במושב המסכם של הכנס הציגו ראשי סוכנויות סייבר מרחבי העולם את מדיניות הסייבר במדינתם, ואת הרצון לקדם שת״פ הגנה רב-לאומי. יגאל אונא: היכולת שלנו להיות מוגנים יותר תלויה ישירות ביכולת שלנו לעבוד יחד בין סוכנויות צילום מסך של המושב המסכם של כנס ה-OECD, מתוך אתר הכנס כנס הסייבר השנתי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שהוביל השנה לראשונה מערך הסייבר הלאומי, נחתם אתמול (ד׳) בהסכמה משותפת בין המדינות המשתתפות אודות הצורך לקידום שיתוף פעולה רב-לאומי בתחום הסייבר. במושב המסכם של הכנס, בהשתתפות שישה ראשי סוכנויות סייבר ממדינות ה-OECD ובנוסף סינגפור, הודו ולראשונה גם איחוד האמירויות, הציגו נציגי המדינות את מדיניות הסייבר ואופן מימושה במדינתם וכן את הרצון לעלות שלב ולקדם שיתוף פעולה רב-לאומי בהגנת הסייבר. במסגרת זאת, ייבחנו המדינות דרכים, שיטות ואמצעים לקידום הגנה כגון חילופי מידע, מדיניות אחידה בתחומי גילויי חולשות במערכות והסרת חסמים לשיתוף פעולה. כיום נהוגים לרוב שיתופי פעולה בי-לטראליים בין מדינות ואילו בכנס ביקשו ראשי הסוכנויות לקדם את שיתוף הפעולה הרב-לאומי. המשתתפים קראו ל-OECD לבחון דרכים להסיר חסמים כדי לאפשר שיתוף פעולה רב-לאומי יעיל יותר בין הסוכנויות. ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא, שהוביל את המושב, סיכם ואמר: "על כולנו הוטלה האחריות לקדם מדיניות סייבר לאומית. כראשי סוכנויות שחולקים ערכים ומטרות לקידום החוסן הלאומי בתחום הסייבר, אנחנו צריכים לאחד כוחות וליישם את המדיניות הזו ביחד.  ״כולנו נוקטים באמצעים מגוונים לקידום הגנת הסייבר כגון הגנה על תשתיות קריטיות, העלאת מודעות, פיתוח יכולות, קידום חדשנות, ייזום שיתוף מידע בקהילה ומתן סיוע טכנולוגי מתקדם. בכלכלה גלובלית ומקושרת, היכולת שלנו להיות מוגנים יותר תלויה ישירות ביכולת שלנו לעבוד יחד בין סוכנויות". הכנס, המתקיים זו השנה השלישית, מהווה קבוצת עבודה משותפת לממשלות, חברה אזרחית ותעשייה לליבון נושאי מדיניות משותפים, כחלק מהשיח שמוביל ה-OECD בנושא. השנה התמקד הכנס ב"אתגרים מקומיים – פתרונות גלובליים" והשתתפו בו נציגים מקרוב ל-60 מדינות וכן כ-40 מרצים מהארץ ומהעולם.  

גליל זכה ב-1997 בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, והוא דוקטור לשם כבוד בשורה של מוסדות אקדמיים מאת Thesterns - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=49442212 עוזיה גליל, יו"ר דירקטוריון אלביט בע"מ בשנים 1999- 1981, נחשב לחלוצי תעשיית ההייטק והתעשייה הביטחונית הישראלית. ״דירקטוריון אלביט מערכות בראשות מיכאל פדרמן (מיקי) והנהלתה בראשות בצלאל מכליס (בוצי), כואבים את פטירתו של עוזיה גליל, מייסד חברת ההייטק הביטחונית אלביט בע"מ״, כותבים בהודעה מטעם אלביט. ״עוזיה גליל, מהווה מופת למנהיגות וחדשנות טכנולוגית פורצת דרך. נזכור את מורשתו וננציח אותה לעד.״  גליל אף זכה ב-1997 בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, והוא דוקטור לשם כבוד בשורה של מוסדות אקדמיים. במארס האחרון החליטה עיריית חיפה להקים פארק שייקרא על שמו בכניסה הצפונית למנהרות הכרמל, כך על פי פרסום בדה-מרקר. 

