על רקע העלייה הדרמטית בפניות לקו הסיוע של נט"ל, העמותה גייסה בשנה האחרונה עשרות אנשי טיפול נוספים בפריסה ארצית על מנת לתת מענה לסובלים מפוסט טראומה שזקוקים לסיוע נפשי מידי כשהעזרה הראשונה מוענקת בקו הסיוע, ביחידה הקלינית ובהתערבויות חירום בקהילה. בעמותה מציינים כי הפניות לקו מגוונות החל מלוחמים וותיקים, בוגרי מלחמות ישנות ולוחמים צעירים משוחררים, בוגרי צוק איתן וכלה בבנות זוג ובני משפחה המבקשים ליווי וסיוע.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מפרסמת היום את דוח התעסוקה במשק ממנו עולה ירידה נוספת, הפעם אפילו חדה במיוחד, בשיעור האבטלה בישראל - מ-3.7% במחצית השנייה של חודש מרץ, ל-2.9% בלבד בשבועיים הראשונים על חודש אפריל. גם אם מביאים בחשבון עלייה של כחצי אחוז בשיעור האבטלה בין השבועיים הראשונים של מרץ (3.2%) למחצית השנייה שלו (3.7%), מדובר עדיין על ירידה משמעותית. על פי הנתונים: • אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה - 2.9% (3.7% במחצית השנייה של מרץ 2022). • אחוז מכוח העבודה של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים - 3.2% (4.1% במחצית השנייה של מרץ 2022). • אחוז מכוח העבודה של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 + המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים - 4.4% (5.3% במחצית השנייה של מרץ 2022). • שיעור תעסוקה לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות הקשורות בקורונה - 61.0% (61.3% במחצית השנייה של מרץ 2022). עתה נותר לראות רק האם מדובר בנתון מוטה עונתית, שהרי המחצית הראשונה של חודש אפריל הייתה למעשה השבועיים שקדמו לחג הפסח, תקופה המתאפיינת בפעילות משקית ערה, כולל עבודות זמניות, או שמא מדובר בירידה ממשית וקבועה שמתווספת לכלל נתוני המאקרו המצוינים שמציג המשק הישראלי.

הישראלים כידוע אוהבים לציין את יום העצמאות בפיקניקים שרובם מתכנסים סביב המנגל, זו כנראה הסיבה לכך שהימים שלפני יום העצמאות מתאפיינים בביקוש גבוה למוצרי בשר לצלייה על האש. אלא שלצד מגמה זו, התחזקה מאוד בשנים האחרונות גם מגמה של עלייה בביקוש לתחליפי בשר מן הצומח. בשנת 2021 הקטגוריה צמחה ב-4.2%, זאת לאחר צמיחה משמעותית של כ-18% גם בשנת 2020. קטגוריית המזון הקפוא מן הצומח מגלגלת 306.45 מיליון שקל, זאת לעומת עולם הבשר/העוף הקפוא המגלגל כ- 903.7 מיליון שקל (נתוני סטורנקסט, 2021). בכל שנה נכנסים שחקנים חדשים לקטגוריה הצומחת של מזון מן הצומח שנותנת מענה לא רק לטבעונים וצמחונים אלא גם לצרכנים רבים ולטרנד ההולך וגדל של הפחתת צריכת בשר בקרב כלל האוכלוסייה, שכן מעבר לפן הבריאותי שמייחסים רבים מאתנו לצמצום תזונה מהחי, יש יותר ויותר צרכנים שמחפשים אלטרנטיבות המאפשרות לשמור בצורה טובה יותר על הסביבה ולצד צריכת מוצרים נגישים, איכותיים ומתקדמים שנוצרו בטכנולוגיה מתקדמת ויש אף מי שסבורים כי הם מספקים תחליף קרוב בטעמיו למקור מן החי. העליה שנרשמה בישראל במספר האנשים המגדירים עצמם "מפחיתי בשר", צמחונים וטבעונים הגיעה לכ- 45% מהאוכלוסייה ומסתבר כי ההתעניינות באלטרנטיבות לבשר נובעת, כאמור, משיקולים רגשיים ומוסריים, נימוקי בריאות וסוגיות איכות סביבה. מסקר חדש שנערך על-ידי מכון המחקר "רושינק" עבור חברת ביונדמיט Beyond meat במיוחד לקראת יום העצמאות השנה, עולים נתונים מעניינים לגבי העדפות צריכת תחליפי הבשר במיוחד לקראת "חג המנגל".

