אלוף-משנה אסמן ז״ל, בן 42, יליד 1978, הותיר אחריו אישה, שתי בנות, שני הורים ואחות  אלוף-משנה שרון אסמן ז״ל. צילום: דובר צה״ל  דובר צה״ל מוסר כי הבוקר (ה׳), התמוטט אלוף-משנה שרון אסמן, מפקד חטיבת הנח״ל במהלך פעילות גופנית בבסיס צה"ל במרכז הארץ. צוות רפואי ביצע בו החייאה ובסופה נקבע מותו של הקצין. הודעה נמסרה למשפחתו.  אלוף-משנה אסמן ז״ל, בן 42, יליד 1978, הותיר אחריו אישה, שתי בנות, שני הורים ואחות. אסמן ז״ל שירת בצה״ל כ-25 שנה, בתפקידי שדה, פיקוד, מטה והדרכה. השתתף בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון, פיקד על גדוד ״שחם״ בחטיבת הנח״ל במבצע ״צוק איתן״, במהלכו נפצע וביום פציעתו חזר לפקד על חייליו, שירת כמח״ט עציון ובנימין וכקצין האג"ם של פיקוד הצפון. פרטי ההלוויה יפורסמו בהמשך. כנהוג, נפתחה חקירת המשטרה הצבאית ובסיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. מפקד החטיבה היוצא, אל"ם ישראל שומר, חזר לפקד על חטיבת הנח"ל. צה״ל משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה.

בפאנל תעופה בעידן הסייבר, במסגרת אירוע משותף של סייברטק ו-Fortinet, התקיים דיון סביב השאלה כיצד מאבטחים את שרשרת האספקה בשוק התעופה. מערך הסייבר: ״יש שני איומים עיקריים - השבתת שדה תעופה והתרסקות מטוס״ צילום: סייברטק באירוע משותף של סייברטק ו-Fortinet התנהל פאנל תעופה בעידן הסייבר אותו הנחה תמיר גורן, ראש מרכז תכניות אסטרטגיות ומוביל תכנית התעופה, במערך הסייבר הלאומי. משתתפים: אסף לוי, CISO, אל על. רובי ארבל, מנכ"ל, Security Scribe. זהר בן דוד, ראש תחום הנחיית תעופה, מערך הסייבר הלאומי.  לוי: ״פירקנו את מערכות 787 לראות איפה נקודות הכשל ומדברים עם בואינג. אנחנו מנסים להבין איך העדכונים מתבצעים. בדרך כלל זה עם לפטופ שמתחבר למערכת במטוס לעדכון. אחד הדברים שעשינו זה להקשיח את המחשבים שאיתם אתה מתחבר למטוס. אנחנו גם מקבלים לוגים מהמטוס כדי להבין מה היה בכל טיסה.  ״יש לנו תקציב גדול לנושא הגנת ה-OT, את חלקו הפנינו להגנת בתי המלאכה והכנסת אלמנטים של סייבר. כל טרנזקציה שנערכת סביב המטוס מנוטרת. יש מטוסים שיודעים לשדר נתונים דרך לווין לצרכן לצרכי תחזוקה, אנחנו בוחנים את זה. יש לנו PT רציף לעולמות ה-OT וה-IT. אלעל, טרם הגעתי, שמה דגש על היבטי הסייבר של 787. בסוף 2019 הגיעו מבואינג לבדוק מה עשו בישראל במטרה ללמוד.  ״שאתה מעדכן את המטוס, אתה מגיע מכיוון ה-IT. אם יפרצו את החברות ששולחות עדכונים למטוס, זו יכולה להיות בעיה. אפילו ספקים שמתחברים אליך, יש להם השפעה על מערכות שלך. ״  ארבל: ״מדינות מפותחות מודעות לאבטחה בקוד, עם זה, קשה לעשות שינויים בקוד של כלי טיס. זה לא עניין של מודעות, אלא של קושי אמיתי לעדכן או לשנות קוד בכלי טיס.