הנשים כולן בוגרות קורס פיתוח תוכנה מרוכז של עמותת לוטוס, שמטרתה ״להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, מבלי להפר את המסורת״, כך על פי המייסדת המפגש בחברת ״אברא״. השמאלית ביותר: מייסדת עמותת לוטוס, מייסא חלבי-אלשיך, לצד קרן עמר מחברת אברא. צילום: יח״צ, באדיבות החברה חברת אברא (לשעבר בבילון), העוסקת בפיתוח והטמעת טכנולוגיות לניהול מידע ארגוני וכן בהשקעות פיננסיות, תסייע בהעסקת נשים צעירות מהמגזר הדרוזי כמפתחות תוכנה. המועמדות עברו הכשרת Full Stack והתמחות במגוון טכנולוגיות ושיטות פיתוח מתקדמות כגון Python ו-React, כך שיוכלו להשתלב במגוון תפקידים. ההכשרה מתקיימת במסגרת עמותת לוטוס, שהוקם על ידי מייסא חלבי-אלשיך במטרה לסייע לנשים מהכפרים הדרוזיים שעל הכרמל להתקבל לעבודה בהייטק – מבלי לצאת מהכפר ומבלי לשבור את המסורת. במשך שמונה חודשים, לומדות הנשים בקורס מרוכז הנערך במרכז הפיתוח בדלית אל כרמל, ובסופו הן עוברות פרקטיקום מעשי בחברה ומוסמכות להיות מפתחות תוכנה. לרגל סיום המחזור הקרוב והיערכות לקראת העסקת הבוגרות ושילובן בפרויקטים בחברות הייטק מגוונות, קיימה לאחרונה חברת אברא מפגש עמן בדלית אל כרמל. ״עמותת לוטוס, בעזרת קרן ‘פורטלנד’ ותמיכה ממשלתית, ובשותפות שלנו, שמה לה למטרה לאפשר לנשים מסורתיות בחברה הדרוזית לשלב מסורת עם חדשנות״, מסרה קרן עמר, סמנכ"ל פיתוח תוכנה ו- BI בחברה.   ״מיזם לוטוס מייצג נאמנה את ערכי קבוצת אברא ומייצר אימפקט חברתי משמעותי, תוך תרומה לתעשיית ההייטק והחברה הישראלית״, הוסיפה עמר, וציינה כי ״בייחוד בימים מורכבים אלו מיזם זה מקבל חשיבות רבה. הפתרון המותאם שמייצר המיזם פוגש את שוק ההייטק הישראלי בשתי בעיות מרכזיות – מחסור בעובדים איכותיים והקושי בשימורם״. עמר מציינת, כי עד היום הצליחה אברא לשלב עשרות נשים בפרויקטים בחברות מובילות. "מטרת המיזם להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, מבלי להפר את המסורת״, אמרה מייסא חלבי-אלשיך, ראש עמותת לוטוס, והסבירה מדוע נבחר שם זה לעמוותה. ״אני רואה בכל אישה כפרח לוטוס – מקושי היא צומחת, ופורחת פריחה מדהימה כאשר היא יכולה לשמור על זהותה עם יכולת לממש את עצמה״. עוד הוסיפה כי לעמותה ״יש השפעה אדירה חברתית- כלכלית ברמה מקומית ואזורית.  אנו שמחים כי גופים מובילים, קרנות, המדינה, הקהילה, תורמים רבים נרתמו להצלחת המיזם והתרחבותו".

