למרות השקעת ענק וקהל נוסעים של יותר מ-40 אלף ביום, תושבי חיפה והצפון לא יוכלו למצוא בתחנת "מרכזית המפרץ" קפה או מאפה. הסכם מסחרי שעליו חתמה עיריית חיפה אוסר על הצבת דוכנים לממכר מזון - והאזרחים משלמים את המחיר. "אני לא מכירה דבר כזה בשום מקום אחר בארץ"

ממשלת ישראל התגאתה במה שנראה כמו צעד ענק לכיוון השכבות החלשות בישראל: עדכון שכר המינימום שנקבע בשנת 2017 על 5,300 שקל לחודש, ל-6,000 שקל, אכן צעד שעל פניו נראה משמעותי. גם כשמשווים את הסכום בשקלים למקביל במדינות הייחוס של ישראל בעולם: ספרד, דרום קוריאה, ניו זילנד ואירלנד, מתקבלת תמונה שעלולה להטעות - חוץ מניו זילנד עם שכר מינמום גבוה מ-8,500 שקל לחודש, הרי שבכל יתר המדינות, שכר המינמום נמוך מאשר בישראל, ובהמרה לשקלים (בקירוב): ספרד עם כ-4,500 שקל לחודש, אירלנד עם 4,750 ודרום קוריאה עם כ-5,400 שקל לחודש, זאת לפני עדכונים שבוצעו לאחרונה. עד כאן מדובר כמעט בגאווה ישראלית, אבל הסכום הנומינלי לכשעצמו אינו המדד היחיד, וכאשר משקללים לחישוב משתנים נוספים, מתקבלת תמונה קודרת למדי.

מכירה של חברה ישראלית לחברת ענק עולמית היא בדרך כלל סיבה למסיבה: מי לא מכיר את התמונות של עשרות או מאות עובדי הייטק צוהלים, כוסות שמפניה בידיהם - ומענקים שמנים בכיסיהם - ולא רק בכיסי הבעלים שעל פי הסכומים, נראה שכבר סידרו את נכדיהם וניניהם... אבל כנראה שאפילו לתעשייה עתירת הידע, יש פועלים שחורים: בשבוע שעבר נודע על רכישת יצרנית השבבים "טאוור סמי קונדקטור" ממגדל העמק, תמורת 5.4 מיליארד דולרים שתשלם ענקית השבבים אינטל. כמה יקבלו העובדים בגין הרכישה המתוקשרת? לפחות נכון לעכשיו - כלום. יתרה מזאת, בקרב רבים מהם עלה חשש שמא עם המעבר לבעלות החברה האמריקאית, הם עלולים לאבד את משרתם. חשוב לציין שמדובר במפעל יצרני, כלומר לא בסטרט-אפ שהפך מרעיון למוצר ששווה מיליארדים - וכמובן שלעובדים אין אופציות שאמורות לתגמל אותם במקרה של מכירה, כמו בחברות ההייטק. ובכל זאת נשאלת השאלה האם דמם של מתכנתים למשל הוא עד כדי כך סמוק מזה של פועלי ייצור, עד שאיש לא חשב לתגמל אותם על העסקה הפנטסטית?

משרד האנרגיה הגיש היום (שני) לבית המשפט השלום באשדוד שני כתבי אישום נגד בז"א - בתי זיקוק אשדוד השייכים לחברת פז. האישום הראשון הוגש בגין שיווק ואספקה של דלק לא תקני בחודש מאי 2020. לפי חקירה שביצע אגף מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה עולה כי בחציון השני של 2020, בית הזיקוק באשדוד (שנקרא כבר פז בית זיקוק אשדוד) סיפק בנזין אשר איינו עומד בתקן הנדרש. הפרמטר שבו נמצאה החריגה מהתקן הוא "לחץ אדים". כתב האישום השני הוגש לאחר שחקירה של מינהל הדלק והגז מצאה כי בית הזיקוק אשדוד סיפק סולר לא תקני לתחנות דלק בתחילת 2020. בדיקת המשרד העלתה כי בעקבות טיפול תחזוקתי שהתקיים בבית הזיקוק בנובמבר 2019, אוחסן סולר לא נקי תקני באחד ממכלי האחסון של בית הזיקוק, שם ניסו להביאו למצב תקני. אולם, עוד לפני שהסולר הגיע לרמת התקניות המתאימה, הוא הוזרם למכלי הניפוק, מהם מעביר בית הזיקוק סולר למכליות הדלק, המספקות את הסולר לתחנות התדלוק. ממצא זה התגלה על ידי משרד האנרגיה, כאשר בדגימות סולר שניטלו בחמש תחנות דלק, התברר כי אחוז הגופרית עולה על המותר בתקן, ולפיכך הוחלט להגיש נגד בז"א כתב אישום. עדיין לא ברור מה היקף התופעה, אבל ההערכה היא כי הדלק הפגום, שעלול לפגוע בתקינות כלי הרכב וכן לגרום לזיהום אוויר, נמכר ליותר מאשר אותן חמש תחנות בהן נדגמו ואותרו הדלקים הפגומים, אפשר שאף לכמה עשרות.

