל. שאלות נוספות עולות בהקשר תשלום של האו״ם לארגון טרור. איך האו״ם , מבחינה חוקית יכול לשלם לחמאס ועדיין לעמוד תחת הרגולצייה של FATF? לא ברור. יתרה מזאת, אחת הטענות היא שהאו״ם למעשה יפתור את עצמו מכך באמצעות הצהרה שאינו בחמאס ארגון טרור.  תזה נוספת הנשמעת מרמאללה היא שימוש ברשות המוניטרית של הרשות (Palestine Monetary Authority), במקום בנקים מסחריים ברשות, לטובת תשלום לחמאס. כלומר, קטאר תתן כסף לאו״ם, האו״ם יעביר לחשבון של הרשות, והרשות תשלם לחמאס. במתווה כזה, הבנקים הפלסטינים לא יפלו תחת רגולציית מימון טרור והרשות תקבל ״מנוף״ על חמאס. גם במתווה זה, טרם ברורה ההתקזזות בין קטאר לישראל. אם יש כזו.  בעקיפין: הלבנת חמאס אם זה המצב, אזי, ממשלת ישראל עושה כאן תרגיל מעניין. התרגיל כזה. במקום להשתמש בשירותים של דוחה, יחליטו בירושלים להשתמש בשירותי הסליקה של האו״ם ושל הרשות הפלסטינית או רק של האו״ם. אם האו״ם לא רואה בחמאס ארגון טרור, למעשה, ישראל , דרך השימוש באו״ם ״מלבינה״ את חמאס בכך שהיא נותנת לו דימוי של גוף לגיטימי - במקום האמת: שחמאס ארגון טרור.  חמאס מצידו, והוא יודע לעשות יח״צ לעצמו בעולם, צפוי להשתמש בהחלטת ירושלים כדי להציג את עצמו כגוף מדיני לגיטימי. בצורה דומה בה פעל אש״ף בהסכמי אוסלו. הסכם מדיני זה למעשה ״הלבין״ את אש״ף , ארגון הטרור, כיישות מדינית לגיטימית. דימוי כזה יעזור לחמאס במאמצים שלו להחליף את אש״ף ביו״ש. יוזמה שסוכלה בחודשים האחרונים בעקבות החלטת ישראל לא לאפשר בחירות ברשות הפלסטינית.  לסיכום, מסתמן כי התשלומים לעזה ימשיכו, אבל ייתכן במתווה אחר. דרך האו״ם, עם או בלי שימוש ברשות הפלסטינית. בהנחה וזה המצב, בהיבט תפעולי, כל עוד אין פתרון קבע לעזה, ברור מדוע בנט, כמו נתניהו לפניו, רוצה להמשיך את הסדר התשלום לחמאס כחלופה לסבבי לחימה.  עם זאת, ההיבט המדיני במתווה כזה פחות ברור. האם מטרתו של בנט בשותפות עם האו״ם היא להכשיר את השטח להסכם מדיני עתידי עם חמאס באמצעות הלבנתו בעיני הציבור הישראלי והבינלאומי? או שמא, בישראל לא מייחסים חשיבות יתרה למשמעות המדינית של צורת מתווה העברת הכספים לחמאס? במקרה כזה, ירושלים צפויה לחפור בור לעצמה.

במחקר שנערך בפקולטה להנדסה תוכנן ומומש ״פיקסל״ בעל רגישות גבוהה ביותר לאור, המורכב מחומר דו ממדי בתצורה ייחודית. בעל פוטנציאל להוזלה ניכרת במחיר לצד יתרונות טכנולוגיים צילום: אוניברסיטת בר אילן במחקר שבוצע במעבדה של פרופ' דורון נווה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן תוכנן ומומש "פיקסל" בעל רגישות גבוהה ביותר לאור, המורכב מחומר דו ממדי בתצורה ייחודית. הפיקסל מתאים כרכיב ליבה שיניב הוזלה ניכרת במחיר לצד יתרונות נוספים במגברי אור כוכבים, שהם מערכות ראיית הלילה הנפוצות ביותר כיום. המאמר המלא פורסם בכתב העת  Advanced Materials. ליריעות של חומרים מסויימים בעלות עובי אטומים בודדים ("חומרים דו ממדיים") יש תכונות אלקטרואופטיות ייחודיות מעניינות ביותר מחד, והתאמה לשילוב בתהליכי ייצור סדרתי המוני מאידך. פרמטרים אלה מאפשרים להשתמש בחומרים הדו ממדיים כבסיס לדור הבא של גלאים אלקטרואופטיים, מתוך כוונה לייצר מהם מצלמות ווידאו זולות, המעבירות