על רקע חלוקת אות רצועת הביטחון בלבנון, אל"מ אמיל אזרן נזכר בחוויות כלוחם צעיר ברצועת הביטחון בלבנון. ״האמנו שאנחנו מגינים על יישובי הצפון״    אל"מ אמיל אזרן. צילום: דובר צה״ל אות המערכה חולק השבוע למשתתפי המערכה ברצועת הביטחון בין ספטמבר 1982 למאי 2000. אות המערכה מכיל כמה צבעים. על צבעי ירוק ואדום, המסמלים את דגל לבנון, ועל האפור, המסמל את פעילות צה"ל והמוצבים בלבנון, שוחחנו עם אל"מ אמיל אזרן, כיום איש קבע בתפקיד בכיר - קצין הלוגיסטיקה של פיקוד העורף. אז לוחם בלבנון.  אזרן הפליג אחורה לשנים ההם, שנות לבנון, כאשר היה גולנצ'יק אמיתי ושורשי, לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני, ששהה ולחם בכמה מוצבים, עלה בדרגות בלבנון, מלוחם לסמל מחלקה ועד רס"פ (פלוגתי), אחד מאותם לוחמים שטעמו וחוו את מה שהוא מכנה "העולם של לבנון".  עיישייה, רייחן, רכס רמים ודלעת – אלו המוצבים של אמיל אזרן. חלקם מה שכונה אז 'מוצבים חודרים', כלומר עמוק עמוק בשטח לבנון. או – הכי רחוקים משער פטמה, הדרך הביתה. אמיל אזרן: "מגיעים למוצב בשיירות. בתחילה במשאיות, שבהן הסתתרנו נמוך שלא יראו אותנו בבואנו למוצב. אחרי כן היו כלי רכב ספארי, ובסוף מסוקים.  "אתה מגיע למוצב. די קטן בשטחו. מגורים מתחת למוצב. מיטות קומותיים. טלפון בזק אחד במוצב. עומדים בתור כדי לדבר עם הבית. ממתינים שעתיים לשיחה בת שלוש דקות. 'מה נשמע?', 'הכל בסדר'. שירותים די עלובים. הרבה בוץ. ״אתה שומר שמונה, 12 שעות. כל רעש מקפיץ אותך. אתה גם רואה את אורות ישראל מרחוק. וחוץ מזה, כל לילה פעילות מבצעית: תצפיות, סיורים ומארבים. לפני היציאה הרבה תדריכים, הכנות ואימונים, ואחרי – תחקירים. ״האמת היא שהיינו מה שמכנים מהיום 'מורעלים' בגולני. היתה שאיפה להגיע ללבנון, לעשות פעילות מבצעית, היתה תחושה אמיתית, בלי ציניות, שאנו מגינים על ישובי הצפון". אחת הפעילויות המבצעיות הקשות, והמסוכנות, במוצבי לבנון היו מארבים. לפעמים שהייה של 72 שעות בתוך השטח. אמיל אזרן מתאר מארב: "לפני היציאה למארב אתה לומד את השטח, את דרכי הגישה. אני הייתי מאגיסט, והמקלע כבד. ״קשה לרדת לליטני ושוב לעלות מהליטני. שלושה ימי שהייה במקום המארב. אתה מתצפת, עושה את צרכיך בשק שאתה קובר באדמה, חייב לקשור כל דבר כדי ששום קופסה או מחסנית או ספל שתייה לא יפלו, יקימו, רעש ויוכלו לשמש להטמנת מטען.  ״היו דברים מעולם. סיימת את ימי המארב, אתה מטשטש את עקבותיך, סופר כל מנה שהבאת אתך כדי לא להשאיר כלום בשטח". פלוגתו של אמיל ידעה נפגעים, הרוגים ופצועים. בחודשי התעסוקה בלבנון איבד אמיל חברים. הוא מציין לשבח את ערכי הרעות, החברות, העזרה ההדדית בקרב לוחמי הפלוגה, הגדוד והחטיבה.  "כולנו חיינו בעולם של לבנון. היה הווי, היו שיחות ודיבורים, אבל היתה תחושת שליחות ומילוי משימה. כשיצאתי לחופשה הגעתי לשער פטמה בערב, והביתה לאופקים הגעתי רק למחרת בבוקר". אמיל אזרן מתאר את אחת הפעילויות הפלוגתיות במוצב בלבנון: "בטווח של 400-500 מטרים מהמוצב הופעל מטען צד. שני הרוגים ושני פצועים. חזרנו למוצב בשתיקה. איש לא מדבר.  ״קראו לנו לרדת למחנה גיבור כדי לזהות את גופות חברינו. 'אתה מכיר אותו?', 'אתה מזהה אותו?'. אתה משיב בחיוב, מזהה. חוזר ללבנון, למוצב, ולמחרת יוצא למארב. ״לא קל. אבל היתה תחושה ברורה שצריך להמשיך ולעשות. אסור לשקוע בכאב למרות שאיבדת חבר. אתה חדור משימה ולא מניח לעצמך לשקוע. בהחלט כך ראינו את זה אז". אזרן מתפעל עד היום מהנופים המרהיבים, של לבנון כאשר אפשר היה ליהנות מהם בתוך האש. ההרים, אזור נהר הליטני. למלא מימייה בליטני, נוף משגע. הכפר עיישייה מעורב, מוסלמים ונוצרים. בתצפית הבחנו שהנוצרים נראו יותר מודרניים. בנות יפות. אבל זה לבנון – הכל פסטורלי ופתאום 'בום'".  אזרן, הגולנצ'יק מגדוד 13, כיום אל"מ בתפקיד בכיר – קצין לוגיסטיקה של פיקוד העורף. שנת הקורונה היתה תקופת מבחן לפיקוד. כיום אחראי אל"מ אזרן להכנת מערך הפיקוד למלחמה ולחירום, ולמתן מענה מבצעי הולם למעבר משגרה לחירום. אזרן מספר לישראל דפנס כמה תכניות של פיקוד' העורף. מקימים אגד לוגיסטי, אגד שיטור שיהיה אחראי על שליטה בצירי התנועה בין פיקוד צפון לדרום כדי לאפשר תנועה צבאית בשעת חירום.  עוד בהקמה חטיבת חילוץ וחמ"ל מבצעי חדש במחוז דרום. בעוד כארבע שנים יתחילו בבנייה נרחבת להקמת חמ"ל מבצעי מרכזי תת-קרקעי גדול, שלוש קומות מתחת לאדמה, במחנה רחבעם ליד רמלה. השקעה של חצי מיליארד שקל. אל"מ אמיל אזרן, תושב גן יבנה, נשוי ואב לארבעה, חוזר לימי לבנון, עתה, כשהוא כבר עונד את אות המערכה: "צריך לזכור שהיינו אז ילדים בני 20. אני כבר הייתי רס"פ בקבע, אבל עדיין צעיר. רצינו ושאפנו להיות הלוחמים הטובים ביותר. לא היה לנו שום ספק שתפקידנו להגן על יישוב הצפון ולכן אנו בלבנון, במוצב, בסיור או במארב, רואים מרחוק את אורות מטולה".    

ספינת הטילים אח"י עוז מדגם סער 6 הגיעה אתמול (ד') לישראל. במהלך החודשים הקרובים, יושלם תהליך התקנת מערכות הלחימה על גבי הספינה במספנת זרוע הים בחיפה צילום: דובר צה״ל  דובר צה"ל מוסר כי ספינת הטילים אח"י עוז מדגם סער 6 הגיעה אתמול (ד') לישראל. לאחר מסע של כשבועיים מגרמניה, עגנה הספינה בבסיס חיל הים בחיפה. ספינת אח"י עוז היא השנייה מבין ארבע הספינות מדגם סער 6 שעתידות להצטרף לצי הישראלי. הגעתה מהווה אבן דרך משמעותית בחיזוק חוסנה של מדינת ישראל, לרבות בתחום הכלכלי. הספינות יהוו נדבך מרכזי במערך הגנת מרחב המים ומשאבי האנרגיה של ישראל בים.  