לקרוא את ההודעה הנעלבת שהוציאה סיעת כחול לבן בכנסת - ולא להאמין: מעולם לא נערמה כמות כזאת של משפטי סרק בכדי להסתיר את המניע היחיד למרמור שאחז (הפעם) ביו"ר הסיעה, בני גנץ: השותפים שלו הבינו שהלבנת התוספת החריגה לשכר משרתי הקבוע, הנקראת "תוספת הרמטכ"ל", באקלים הציבורי הנוכחי, משולה להתאבדות פוליטית. לגנותם של השותפים לממשלה המכונה "ממשלת השינוי", ייאמר שלא תמיד הם היו חדים עד כדי כך: רק לפני כמה חודשים הם העבירו את ההחלטה על ההלבנה של התוספת השערורייתית לשכר משרתי הקבוע. מדובר בתגמול פרטני שהפך לנורמה, לחלק מהתנאים שמקבלים גם מי שראויים להם יותר מכל, אבל הרבה יותר מכך - גם עשרות אלפי משרתי קבע שאינם כה חיוניים, אך למזלם מאוגדים בוועד העובדים הכי חזק במדינת ישראל (כלומר, הוא לא נקרא כך, אבל פועל כך הלכה למעשה). הימים אז היו אחרים, גנץ נחשב לחוליה החלשה של הממשלה והיה צורך לקנות את תמיכתו, שהייתה עלולה להפילה לפני העברת התקציב. באותם ימים אפשר היה להעביר בממשלה גם החלטה להטיל חרם על אוקראינה בגלל תוקפנותה כלפי רוסיה של פוטין, רק כדי להציל את התקציב המתהווה - ובמשתמע גם את הרוטציה. בנט הבין שהוא חייב לסתום את האף כדי להישאר ראש ממשלה, לפיד הבין שהוא חייב לעשות את אותו הדבר בדיוק אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה. וליברמן, ריאלי מתמיד, הבין שהוא לא יכול להילחם ולנצח בכל החזיתות: גם כך הכרזת המלחמה על הלובי החקלאי (מלחמה שלמרבה הצער נראה שהוא מפסיד בה) תחייב אותו לרכז את רוב הכוחות שלו לגזרה אחת. כך עבר שוד המיליארדים בתמיכתו של גנץ ובהתעלמות של שותפיו לממשלה.

קבוצת הייעוץ המובילה בישראל- Tefen מגייסת עשרות עובדים חדשים למגוון תפקידים. אז מה הסיפור? הנה זה, בצורה מסודרת.