״ בן דוד: ״יש שני איומים עיקריים - השבתת שדה תעופה והתרסקות מטוס. במסגרת פרויקט הרקולס, לא ניתן להגן על כל. היינו צריכים לבחור מתוך עשרות מערכות בשרשרת האספקה של שדה התעופה את החשובות. ולהגן עליהן. שדה התעופה צריך תמיכה של היצרנים. הם בינלאומיים, ומבחינתם אנחנו נקודה קטנה על המפה.  ״בהקשר מטוסים, כל מנוע של מטוס הוא מפעל קטן. כל מנוע משדר מידע סטטוס רכיבים ליצרן ומקבל חזרה תשדורות בתווך RF. אנחנו בודקים שגם היחידות האלו מוגנות. כדי להפיל מטוס באמצעות סייבר - צריך יכולות של מעצמה. זה לא פשוט.״

בין השורות בטענות נגד תיאום תקיפה באיראן עם ארה״ב, טמונה מלכודת לארה״ב והעומד בראשה - נשיא ארה״ב. במקרה תקיפה ישראלית בהפתעה, ארה״ב, תצטרך, בעל כורחה, לבוא להציל את ישראל מתגובת הנגד של איראן. ביידן, ככה רצו לגרור אותך למלחמה באירן, בלי שתרגיש   President Joe Biden tapes video addresses on Wednesday, June 2, 2021, in the East Room of the White House. (Official White House Photo by Cameron Smith) הדיון התקשורתי סביב הקשר עם ארה״ב בהקשר האיראני הגיע לשיא בימים האחרונים, כאשר ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, מאשים את ראש הממשלה - נפתלי בנט ושר החוץ - יאיר לפיד, בכניעה לאמריקאים באיראן. לפי נתניהו, הממשלה הנוכחית, בניגוד לממשלות הקודמות בראשותו, הפסידה, בכוונה תחילה, את גורם ההפתעה באם תרצה לתקוף את תשתיות הגרעין האיראניות.  זאת, בשל קשר ״פתוח וגלוי מידי״ עם הבית הלבן.  בין השורות: מלכודת ישראלית לארה״ב  אם פלוני בוחן את טענת נתניהו, כי אז מסתתרת בטענה זו, בין השורות, מלכודת ישראלית לארה״ב. אסביר. לפי טיעון נתניהו, ישראל שמרה לעצמה את הזכות להסתיר מארה״ב תקיפה באיראן. במקרה כזה, ישראל תתקוף, איראן תגיב, ותתפתח, לפי הערכות גלויות, מלחמה רב זירתית בין המדינות. ייתכן ויהיו מעורבים בה איראן, חמאס, חיזבאללה, מיליציות עירקיות ואולי גם טילים מתימן.  ומה יקרה שתתחיל מלחמה רב-חזיתית מול ישראל? למי תלך ישראל לבכות לעזרה? ניחשתם נכון - לארה״ב. זו שהסתירו ממנה מלכתחילה, בכוונה תחילה, את הכוונה לתקוף באיראן. בסוף ״שומר החומות״, המבצע האחרון בעזה, רחוק בעוצמתו שנות אור מעצימות מלחמה מול איראן, הלכה ישראל לשנורר מיליארד דולר מארה״ב לטובת עדכון מלאים של מיירטי טמי״ר לכיפת ברזל. וזה היה בתקופת נתניהו כרוה״מ, עם כ-4400 שיגורים ב-11 ימי לחימה. עימות קטן. עימותון. סבבון. לא מלחמה עם איראן.  