במהלך החודשים הקרובים, יושלם תהליך התקנת מערכות הלחימה על גבי הספינה במספנת זרוע הים בחיפה, שיאפשרו את הפעלתה המבצעית. בטקס לרגל הגעת הספינה השתתפו שר הביטחון, מר בני גנץ, ומפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט. בנוסף, צוות של לוחמי אח"י עוז אשר שבו עם הספינה ארצה לקחו חלק בטקס. מדברי שר הביטחון, בני גנץ: ״אתם שניצבים כאן, לחמתם במבצע בשילוב זרועות עם כל החילות כחלק מתפיסת הפעולה של לחימה רב מימדית. זו רק דוגמה, לחדשנות, ליכולות המבצעיות שמפתח חיל הים. דוגמה לעוצמה שאנו מוכנים להפעיל בחזיתות שונות, כולל בחזית הלבנונית, ורחוק מכך, מול ניסיונות לחמש את אויבינו ולהציב אמצעי לחימה שיפרו את היציבות באזור. "האפשרות לפתח את היכולות האלו, נגזרת מראייה ארוכת טווח, והיכולת לשמר אותן ולהשיג יתרון מול אויבנו מחייבת אותנו, כדרג מדיני, לקדם תוכנית רב שנתית, שתאפשר ודאות והתפתחות לצה"ל על זרועותיו״. מדברי מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט: ״מפקדי אח״י עוז ולוחמיה מציבים אבן פינה נוספת בחומת המגן הימית של ישראל. הספינות המצטרפות לשורות הזרוע נחוצות לנו כאוויר לנשימה - כאשר התמונה הביטחונית משתנה ללא הרף ואיומים חדשים מרימים את ראשם. אין ספק שאח״י עוז, כמו אחיותיה, היא פלא טכנולוגי, אך, כשם שהיא סמל לקדמה היא גם סמל לשיתופי פעולה ענפים ולעוצמה אנושית חוצת גבולות".

״היועמ"ש חושש כי ניהול ההליך יגרום לפגיעה מדינית משמעותית למדינת ישראל במסגרת ניהול המשפט והבאת עדים מחו"ל כדי לבסס את טענת החברה לאכיפה בררנית״, כותבים בפרסום בגלובס יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל ויו״ר אירונאוטיקס. צילום: רפאל  הפרשה של אירונאוטיקס הוא עוד סוד גלוי שהמדינה החליטה לסגור בצו איסור פרסום. הפרשה נמצאת בחקירה של המשטרה כבר זמן רב. ולפי פרסום אחרון בגלובס, ״תיק פרשת אירונאוטיקס ממתין על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במשך שנה.״  מאז הפרשה אירונאוטיקס נמחקה מהמסחר בבורסה ונכנסה תחת כנפי חברת רפאל. מדובר בחברה ממשלתית, מסווגת באופן יחסי, וקל להסתיר באמצעותה סודות. גם אם כאלו שחונים תחת חקירה פלילית.  ״לגלובס נודע כי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כבר הגיעה להסכמות עקרוניות עם חברת אירונאוטיקס על חתימה על הסדר טיעון מקל הכולל תשלום קנס ועבודות שירות בלבד, אולם עקב התנגדות החברה להסדר, התיק ממתין על שולחנו של היועמ"ש להכרעה״, כותבים בפרסום.  ״היועמ"ש חושש כי ניהול ההליך יגרום לפגיעה מדינית משמעותית למדינת ישראל במסגרת ניהול המשפט והבאת עדים מחו"ל כדי לבסס את טענת החברה לאכיפה בררנית. אמנם על הפרשה הוטל צו איסור פרסום גורף, אך החשש הוא לפרסום של תוכן העדויות במדינה זרה, דבר שעשוי לגרום לפגיעה כאמור ביחסיה הדיפלומטיים של ישראל.״ פניתי למשרד המשפטים לקבל תגובתם לפרסום. אם תתקבל תגובה, תפורסם כאן.   