את תמונת הנוף גם בתנאי תאורות חלשות או אפילו בחשיכה מוחלטת. דוגמאות לחומרים שמהם ניתן ליצור יריעות דו ממדיות: גרפן (פחמן), מוליבדנום דיסולפיד, זרחן שחור ועוד. כיום, מצלמות המיועדות לראיה בתאורות חלשות או בחשיכה הן יקרות יחסית. ההתקנים הנפוצים ביותר הם מגברי אור כוכבים, המבוססים על הגברת אור הכוכבים באמצעות שפורפרת ריק ייעודית הממירה את האור הפוגע באלקטרונים, מכפילה את כמות האלקטרונים, ומאיצה אותם עד פגיעתם במסך זרחני וממנו לעין המשתמש (מתקבלת מעין תמונה ירוקה של הנוף). סוג אחר של התקנים הוא המצלמות התרמיות, המבוססות על גלאי "חישת חום". המצלמות משני הסוגים יקרות, ולכן קנייתן מוגבלת לצרכי מחקר, דימות רפואי או ביטחון. במסגרת המחקר פותח ומומש "פיקסל" המורכב ממבנה ייחודי של כמה עשרות יריעות דו ממדיות אנכיות מקבילות של מוליבדנום דיסולפיד בתוספת כמות קטנה של אטומי נחושת ששובצו בתהליך חדשני בין היריעות. אור הפוגע ביריעות הדו ממדיות מומר לאלקטרונים, המוכפלים כמה עשרות אלפי פעמים במנגנון הגבר הנובע מנוכחות אטומי הנחושת, נקראים ומוצגים כעצמת זרם. באופן זה, הפיקסל קורא את התמונה המגיעה אליו מהנוף. כפי שתוכנן, ההיענות של הפיקסל היא בתחום האור הנראה (VIS) והאינפרא אדום הקרוב (NIR). תחום ההיענות של הפיקסל וההגבר הגבוה הטבוע בו הופכים אותו למועמד טבעי להחלפת רכיב ליבה הקיים במגברי אור הכוכבים (שפורפרת ריק). מבין היתרונות של הפיקסל לעומת שפורפרות הריק ניתן למנות העברת תמונה דיגיטאלית של הנוף להמשך עיבוד, מניעת "שריפת" השפורפרת בהפעלתה באור יום, קומפקטיות הרכיב ומחירו הזול משמעותית, שינגיש את מצלמות ראיית הלילה לכל דורש.

טורקיה זוכה לעסקאות בעקבות ההצלחה של כלים בללי מאויישים במשימות מבצעיות בשמי סוריה, לוב ונגורנו קרבאך By Bayhaluk - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53447052 לטביה מעוניינת לרכוש כטמ"מים BAYRAKTAR TB-2 מתוצרת טורקיה בעקבות ההצלחה של כלים בללי מאויישים אלו במשימות מבצעיות בשמי סוריה, לוב ונגורנו קרבאך. האתר ONYX מוסר כי משלחת לטבית בראשות שר ההגנה ארטיס פבריקס ביקרה בטורקיה ודנה ברכש הכטמ"ים. שתי המדינות הבלטיות האחרות ליטא ואסטוניה פועלות אף הן לחיזוק יכולות הרתעה ופיתוח יכולות לחימה, כדי להתמודד עם סכנת התערבות רוסית בארצות הבלטיות. ההצלחה הגדולה של הכטמ"ם TB-2 תוצרת טורקיה הוכחה בעיקר בנגורנו קרבאך, שם הופעלו כלים אלו על ידי צבא אזרבייג'אן ופגעו קשה ביחידות של צבא ארמניה, השמידו 127 כלי רק"ם, כולל 93 טנקי T-72 ועשרות תותחים ומשגרי רקטות. בלטביה רואים בכך הישג של הכטמ"מ מול הטילים ואמצעי לוחמה אלקטרונית שבידי צבא ארמניה.   מומחים מטילים ספק אם ניתן יהיה להגיע להישגים דומים כאשר ממול נמצאים צבאות רוסיה או בלארוס, השכנה לבלטיות, ובעיקר מול מערכות ל"א שפיתחו הרוסים. צבא ארמניה מצוייד במערכות הגנ"א רוסיות BUK  ו-TOR וכן בתותחי נ"מ, אך כנראה שמערכות הגנ"א ארמניות אלו דוכאו על ידי צבא  אזרבייג'אן, והכטמ"מים הטורקיים נטלו חלק במערכה זו.  לטביה מפעילה כיום צבא והגנ"א מתקדמים, כולל תותחים וטילי נ"ט SPIKE (רפאל) שמשגריהם מורכבים על רק"ם תוצרת בריטניה.   