האופציה האחרת, אותה תוקף נתניהו, היא לתקוף באיראן, אם וכאשר, בתיאום עם ארה״ב. נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, לא מתכוון לכבוש את איראן. להפך, הוא אוטוטו יוצא מאפגניסטן (למעט כמה מאות חיילים או קבלני ביטחון שיאבטחו דיפלומטים ומרגלים אמריקאים שישארו שם), הוא גם אינו מרחיב נוכחות בעירק (כנראה בעתיד אף יצמצם אותה). אין לביידן שאיפות טריטוריאליות נוספות. הוא עסוק בשיקום ארה״ב בתקופת פוסט קורונה וטראמפ.  למרות זאת, אם ישראל תפעל בגלוי עם ארה״ב, תתן לה למצות את המו״מ עם איראן עד תום, בלי הפרעות מיותרות של המוסד (שלא תורמות לכלום במציאות, פרט לכותרות בישראל), אם וכאשר יכשל המו״מ, ביידן יעמוד לצד ישראל. כיצד? ובכן, אם המו״מ יכשל, ובCIA ובמוסד יעריכו כי איראן לקראת פריצה לפצצה, והמוצא האחרון הוא תקיפה באיראן, ארה״ב, בתרחיש המתואר, תתן לישראל גיבוי.  הרווח בשקיפות: גיבוי אמריקאי מלא לתקיפה  גיבוי כזה יכול לכלול שימוש בבסיסים אמריקאים מסביב לאיראן, מתדלקים אמריקאים למטוסים ישראלים (לאחרונה בוצע תרגיל של צה״ל באזור דימונה שכלל מתדלק אמריקאי ושני מבני אפ-35 ישראלים), חימוש חודר בונקרים, מלאי מיירטים לכיפה, לשרביט קסמים, לחץ ולפטריוט (ישראל תצטרך את כולן במלחמה עם איראן), אולי גם הצבת סוללות תאאד בישראל (אפרופו תרגילי ״ג'וניפר קוברה״).  גיבוי כזה צפוי לכלול גם גיבוי של חיל האוויר האמריקאי את חיל האוויר הישראלי. כלומר, מטוסים אמריקאים יחוגו מחוץ לגבולות איראן, בטווח סטנדאופ מספיק לחימוש אמריקאי, מוכנים להכנס לפעולה אם המטוסים הישראלים מסתבכים. כוחות קומנדו ישראלים לחילוץ טייסים ישראלים (אם יפלו מטוסים בתקיפה) יחכו בבסיסים או על כלי שיט אמריקאים בסביבת איראן למקרה הצורך.  צוללות וספינות אמריקאיות יחכו בטווח סטנאופ לתקוף סוללות טק״א איראניות, אם המטוסים הישראלים יתקשו להתמודד עמן בעת התקיפה או לאחריה. האמריקאים יתנו לישראל גם ״מטרייה״ צבאית, אם צריך, להתמודד עם התגובה האיראנית בימים או בשבועות לאחר התקיפה באיראן.  ארה״ב גם תספק תמיכה מדינית באו״ם. תקיפה ישראלית באיראן צפויה לעורר זעם בעולם הערבי, לפחות בחלקו השיעי, כולל פעילות מדינית נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. ארה״ב מחזיקה בזכות וטו על כל גינוי ישראלי באו״ם או החלטה להטיל סנקציות על ישראל בעקבות התקיפה. ארה״ב יכולה גם לאזן, באמצעות פעילות מדינית, את תגובת המעצמות - רוסיה וסין - נגד ישראל, לאחר התקיפה.  