בימים שבהם גואה המתיחות בין חלקי החברה הישראלית, נעים לגלות מקרוב את הסיפור של משה גרוסמן, מתנדב בארגון פעמונים, ושל בני הזוג לינא וואאל חורי מנוף הגליל. נכון - במדינה נורמלית סיוע של אזרח אחד לאחר לא היה אמור לעורר עניין מיוחד, אבל בישראל שבה המתיחות בין יהודים לערבים ותיקה משנותיה של המדינה, נדמה שכל מפגש חיובי בין יהודי חרדי לאזרחים ערבים, מצליח לעורר מעט תקווה. גרוסמן מספר לוואלה! "הפגישה הראשונה שלנו הייתה בחודש יולי האחרון. צריך להבין שיש משפחות שפונות לפעמונים בגלל שהמצב הכלכלי שלהם גרוע והם במצוקה והם צריכים הכוונה כלכלית. במקרה של משפחת חורי, הם לא במצוקה כלכלית, הם אנשים אינטליגנטים עם אחריות כלכלית, אך עדיין ההוצאות שלהם היו יותר גדולות מההכנסות, אז במקום להמשיך באותה התנהלות כלכלית, הם ביקשו להבין כיצד אפשר לשפר את מצבם". לינא, בשנות השלושים לחייה עובדת בתפקיד עוזרת למנכ"ל בית החולים בנצרת. וואל, בן זוגה, גם הוא בשנות השלושים לחייו עובד בבקרים בעמותה ובחנות חשמל ובערבים הוא חניך בקורס להכשרת נהגי אוטובוס. לזוג יש שני ילדים, בני שש וארבע. לינא מספרת לוואלה!: "שמעתי על עמותה שעוזרת לאנשים מבחינה סידור כלכלי אבל לא שמעתי על פעמונים. דרך חיפוש באינטרנט נתקלתי באתר שלהם, נרשמתי וחזרו אליי ואז התחיל תהליך הליווי הכלכלי שלנו עם משה". ואיך זה היה לפגוש יהודי חרדי? לינא: "בשבילנו זאת הייתה הפתעה, פעם ראשונה שפגשנו אדם יהודי חרדי, זה היה לנו קצת מוזר אבל הרגשנו בנוח, לא חששנו". משה מתערב ושואל האם הם ידעו שמי שילווה אותם מטעם פעמונים יהיה חרדי, לינא צוחקת טיפה ועונה: " לא ידענו בכלל מי יבוא, חשבנו שאדם יהודי מגיע לבית אבל זה אנחנו רגילים כי יש לנו חברים יהודים מהעיר". וזה שינה משהו אצלכם, אני שואל בעדינות? לינא מוסיפה ובן זוגה מאשר: "כשפגשנו את משה זה שינה את הסטראוטיפ שהיה לנו בראש על יהודי חרדי, ברגע שהוא נכנס לבית שלנו היינו מופתעים אבל הקשר שלנו מצוין". ומשה, איך זה משפיע עליך? משה: "זה לא משפיע עליי אבל כן עלתה אצלי בהתחלה השאלה איך הם יראו את זה. הם אמרו שהם קיבלו שוק שפתאום רואים גבר יהודי חרדי עם זקן וכל הלבוש אבל הנה ב"ה זה מסתדר. אני לא הרגשתי לרגע אחד שהיו אי נעימויות הייתה הרגשה מאד טובה. לא מדברים על פוליטיקה ודת או כן מדברים - המטרה היא לסייע למשפחה, וכאשר זוכרים שזו המטרה אין בעיה".

הקומיקאי היהודי-אמריקני אלכס אדלמן שמופיע בימים אלו בעיר ניו יורק עם המופע עטור השבחים "JUST FOR U", זכה בסוף השבוע להפתעה משמחת במיוחד. הקומיקאי, השחקן, המפיק והבמאי ג'רי סיינפלד, הגיע עם רעייתו ג'סיקה סיינפלד, לצפות במופע של אדלמן הצעיר. השניים הצטלמו ביחד ואדלמן העלה לרשת את התמונה עם הכיתוב "זה כמו שמייקל ג'ורדן הגיע לצפות במשחק הכדורסל שלי". הוא הודה לבני הזוג סיינפלד על הרגע המשמעותי והלא יאמן עבורו. המופע עצמו לוקח את הקהל דרך אנקדוטות מצחיקות מחייו של אלכס אדלמן - אחיו האולימפי איי.ג'יי, עונת חגים לא שגרתית, וגורילה שיכולה לדבר בשפת סימנים - אבל במרכז המופע מובא סיפור יוצא דופן ורלוונטי. לאחר שרשרת של התעללות אנטישמית מופנית כלפי אדלמן ברשת, הוא מחליט להשתתף בחשאי בכינוס של לאומנים לבנים בניו יורק, ונפגש פנים אל פנים עם האנשים שמאחורי המקלדת.