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות: ״הביקור שקיימנו היום היה חשוב ואפשר לנו להתרשם מקרוב מתנאי הכליאה במתחם ומן הפעילות, בייחוד בתחום השיקומי״ קרדיט תמונות: דוברות שב"ס אתמול, רביעי 07.07.21, ביקרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, במתחם אשל של שירות בתי הסוהר במחוז דרום, בליווי רב גונדר קטי פרי, נציבת בתי הסוהר, ובהשתתפות סגל הפיקוד הבכיר של הארגון וצוות לשכתה של הנשיאה. במהלך הביקור סיירו המשתתפים בבית המעצר 'אוהלי קידר', שם הוצגה על ידי שב״ס סקירה על חזון הארגון ומטרותיו וכן הוצגה פעילות בית המעצר. לאחר מכן נערך סיור בבית המעצר והתקיימה פגישה עם עצורים באגף עצורי ימים. כמו כן, סיירו המשתתפים בבית הסוהר 'דקל', שם הוצגה סקירה בדבר פעילותו הייחודית של בית הסוהר בתחום שיקום האסיר, הכוללת בין היתר, מדרשה תורנית וכן מחלקות טיפוליות בתחומים שונים כגון התמכרויות, אלימות במשפחה ועבריינות מין. המשתתפים ביקרו במחלקה לטיפול בעברייני תעבורה, שם פגשו אסיר שעבר הליך שיקומי משמעותי בבית הסוהר שכלל גמילה מהתמכרויות וכן טיפול בתחום הנהיגה המונעת, ואשר עומד בפני שחרור והשתלבות במרכזי טיפול בקהילה. כן נערך סיור במרכז ״קשב״, מרכז טיפולי ייחודי מסוגו, המאפשר לאסירים עם קשיי קשב וריכוז לרכוש כישורי למידה במסגרת תהליך טיפולי פרטני וקבוצתי במתחם חדשני.  לדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות: ״הביקור שקיימנו היום היה חשוב ואפשר לנו להתרשם מקרוב מתנאי הכליאה במתחם ומן הפעילות, בייחוד בתחום השיקומי, שלא ניתן להפריז בתרומתו לאסיר ולחברה כאחד. ביקורי שופטים במתקני הכליאה הם בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה עבור שופטים הדנים מדי יום ביומו בעניינם של עצורים ונאשמים.״ רב גונדר קטי פרי נציבת בתי הסוהר: ״שב"ס משנה את פניו מתוך הבנה שאנחנו גורם מרכזי ביכולת להשפיע ולשקם אנשים שמגיעים משולי החברה בנסיבות קשות ומתוקף כך גורם מרכזי לשינוי בחברה כולה. אני גאה באנשי הסגל שלי שעושים עבודת שליחות מתוך אמונה ואהבה וזה ניכר בעשייה ובתוצרים. ״סגל המחוז הדרומי התרגשו לקראת ביקורך ונערכו לביקור קצר שתוכנן בקפידה כך שתוכלו להתרשם מהתהליך שמתחיל בשלב קליטת העצורים בבית המעצר 'אוהלי קידר' וממשיך בתהליכי טיפול ושיקום כמו בבית הסוהר 'דקל'. מדובר בתהליכים והתמקצעות שנובעים מקשב לתהליכים ולצרכי האסירים והחברה. אני מברכת על הביקור ומאחלת שיתופי פעולה מקצועיים וחשובים בהמשך."

הפתרון החדש יכלול מנגנוני הגנה ייעודיים המותאמים לפלטפורמות ימיות, תוך התחשבות במאפיינים הטכניים של המערכות בתמונה: טקס החתימה (מימין לשמאל)- יו"ר מספנות ישראל סמי קצב, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנכ"ל אלתא יואב תורג'מן, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, מנכ"ל מספנות ישראל איתן צוקר (קרדיט: תעשייה אווירית) התעשייה האווירית ומספנות ישראל בע"מ חתמו על הסכם שיתוף פעולה, במסגרתו התעשייה האווירית ומספנות ישראל יפתחו חליפת הגנת סייבר לספינות. הפתרון החדש יכלול מנגנוני הגנה ייעודיים המותאמים לפלטפורמות ימיות, תוך התחשבות במאפיינים הטכניים של המערכות, באופן שישפר את חסינותן אל מול האיומים במרחב הסייבר. הרגולציה בנושא מערכות-ים, אותה מוביל הארגון הימי הבינ"ל (IMO), החלה בתהליך העמקת דרישות הגנת סייבר לספינות ולנמלים.  כ-95% מהייבוא לישראל מגיע דרך הים וכולל סחורות נדרשות בתחומי אנרגיה, מזון, תעשייה, ביטחון ועוד. האיום ההולך וגובר בעולם מפני תקיפות סייבר על נמלים וספינות עלול לגרום לפגיעה ביציבות התפקודית של התחבורה הימית. יו"ר מספנות ישראל , סמי קצב: "אנו גאים בשיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית לה יש ידע ומוניטין רחב בתחום הסייבר. שיתוף פעולה עם התעשיה האווירית מאגד תחומי ידע של התעשיה האווירית בעולם הסייבר עם הידע והנסיון של מספנות ישראל בתכנון, בניה, הפעלה ואחזקה של כלי שייט צבאיים ואזרחיים. הרחבת הפעילות של המספנה ושיתוף הפעולה עם התעשיה האווירת הינו חלק מאסטרטגיית הצמיחה של מספנות ישראל להובלה טכנולוגית עולמית בתחום בניית כלי השייט. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "שיתוף הפעולה עם מספנות ישראל מספק פתרון סייבר מקיף עבור ספינות אזרחיות עם הסחורות ההכרחיות ביותר למדינת ישראל. התעשייה האווירית מהווה מוקד ידע לאומי בתחום הימי ובתחום הסייבר למגוון פלטפורמות וההסכם הנוכחי יספק מערכת הגנה במרחב הסייבר לכלי השייט הנבנים במספנות ישראל"