חוגגים עצמאות: הצורפים חוגגים 70, מלח הארץ חוגגים 100, במרעה גולן מתגברים כוחות, באסם משיקים קטשופ מיוחד וטעמי ביסלי ישראלים, מותגי Sweet Baby Ray's וקנור משיקים רטבים ל"על האש", בגלידה גולדה בחרו בטעם הישראלי ובבן אנד ג'ריס משיקים רביעיות

בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים דינמיים בדפוסי הצריכה שלנו ולא רק בישראל אלא ברוב חלקי העולם. מספר משתנים הובילו לקצב שינויים גבוה משמעותי לעומת שנים קודמות. אחד המשתנים הוא כמובן משבר הקורונה שגרם לכולנו להתאים את עצמנו למציאות חדשה ללא הכנות וללא פשרות ולסגל שגרת חיים שונה וחדשה שהשפיע עלינו בתחומים רבים. משתנה נוסף, רלוונטי במיוחד כשהנושא הוא בשר, הוא המחקר והפיתוח בטכנולוגיות המזון, שהביא את יזמי הפוד-טק (וישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום) להנדס לנו בשר שאינו כרוך בהמתה של בעל חיים. אמנם היכולת הטכנולוגית היא עדיין לא מסחרית, כלומר ייקח זמן עד שנתחי הבשר בקצבייה יגיעו לא במשאית קירור מבית המטבחיים אלא ממדפסת התלת-מימד, אבל גם אם יתמהמה - בוא יבוא.

איתמר ירון נפל בקרב לכיבוש החרמון, אור ליום 22 באוקטובר 1973. על לחימתו של איתמר בקרב לכיבוש החרמון כתב אחד מפיקודיו: "בין ההתפוצצויות הרבות שמענו היטב את קריאות ה-'אחרי' האופינית, קריאות שעודדו אותנו ונסכו ביטחון גם ברגעי הקרב הקשים ביותר. לשיא הגיע בנופלו. הוא רץ קדימה בינות לכדורי הצלפים השורקים בקירבתו בכדי לחלץ לוחם שנפצע מכדורי האויב. אותו לוחם, אריה ואזה ז"ל, קיבל קודם לכן פקודה מאיתמר לשכב ולרתק קדימה, אך נפגע. איתמר לא נשאר חייב לפקודו הפצוע וחשוף לכדורי האויב, חרף כל הקריאות אליו לכרוע ברך ולתפוש מחסה, הוא רץ קדימה במטרה להגיע לאריה ולהצילו. בדרכו אל הפצוע פגע בו כדור אויב ושם קץ לחייו". אחינו, אורי, כתב לאזכרה לנופלי החרמון: "עדיין זוכר אני בבהירות את אותו יום סתווי, שטוף שמש, בו חזרתי, תלמיד כיתה ז' מבית הספר. המלחמה זה מכבר הסתיימה, כותרות העיתונים התמקדו בהפסקת האש והיה נראה כי התופת כבר מאחורינו. מרגע שנכנסתי הביתה - החיים כבר לא היו כשהיו. גם הזיכרון. ההארד דיסק האישי, חולק לשניים - "לפני המלחמה" ו"אחרי המלחמה". מאותו יום ועד מותה לפני כעשר שנים, אמא לא צחקה יותר". ואכן חור ענק נפער במשפחתנו. השנים לא מקהות את הכאב ותחושת האובדן. לפני כמה ימים איתמר היה אמור להיות בן 69. אני מניח כי היה מקים משפחה והיה היום עם ילדים ונכדים, אך במקום איתמר החי והתוסס נשארנו עם פינות זיכרון אצל אחי אורי ואשתו נעמי ובבית של צילה ושלי. בחדרו של איתמר שבבית ההורים ברחובות קפא הזמן מלכת: חדרו נשאר כפי שהיה ביום צאתו למלחמה, בגדיו תלוים מגוהצים בארון ואפילו הפטיפון שהשאיל מאישתי צילה עדיין עומד בחדרו בהמתנה לתקליט אותו יוכל להשמיע.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מעלה אצל ארבעה מנכ"לים לא רק את הגעגוע לחברים שנפלו אלא גם מחייה את הערכים שסיגלו בהשראתם, כאלה שחלקם באים לידי ביטוי בהתנהלות העסקית היום יומית של החברות שהם עומדים בראשן. שמענו מהם על הזיכרון ועל ההשראה לחיים שעוררו בהם הנופלים.

האדם המהיר בהיסטוריה וחברת המדפסות יתרמו 100 מדפסות ומקרנים לעמותות המקדמות חינוך לילדים: "הרגשה נפלאה לראות שילדים בפריפריה מקבלים הזדמנות לשדרוג היכולות שלהם"