נתניהו טועה ומטעה בהיבט הרתעה טרם התקיפה, ולאחריה, תיאום אמריקאי - ישראלי, בא לטובת ירושלים. עם כל הכבוד לישראל וצה״ל, אין מה להשוות את הכוח האמריקאי (צבאי, כלכלי ומדיני), לזה הישראלי. אם איראן תדע שארה״ב עומדת לצד ישראל (במעגלים שצויינו לעיל), ניהול הסיכונים שלה בתגובה למתקפה ישראלית יהיה שונה. מאשר ניהול סיכונים בתרחיש בו ארה״ב לעומתית לישראל בגלל ״מלכודת הדבש״ שטמנה לה ישראל.  לסיכום, נתניהו אולי מייצר כותרות בישראל נגד בנט בהקשר ניהול הקשר עם ארה״ב סביב תרחיש תקיפה באיראן, אך הוא טועה. כן, גורם ההפתעה חשוב במלחמה, והסתרה מארה״ב תשיג תקיפה בהפתעה. אך איראן אינה עירק או סוריה (שגם אז אולמרט היה מתואם עם בוש) עם תכנית גרעין יחידנית. באיראן יש תשתית גרעין יתירה, תת קרקעית, מבוזרת. איראן גדולה מאד, ורחוקה מאד מישראל.  לאיראן יש צבא ומשמרות מהפכה עם יכולות טילאות מצוינות. היות וישראל אינה מתכוונת לכבוש את איראן, הדיון על עוצמה צבאית קרקעית לא רלוונטי. לאיראן יש גם את חמאס, חיזבאללה, מיליציות בעירק ובתימן. כולן מצוידות בטילים ומל״טים, חלקם עם טווח מספיק לפגוע בישראל. חמאס והג׳יאהד האיסלאמי יכולים , בפקודה מאיראן, גם להוציא פיגועי התאבדות ברחובות ישראל.  גב של פיל זאת ועוד, ייתכן וגל תקיפות יחיד, אפילו שניים, לא יספיקו להשיג את פונקציות המטרה בתקיפה כזו. אם ישראל תקח כזה סיכון, היא תרצה לוודא שהיא השמידה יכולות ומצבורי חומרים בקיעים באיראן, בצורה שתעכב את איראן לפחות לעוד עשור. אחרת התשלום של תקיפה כזו, לא יהיה שווה את הרווח הטמון בה.  בשביל יכולות תקיפה רציפות של מספר גלים באיראן, ישראל צריכה תשתיות מתאימות. כאלו יש לארה״ב הרבה בסביבת איראן שיכולות לתמוך בצה״ל. אולי גם החימוש שיש בידיים ישראליות לא יספיק להשיג את פונקציות המטרה של התקיפה, ובזמן אמת, ארה״ב תוכל לשגר טילים מטווח סטנדאופ על מנת להגדיל את הנזק לאתרים שהותקפו על ידי ישראל.  אז כן, הפתעה זה חשוב כפי שטוען נתניהו. אבל הפתעה אינה חזות הכל בעולם המלחמה. בעיקר כאשר מדובר בתקיפה כה מורכבת, כמו זו, אם תצא לפועל, של תשתיות הגרעין באיראן. בסופו של יום, בחישוב אסטרטגי וטקטי פשוט, עדיף לישראל לתאם את התקיפה עם ארה״ב, אם פונקציית המטרה היא עיכוב תכנית הגרעין של איראן באמצעות קינטיקה.  נתניהו יכול להמשיך לגרוף כותרות בישראל על חשבון התמימות של אלו בישראל שמאמינים לו. אבל בחינה מציאותית של זירת הלחימה באיראן, תראה לפלוני שינתח את המצב, שבמקרה זה, עדיף תיאום עם הבית הלבן, מאשר ביצוע מניפולציה ישראלית על ארה״ב באמצעות שקרים והסתרה.  

