שטראוס הודיעה שלא תעלה מחירים, סנו הודיעה שתפחית לפחות חלק מהמחירים (שכבר עלו) ואפשר שעוד גופים ייענו לקריאתו של שר האוצר שלא להעלות מחירים. למעשה, מי שנותרה חשופה בצריח - ולא לטובה - היא אסם שהודיעה כבר שאינה חוזרת בה מהכוונה להעלות את מחירי מוצריה. לדברי החברה, עליות המחירים משקפות את ההתייקרויות שנכפו עליה ועל כן ננקטו כמוצא אחרון שממנו תתקשה לסגת. האמנם? יצאנו לבדוק כמה מרוויחה אסם, בכמה עלו מכירותיה בישראל - והאם היא באמת לא מסוגלת לספוג את העלויות בתשומות הייצור והשינוע, עד שאין לה ברירה אלא להעלות מחירים. ייאמר מיד - מדובר במשימה מורכבת, שכן אסם - שהייתה בעבר חברה ציבורית, שרווחיה גלויים - נמכרה לפני קרוב לשבע שנים לענקית המזון השוויצרית "נסטלה", כך שאי אפשר לדעת במדויק כמה היא מרוויחה כתוצאה מהמכירות לציבור הישראלי, אלא רק להעריך.

הכירו את אפקט הפרפר בשרשרת המזון של הפוליטיקה הישראלית: ח"כ שמנופף בכנפיו בספסלים האחוריים של המשכן, גורם לרעידת אדמה בצמרת הממשלה. המאבק ביוקר המחיה בישראל לא נולד אמש. הוא התחיל כמובן לפני שנים, אבל התחדש ביתר שאת לפני כמה חודשים, אי שם באזור החגים, כששמנו לב שהביקור השבועי בסופרמרקט משאיר לנו פחות כסף בכיס, בין אם כתוצאה מעליית מחירים ובין אם (בעיקר) כתוצאה מעליית מחירים סמויה - מביטול מבצעים, הנחות כמות ועוד. השלב הבא כלל פוליטיקאים שמחויבים לנושאים חברתיים (רשימה חלקית): מיכאל ביטון מכחול-לבן, (שהוא גם יו"ר ועדת הכלכלה), שלמה קרעי מהליכוד, אפרת רייטן (שמכהנת גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה) ואחרים. שני הראשונים אף הגדילו לעשות - ובתכנית שנחשפה בשבוע שעבר כאן ב"וואלה! כסף" החליטו לשתף פעולה במטרה להקים ועדת משנה שתוכל לקבל מרשות התחרות פרטים על רווחיהם של גופים פרטיים בתחום המזון. אפשר לתת את הקרדיט לח"כים ביטון וקרעי מבלי להיות ציניים, אבל באותה נשימה צריך להוסיף שהם הקדימו לזהות את קו החזית: בעוד עמיתיהם עסוקים בתיקי נתניהו או בוויכוחי "שמאל-ימין" שאבד עליהם הכלח, התברר שהציבור, עם כל הכבוד לוויכוח הפוליטי בטוויטר, מוטרד בעיקר מדבר אחד: העובדה שיוקר המחייה בישראל הפך מבלתי נסבל לבלתי אפשרי.

"אבא שלי נפטר בגלל שהרופא לא היה מרוכז ורשם לו בטעות מינון גבוה של תרופה. הוא שרד את מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, עבד כמו שור ולא נח לרגע, עד שהוא נכנס בשערי בית החולים. נכנס בריא ויצא גופה. אני כל כך כועסת על המערכת, על הזילות, ההפקרות, חוסר האחריות והקלות בה נוטלים חיים. זו שערורייה, ואני הולכת לתבוע להם את הצורה. את בית החולים, משרד הבריאות, את הרופא ואת כל מי שהיתה לו נגיעה באבא שלי. הם ישלמו על כך ביוקר. אני מבטיחה לך שהם ישלמו על זה". את המילים הכואבות הללו אומרת לנו עידית לוי, שאביה הלך לעולמו בשנה האחרונה בעקבות כך שהרופא בחדר המיון רשם לו בטעות מינון גבוה של תרופה. ואין זה המקרה המצער היחיד בו מתן שגוי של תרופות מוביל למוות בישראל. רחוק מכך. בפועל, על פי הערכות כ - 10,000 חולים מצאו את מותם בעשור האחרון בנסיבות כאלו. ואין זה המספר היחיד המבהיל: ממחקר שבוצע בשנת 2019 במרכז הרפואי "שיבא", שנערך בקרב למעלה מ-1,000 משתתפים, עולה כי ביותר מ-3,700 מקרים היו טעויות או כשלים במתן תרופתי.עוד עולה מהמחקר כי הסיכוי של רופא שנמצא בעומס עבודה לרשלנות רפואית במתן תרופות גדול פי 8. בנוסף, הסיכוי של רופאים שעבדו במשמרות כפולות לטעות במרשם כפול מזה של רופאים שעבדו במשמרת בודדת. ועל טעויות - משלמים. על פי הערכה נוספת, במרוצת העשור האחרון שולמו בישראל פיצויים בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים בנסיבות כאלו. על מנת לצלול לתוך הקרביים של התופעה המסוכנת הזו, שוחחנו עם עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר ZELTZER & CO law firm, מומחית בתביעות נזיקין כולל תאונות דרכים ורשלנות רפואית של נפגעים קשה ביותר (100% נכות).