רא״ל אביב כוכבי. צילום: דו״צ המלחמה סביב פרסום פרטי פרשת קצין צה״ל שמת בכלא בנסיבות מסתוריות ממשיכה לייצר כותרות. לאחר שהרמטכ״ל טען שהקצין ז״ל עמד לחשוף ״סוד גדול״, דובר צה״ל יצא במתקפה על המשפחה. הטענה: איסור הפרסום סביב שמו ותמונתו של המנוח - בשל בקשת המשפחה.  סא״ל (מיל׳) עו״ד בני קוזניץ, עו״ד המשפחה, לא נשאר חייב. ״דובר צה"ל שכח שאנחנו לא בשנות ה-80'  וכמו שאי אפשר להעלים אף אדם כך אי אפשר לתדרך עיתונאים ולפרסם הודעות בילתי אחראיות.  תוכן ההודעה מנוגד לסיכומים עם הפרקליטות שכן הסיכונים הבטחוניים שבפירסום עדיין לא נבחנו על ידי אגף המבצעים.״ המשך יבוא.   

הנשים כולן בוגרות קורס פיתוח תוכנה מרוכז של עמותת לוטוס, שמטרתה ״להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, מבלי להפר את המסורת״, כך על פי המייסדת המפגש בחברת ״אברא״. השמאלית ביותר: מייסדת עמותת לוטוס, מייסא חלבי-אלשיך, לצד קרן עמר מחברת אברא. צילום: יח״צ, באדיבות החברה חברת אברא (לשעבר בבילון), העוסקת בפיתוח והטמעת טכנולוגיות לניהול מידע ארגוני וכן בהשקעות פיננסיות, תסייע בהעסקת נשים צעירות מהמגזר הדרוזי כמפתחות תוכנה. המועמדות עברו הכשרת Full Stack והתמחות במגוון טכנולוגיות ושיטות פיתוח מתקדמות כגון Python ו-React, כך שיוכלו להשתלב במגוון תפקידים. ההכשרה מתקיימת במסגרת עמותת לוטוס, שהוקם על ידי מייסא חלבי-אלשיך במטרה לסייע לנשים מהכפרים הדרוזיים שעל הכרמל להתקבל לעבודה בהייטק – מבלי לצאת מהכפר ומבלי לשבור את המסורת. במשך שמונה חודשים, לומדות הנשים בקורס מרוכז הנערך במרכז הפיתוח בדלית אל כרמל, ובסופו הן עוברות פרקטיקום מעשי בחברה ומוסמכות להיות מפתחות תוכנה. לרגל סיום המחזור הקרוב והיערכות לקראת העסקת הבוגרות ושילובן בפרויקטים בחברות הייטק מגוונות, קיימה לאחרונה חברת אברא מפגש עמן בדלית אל כרמל. ״עמותת לוטוס, בעזרת קרן ‘פורטלנד’ ותמיכה ממשלתית, ובשותפות שלנו, שמה לה למטרה לאפשר לנשים מסורתיות בחברה הדרוזית לשלב מסורת עם חדשנות״, מסרה קרן עמר, סמנכ"ל פיתוח תוכנה ו- BI בחברה.   ״מיזם לוטוס מייצג נאמנה את ערכי קבוצת אברא ומייצר אימפקט חברתי משמעותי, תוך תרומה לתעשיית ההייטק והחברה הישראלית״, הוסיפה עמר, וציינה כי ״בייחוד בימים מורכבים אלו מיזם זה מקבל חשיבות רבה. הפתרון המותאם שמייצר המיזם פוגש את שוק ההייטק הישראלי בשתי בעיות מרכזיות – מחסור בעובדים איכותיים והקושי בשימורם״. עמר מציינת, כי עד היום הצליחה אברא לשלב עשרות נשים בפרויקטים בחברות מובילות. "מטרת המיזם להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, מבלי להפר את המסורת״, אמרה מייסא חלבי-אלשיך, ראש עמותת לוטוס, והסבירה מדוע נבחר שם זה לעמוותה. ״אני רואה בכל אישה כפרח לוטוס – מקושי היא צומחת, ופורחת פריחה מדהימה כאשר היא יכולה לשמור על זהותה עם יכולת לממש את עצמה״. עוד הוסיפה כי לעמותה ״יש השפעה אדירה חברתית- כלכלית ברמה מקומית ואזורית.  אנו שמחים כי גופים מובילים, קרנות, המדינה, הקהילה, תורמים רבים נרתמו להצלחת המיזם והתרחבותו".