במקום לקזז את המיליארד ש״ח מכספי הרשות הפלסטינית החונים בישראל, מדינת ישראל ממשיכה להמנע מאכיפת חוק הקיזוז שהיא עצמה יזמה. המשמעות: הכספים מועברים למחבלים ללא ענישה  אילוסטרציה. צילום: שב״ס כתבנו רבות באתר אודות האבסורד הכלכלי הנובע מתמיכתה הפיננסית של ממשלת ישראל במחבלים שיושבים בכלא הישראלי. כיצד מתבטאת תמיכה זו? ובכן, בכך שממשלת ישראל אינה אוכפת את החוקים שהיא עצמה חוקקה בהקשר זה. ואני מתכוון לחוק הקיזוז או בשם נוסף, החוק להקפאת כספי טרור.  באתר נבו הוא נרשם תחת הכותרת ״חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, תשע"ח-2018.״  ההסבר ממשיך: ״חוק זה מטרתו להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור, באמצעות קביעת הוראות לעניין הקפאה של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מתוך הכספים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום.״  ובכן, הרעיון פשוט. אם הרשות הפלסטינית משלמת משכורות למחבלים מורשעים בכלא הישראלי, מדינת ישראל תקזז סכום זה מהכספים שמדינת ישראל חייבת לרשות הפלסטינית. על פי הסכם פריז, מדינת ישראל אוספת כספי מיסים מפועלים פלסטינים שעובדים בישראל וכן במעברי הגבול עם יו״ש או עזה בהם שולטת ישראל.  הכספים הללו, מאות מליונים בשנה, שייכים לרשות הפלסטינית. מהם ניתן לקזז תשלומי משכורות למחבלים. אבל, זה לא קורה. משילות וכאלו. מסתבר שגם אם יש חוק, מדינת ישראל לא אוכפת אותו. ולא אל תטעו. זה לא רק בתקופה הקצרה שנפתלי בנט ראש ממשלה. זה גם בתקופת נתניהו. החוק חוקק ב2018.  ״היום הוא אחד הימים הסימבוליים ביותר ללחימה בטרור״, כותב עו״ד מוריס הירש. ״לפני שלוש שנים (כמעט בול) נחקק חוק הקיזוז - החוק שמעניש את הרש"פ בגין תשלומיה למחבלים. ״נכון להיום (ממש), מכוח החוק וההתחלטות שהתקבלו מכוחו (גם אם התקבלו באיחור) היו אמורים להצטבר בחשבונות האוצר מיליארד ש"ח - 1,000,000,000 ש"ח.״   

המכון השוודי לחקר השלום SIPRI דיווח שמצרים הזמינה 24 מטוסי סוחוי SU-35 למסירה עד שנת 2023 By Dmitry Terekhov from Odintsovo, Russian Federation - Sukhoi Su-35S, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=50263435 חיל האוויר המצרי סיים רכש מטוסי קרב מיג-29 ברוסיה והחל לקלוט את ראשוני מטוסי הקרב סוחוי SU-35 רוסיים. המגזין הרוסי NEW DEFENCE מסר מפי מקורות תעשיה ברוסיה שחמישה מטוסי SU-35 נמסרו למצרים ו-12 צולמו בלוויין חונים ליד מפעל הייצור ע"ש גגרין בקומסומולסק על נהר אמור כשהם מוכנים למסירה לחיל האוויר המצרי.  המכון השוודי לחקר השלום SIPRI דיווח שמצרים הזמינה 24 מטוסי סוחוי SU-35 למסירה עד שנת 2023. מטוסים אלו הם פיתוח של מטוסי סוחוי SU-27 אך מצויידים באביוניקה חדשה,  מכ"ם חדיש IRBIS לטווח של 400 ק"מ ומנוע בעל עוצמה מחוזקת. מטוסים אלו ישלימו במצרים את מטוסי מיג-29 דגם M/M2 ויחליפו מטוסי קרב ישנים יותר. מצרים קיבלה מרוסיה גם 300 טילי אוויר מדגם R-73 ו-300 טילי R-77 עבור ממטסי מיג-29. טילים אלו פועלים מעבר לטווח הראייה BVR.  