הבנקים המרכזיים ימשיכו לשאוב את תשומת הלב של השווקים השבוע לאחר הטון הניצי של הפד בשבוע שעבר שהצליח להזיז את השווקים. בנקים מרכזיים מאוסטרליה, גוש היורו ובריטניה ייפגשו על מנת להתמודד עם ההשפעות של האינפלציה המקומית והאומיקרון על שוק העבודה. יהיה מעניין לראות האם הם לוקחים רמזים מהפד לעבר סייקל הצמצום. לגבי נתונים כלכליים, השבוע ייפתח ביום שני עם נתוני התוצר לגוש היורו, תקציב בהודו ביום שלישי ובשישי נקבל את דוח התעסוקה החודשי שדגש מיוחד יהיה על מרכיב השכר. עונת הדוחות לרבעון ה-4 שעד כה מכה את התחזיות תמשך בקצב גבוה עם 26% משווי השוק של החברות במדד האס אנד פי 500 ידווחו השבוע. השווקים בסין יהיו סגורים במהלך השבוע לאור חג השנה החדשה. משחקי החורף האולימפיים ייצאו לדרך בבייג'ינג ביום שישי הקרוב.

על זה נאמר: מוטב מאוחר. אחרי הסקרים, אחרי התקשורת ואחרי הפוליטיקאים מהספסלים האחוריים של הכנסת, מבינים גם הבכירים שהבעיה המטרידה ביותר את הציבור הישראלי אינה קשורה לשמאל וימין או לתיקי נתניהו, אלא לעובדה שיוקר המחייה בישראל הפך מבלתי נסבל לבלתי אפשרי. עם זאת, המצטרף החדש לנאבקים ביוקר המחיה, עשוי להיות שחקן משמעותי ביותר: יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שפנה היום לשר האוצר ולראש הממשלה והבהיר: "ללא צעדים אקטיביים נגד עליית המחירים, נצא לצעדי מחאה נרחבים" במכתב ששיגר, קורא בר-דוד פנה הבוקר לנפתלי בנט ולאביגדור ליברמן "לנקוט בצעדים אקטיביים נגד הניצול החזירי של אזרחי ישראל". למה הכוונה? ובכן על פי בר דוד: "לא רק להציב תמרורי אזהרה בפני החברות שמעלות מחירים אלא להטות את האמירה הנחרצת לכדי מעשים".

שר האוצר, אביגדור ליברמן, נרתם למלחמה ביוקר המחיה. ליברמן פנה את ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה לבחון את רמות הריכוזיות בשווקים של מוצרי צריכה שצפויים להתייקר. במכתב צוין כי גל הדיווחים להעלאת מחירים מעלה חשש לשימוש של החברות בכוח שוק עודף לצורך גריפת רווחים עודפים, על חשבון הציבור. שר האוצר פנה לוועדה בכדי שתבחן את רמת הריכוזיות בשווקים של המוצרים המרכזיים שמיוצרים או מיובאים על ידי החברות האמורות, יחד עם רמות הרווחיות של השחקנים המרכזיים בשווקים הללו. בחינה זו תאפשר לבחון האם מתקיים החשש האמור וקיימת הצדקה לנקיטת צעדים נוספים.

דירקטוריון המסלול האקדמי המכללה למינהל אישר אתמול (ב') את מינויו של בני אלון לתפקיד מנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למינהל. אלון יחליף בתפקידו את המנכ"ל בחמש השנים האחרונות, רפי גמיש. אשר צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, במקומו של אבי בלשניקוב, שצפוי, מצידו, להתמנות לתפקיד יו"ר חבר הנאמנים של המכללה. המינויים צפויים לצאת לדרך בשבועות הקרובים. אלון מונה לתפקיד מנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למנהל לאחר שכיהן כעשור כמנכ"ל המכללה האקדמית ת"א-יפו. קודם לכן, כיהן במשך כשלוש שנים כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של המכללה למינהל, ולפני כן כסמנכ"ל השיווק וקשרי החוץ של HIT - המכון הטכנולוגי חולון. בין היתר, אלון מתמחה בתכנון וביצוע של אסטרטגיות צמיחה ופיתוח עסקי, והובלת שינויים הסתגלותיים וארגוניים.

בשבוע שעבר פרסמנו כאן על כוונת ההסתדרות להשבית את נמלי הים בחיפה ואשדוד, במחאה על כוונת המדינה לאפשר פריקת סחורות שאינן מכולות גם בנמלים הפרטיים - נמל המפרץ ונמל הדרום, כוונה שאמנם נועדה להקל על העומס החריג שנוצר בנמלי הים, אבל - לפחות על פי טענת ארגון העובדים - עומדת בסתירה להבנות שהושגו עם המדינה ואפשרו למעשה את הקמת הנמלים הפרטיים. לנמלי הים חשיבות מכרעת בשרשרת האספקה, שכן עיכוב של אניות מטען בנמלים הוא יקר מאוד - ויש לו השפעה עקיפה, אך ברורה על אספקת חומרי הגלם לתעשייה ועל עלויות הייבוא. זאת גם הסיבה לכך שהמדינה ביקשה להרחיב את פריקת הסחורות גם לנמלים הפרטיים. צעד שכאמור התפרש על ידי נציגי העובדים שפיתרון זמני שהכוונה היא להפוך לקבוע. בהחלטה לילית קבע בית הדין לעבודה, בראשות השופטים אילן איטח, לאה גליקסמן וחני אפק נדלר, כי "לא יינקטו צעדים ארגוניים" עד למתן החלטה בנושא - ובתרגום לשפת המעשה: לא ינקטו עיצומים, בוודאי שלא השבתה מלאה כפי שתכננו ארגוני העובדים.