בן שבת יכהן בתפקידו עד לסוף חודש אוגוסט הקרוב. ראש הממשלה ימנה מחליף לתפקיד ראש המל"ל בעת הקרובה מאת U.S. Embassy Jerusalem - Visit of treasury Secretary Steven Mnuchin Oct. 2019התמונה שבקובץ זה נחתכה מקובץ אחר: Visit of treasury Secretary Steven Mnuchin Oct. 2019 (48976744712).jpg, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84659955 היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, מאיר בן שבת, הודיע אתמול (ד׳) לראש הממשלה, נפתלי בנט, על רצונו לסיים את תפקידו, בתום כהונה של ארבע שנים בתפקיד. עם כינונה של הממשלה, נענה ראש המל"ל לבקשת רה"מ להישאר בתפקידו במטרה לאפשר שמירה על היציבות והרציפות התפקודית. בתוך כך, סייע בן שבת לראש הממשלה וצוותו בכניסתם לתפקיד. בן שבת יכהן בתפקידו עד לסוף חודש אוגוסט הקרוב. ראש הממשלה ימנה מחליף לתפקיד ראש המל"ל בעת הקרובה, תוך קיום תהליך חפיפה סדור עם ראש המל"ל היוצא.  רה"מ בנט הודה לראש המל"ל על תרומתו הכבירה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ומסר: "ברצוני לשבח את מאיר בן שבת על שנים ארוכות של תרומה לביטחון ישראל בצורה מקצועית ומוצלחת. מאיר כיהן בשורה של תפקידים ובכולם הפגין ביצועים מרשימים, תוך הבנה מעמיקה של האתגרים המדיניים והביטחוניים מולם ניצבת מדינת ישראל. ״גם במשבר הקורונה, עבד מאיר ימים כלילות למען בריאותם של אזרחי ישראל, ותפקד בצורה ראויה להערכה. אני סמוך ובטוח כי נכונה לו עוד תרומה רבה למדינת ישראל גם בעתיד". שר הביטחון, בני גנץ: "‏בשמי ובשם מערכת הביטחון, אני מבקש להודות למאיר בן שבת, על שירותו במשך עשרות שנים למען ביטחונה וחוסנה הפנימי של מדינת ישראל. מאיר לקח חלק בתהליכים מעצבים משמעותיים באזור בשנים האחרונות, ואני בטוח שימשיך לשרת את מדינת ישראל, גם בהמשך."  

הדלילה של אלביט, הגבריאל של תעשייה אווירית ועכשיו ה-Sea Breaker של רפאל. שלושת התעשיות משווקות טילים לזירה הימית. ״אולי כדאי היה לשלב יכולות ולפעול במשותף מול ענקיות אירופה וארה"ב״, תוהה אייל פינקו  צילום: רפאל בעשור האחרון הזירה הימית הגלובלית גועשת ורוחשת, ובין הגלים הסוערים בשבעת הימים, מתנהל מירוץ חימוש של מדינות אירופה ואסיה, ובראשן רוסיה, סין, הודו וארה"ב. מירוץ החימוש הימי מוליד פיתוחים רבים של טילים ומערכות נשק, אותם מובילות בעיקר סין ורוסיה, בפיתוחים חדשניים של ראשי ביות מתקדמים ויכולות הנעה של מהירות שגא-קולית. מאחורי שתי המדינות מנסות מדינות אירופה וארה"ב להדביק את הפערים ולפתח יכולות וחימושים כנגד האיומים המתהווים והולכים בים סין הדרומי, בנתיב הארקטי, בים הצפוני ובים השחור.  ישראל לא נותרה אדישה למירוץ החימוש המתהווה. מאז תום מלחמת ששת הימים ועד לאחרונה, הייתה התעשייה האווירית החברה היחידה בארץ שפיתחה טילים נגד כלי שיט, שלטה בשוק הישראלי ומכרה את טילי הגבריאל שלה בשווקים שונים בעולם, ביניהם פרו, צ'ילה, דרום אפריקה, סינגפור ועוד. ורק לאחרונה דיווחנו על מכירת טילי הגבריאל מהדור החמישי לבריטניה, פינלנד, וסינגפור. אלביט שהבינה את חלון ההזדמנויות החלה, מאז שרכשה את תע"ש, לשווק את טיל הדלילה הוותיק והמוכר של תע"ש בתצורת ימית נגד כלי שיט. בטיל הדלילה, בניגוד לטילי הגבריאל של התעשייה האווירית, משולב ראש ביות אלקטרו-אופטי. לרוב, בראשי ביות קלאסיים בזירה הימית משולב רב״ת בתחום ה- RF. בשבוע האחרון של יוני, הכריזה רפאל על טיל חדש תוצרתה, העונה לשם Sea Breaker. הטיל של רפאל מבוסס על פלטפורמה קיימת, שעברה הסבות לתצורה ימית. הטיל הרפאלי מיועד לפגיעה בכלי שיט בטווח של כ- 160 מייל ימי (כ- 300 ק"מ), טס במהירות נמוכה יחסית של כ- 0.75 מאך, ומשוגר מהמשגר היבשתי SPYDER ומכלי שיט. הטיל בו משולב ראש קרב במשקל של כ- 110 ק"ג מונחה על ידי ראש ביות אלקטרו-אופטי והוא מצויד בערוץ תקשורת. ערוץ התקשורת של הטיל וראש הביות האלקטרו-אופטי מאפשרים פגיעה בדיוק גבוה במטרה ובחירת מקום הפגיעה. יתר על כן, באמצעות ערוץ התקשורת ניתן לתזמן את מטח הטילים ואת הפגיעה במטרה להתמודד מול מערכות הגנה ולוחמה אלקטרונית של המטרה. תזמון הטילים עשוי לסייע להתגבר על חסרונו של הטיל במהירותו הנמוכה יחסית. ללא הסדרה והתערבות של משרד הביטחון, נפרצה שוב התחרות הקשה בין שלושת ענקיות האמל"ח הישראליות על שוק עולמי נוסף בזירה הימית. התחרות עשויה למצב את ישראל כיצרנית עולמית של טילי-ים עבור הזירה הימית ולהגדיל את הכנסותיה. אך התחרות בשוק הזה קשה מאד ואולי כדאי היה לשלב יכולות ולפעול במשותף מול ענקיות אירופה וארה"ב בהן קונגסברג, MBDA, בואינג ועוד.

מערך הסייבר הלאומי פרסם התראה דחופה בנוגע לפגיעות בתכנת Windows Print Spooler, שעלולה לאפשר מתקפה מצד גורם מרוחק ומזוהה, וכן העלאת הרשאות והרצת פקודות על עמדה מותקפת BIGSTOCK/Copyright: Fahroni מערך הסייבר הלאומי פרסם התראה דחופה בנוגע לפגיעות בתכנת Windows Print Spooler, שירות ההדפסה של מערכת ההפעלה ״חלונות״ של מיקרוסופט. הפגיעות עלולה לאפשר מתקפה מצד גורם זדוני מרוחק ומזוהה (authenticated) בעל נגישות רשתית לעמדה או לשרת, וכן העלאת הרשאות והרצת פקודות ברמת system על העמדה המותקפת.   פרטי הפגיעות דלפו בטעות, מתוך בלבול עם בעיה אחרת של מיקרוסופט שהשפיעה אף היא על תכנת ההדפסה, ולא תוקנה כהלכה. בשל הבאגים הרבים בה, זכתה התכנה לכינוי המפוקפק PrintNightmare (סיוט הדפסה). אתר Bleeping Computer מדווח כי ספקית אבטחה סינית בשם QiAnXin הודיעה כי מצאה דרך לנצל את החולשה כדי להשיג גם הרשאות מקומיות וגם שליטה על הקוד מרחוק, והציגה לאנשי האתר סרטון הדגמה. טרם פורסם עדכון אבטחה לפגיעות זו. בינתיים, ממליץ מערך הסייבר לנטרל שירות זה בכל העמדות והשרתים הרגישים בארגון, ובפרט בשירותי Domain Controller או בעמדות של מנהלנים.