בנק דיסקונט הודיע הבוקר על ביטול ריבית החובה בחשבון העו"ש (אוברדראפט) עד לסכום של 2,000 ₪, לבעלי מסגרת אשראי. זוהי הודעה משמעותית מצד דיסקונט אשר צפויה להגביר את התחרות בין הבנקים. במקביל לכך, הודיע הבנק על הפחתה של יותר מ-50% בעמלת הקצאת האשראי הרבעונית ל-10 שקלים (הסכום הנמוך ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים) וכן על חבילת כלים מתקדמים שיסייעו ללקוחות בהתנהלות פיננסית נבונה ובצמצום השימוש באוברדראפט: הודעת SMS המעדכנת את הלקוחות על כניסה למינוס, תובנות אישיות באפליקציה להתנהלות פיננסית נבונה והימנעות מכניסה למינוס וחיבור מבוסס בנקאות פתוחה לשירות של חברת פינטק, המסייע להימנע מתשלום ריביות מיותרות על האוברדראפט.

שגרת החיים עבור משפחות מיוחדות המתמודדות עם גידול ילדים עם מוגבלות היא מאתגרת ולא פשוטה, ובימים אלו היא אף מורכבת יותר. לטובתם, הקימה עמותת "עדי" המטפלת באנשים עם מוגבלויות מורכבות את שירות "עדי בשבילכם". "קו-חם" ייחודי המעניק שירות תמיכה וייעוץ ייחודי עבור משפחות המגדלות ילדים עם מוגבלות או חיות לצד בן משפחה כזה. הוא פועל תחת מרכזי "עדי" ובשיתוף משרד הרווחה. מדו"ח סיכום הפניות לשנת 2021 אותו פרסם המוקד ממש לאחרונה, עולים נתונים מדאיגים המצביעים על עליה בקשיים ובאתגרים איתם מתמודדות המשפחות המגדלות ילדים עם מוגבלות, או חיות לצד בן משפחה כזה. שכן על פי הדוח, נרשמה עליה משמעותית במספר הפניות למוקד התמיכה בבקשה לסיוע וייעוץ מקצועי. הדו"ח השנתי, מתאר תמונה עגומה בכל הנוגע בטיפול באנשים עם מוגבלויות ומראה כי למרות העלייה במודעות יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום דוח מיוחד בנוגע לשער החליפין של השקל הישראלי מול שערי מטבעות החוץ, נכון לסוף שנת 2021. המטבע הישראלי התחזק כמעט מול כל מטבע אחר שאליו נשווה, כאשר המשוואה ידועה: שער חליפין גבוה טוב ליצואנים (שמוציאים בשקלים ומרוויחים במט"ח), כאשר מולם היבואנים - שרוכשים סחורה במט"ח אך מרוויחים בשקלים (ודווקא האחרונים עסוקים עתה בהעלאת מחירים מאסיבית!). ועכשיו לדוח למ"ס: בשנת 2021 התחזק השקל (שער ממוצע) ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק השקל ב-6.6%. ביחס ליין היפני התחזק השקל ב-9.4%. ביחס לאירו התחזק השקל ב-2.6%. ביחס לדינר הירדני התחזק השקל ב-6.6%. ביחס לפרנק השוויצרי התחזק השקל ב-3.7%. לעומת זאת,את מדליית הזהב והכסף "הפסדנו" לשתי ארצות אנגלוסכסיות: השקל נחלש ביחס ללירה שטרלינג ב-0.7%. ביחס לדולר הקנדי נחלש השקל ב-0.5%.

תופעת "הדלתות המסתובבות", הכינוי שניתן לעובדים בסקטור הציבורי שעוברים לסקטור הפרטי נפוצה למדי בשוק העבודה הישראלי. בחודש ספטמבר האחרון עבר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, לענף ההייטק, גם יהודה בר-און, מנכ"ל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לשעבר עבר לסקטור הפרטי כאשר מונה לסמנכ"ל בחברת יפה נוף. היום מפרסם בנק ישראל צמד מחקרים שערך ד"ר נועם מיכלסון מחטיבת המחקר, שעוסקים בסוגיית הקשרים של חברות עסקיות למינהל הציבורי בישראל, ובמעבר של עובדים מהמגזר הציבורי אל המגזר העסקי. באופן כללי, תופעת הדלתות המסתובבות והמעברים בין עובדים בשירות הציבורי למגזר הפרטי, מהווים נושא לדיון ציבורי רחב בארץ ובעולם ולעיסוק של ועדות וגופי ביקורת שונים מתוך השירות הציבורי ומחוצה לו. הביקורת שנמתחת בד"כ על המעברים האלה נוגעת לעובדה שהם עלולים להביא למתן יתרון לא הוגן לחברות המעסיקות את אלו שעברו אליהן מהשירות הציבורי, בשל הידע והקשרים שצבר עובד השירות הציבורי לשעבר והיכולת שלו ללחוש על האוזן של מקבלי ההחלטות , לפעמים העובד עצמו מכיר והיה חשוף למידע פנים אודות רגולציות עתידיות או מצבן של החברות המתחרות, דבר שבא על חשבון טובת הציבור. בנוסף, אפשרויות העסקה עתידיות של עובד השירות הציבורי בחברות המושפעות מהחלטותיו עלולות להשפיע על פעולותיו והחלטותיו על מנת שלא לפגוע בסיכויי העסקתו בהמשך, וזוהי למעשה הביקורת שנמתחה על כמעט כל ראשי הרשות לתחרות בעבר. מהצד השני, מניעת מעברים כאלה עלולה גם היא לפגוע בטובת הציבור. זאת מפני החשש שכוח אדם איכותי לא יהיה מעוניין להצטרף לשירות הציבורי מחשש לפגיעה באפשרויות העסקה עתידיות.

הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה ולשכת המסחר תל אביב והמרכז - חטיבת הקייטרינג לעסקים ולמוסדות - חתמו היום (ג') בבית ההסתדרות בתל-אביב על הסכם קיבוצי כללי בענף ההסעדה לתקופה של ארבע שנים, החל ממתן צו הרחבה על ידי משרד הכלכלה. ההסכם יחול על כל עובדי חברות ההסעדה שעובדים אצל מזמיני שירות, במטבחים מרכזיים במשרה מלאה וחלקית, לרבות מנהלי אתרים, מנהלי משמרת, שף ראשי, עוזרי טבח, מגישים, שוטפי כלים, עובדי אדמיניסטרציה באתרים ובמטבחים מרכזיים. ההסכם יחול על מעסיקים שעיסוקם במתן שירות בתחום ההסעדה, באמצעות עובדיהם, אצל ו/או עבור לקוחותיהם (חברות, עסקים, מוסדות וגופים - פרטיים או ציבוריים - שיש להם הסעדה פנימית באמצעות התקשרות קבועה). ההסכם כולל חמש פעימות, שמועדן ייקבע בהתאם למועד פרסום צו ההרחבה. מהפעימה הראשונה יעמוד שכר המינימום בענף על 10% מעל שכר המינימום במשק. מהפעימה השנייה יעמוד שכר המינימום בענף על 13% מעל שכר המינימום במשק, ומהפעימה השלישית ואילך ישתכרו עובדי הענף 16% מעל שכר המינימום במשק. עוד נקבע כי מהפעימה הרביעית להסכם יהיו זכאים העובדים בענף לקרן השתלמות, כאשר הפקדות המעסיק יהיו בגובה של 2.5% ומהפעימה החמישית 5%. חלק העובדים בקרן ההשתלמות יעמוד על 2.5%. החל מהפעימה הראשונה להסכם יהיו זכאים העובדים בענף לשי לחג, בראש השנה ובפסח. גובה השי יגיע עד 230 שקל בפעימה השלישית לעובד בוותק של שלושה חודשים לפחות ומעל 50% משרה. עובדים עם פחות משלושה חודשי ותק יקבלו מחצית משווי התו. שווי השי יתעדכן לפי עליית מדד המחירים לצרכן. בהסכם נקבע גם כי העובדים יקבלו בכל שנה מענק התמדה עבור השנה החולפת, שיחושב לפי מכפלת שעות העבודה הרגילות של העובד בסכום לשעה, לפי הפעימות. חברי ארגון המעסיקים יוכלו להמיר את מענק ההתמדה לתקציב מצוינות עבור עובדים מצטיינים, קורסים והכשרות מקצועיות, תמריצים ופעילויות רווחה. המעסיק יספק על חשבונו לעובדים ביגוד וציוד באתרים הנדרשים לכך. עוד נקבע כי ההסתדרות תפעל לקידום פעילות רווחה והטבות לעובדים בהסכם, בהתאם למאפייני הענף.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, ידוע כמי שלא בוחל במאבקים, אבל במכתב ששיגר הבוקר למקבלי ההחלטות במדינה, נדמה כי אמיתי החליט לירות לכל הכיוונים במחאה על יחס הממשלה למגזר העסקי בישראל. במכתב שכותרתו: "דרישות נשיאות המגזר העסקי - גל חמישי" הוא לא רק תובע מהממשלה לגבש מודל פיצויים שיישפה את המגזר העסקי בגין ההפסדיו שנגרמים - ועוד ייגרמו - לו כתוצאה ממדיניות הבידודים, אלא גם תובע מהממשלה להפסיק תשלום פיצוי בגין ימי בידוד ללא מחוסנים, להתחיל לחייב מחוסנים לשלם מכיסם בעד הבדיקות ועוד. כן סבור אמיתי שמערכת הבריאות תוקצבה בנדיבות רבה (מדי?) במהלך תקופת הקורונה, בין אם בגידול בתקציב השוטף ובין אם במענקים ייעודיים לצורך היערכות לקורונה, כך שהיא אינה זכאית יותר להזהיר מפני קריסה - ולהלך אימים על מקבלי ההחלטות.

הסיכויים של צעירים שגדלו ביישובים מבוססים יותר להשתלב בענפי הטכנולוגיה, המזכים בשכר גבוה יותר, הם גדולים מאוד בהשוואה לצעירים שגדלו ביישובים פחות-מבוססים ורוצים לשדרג את הכנסתם. כך עולה מהנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת בנוגע לשיוך הסטודנטים שלמדו בין השנים 1995-2021 לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה לפי אשכול חברתי-כלכלי. לפי נתוני הלמ"ס שליש מסך כל הסטודנטים שהתגוררו (ישוב מגורים בגיל 18) ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לומדים לקראת תואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה (STEM). זאת לעומת חמישית מהסטודנטים שהתגוררו ביישובים מאשכולות נמוכים. 10% מסך כל הסטודנטים שהתגוררו ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, לומדים את מקצועות ההייטק. ואילו רק כ-5% מסטודנטים מיישובים באשכולות נמוכים לומדים את מקצועות ההייטק.

אמיר דרור מונה למנכ"ל מלון גומא מרשת ישרוטל. המלון החדש, המשויך לקבוצת מלונות Isrotel Design, ממוקם על שפת הכנרת, בחוף הצפון מערבי - והוא ייפתח לקהל הרחב ב 15 בפברואר. למלון 212 חדרים הפונים ברובם לנוף הכנרת, ההרים ולנוף הגליל הסובב אותו דרור, המתגורר במושב אלמגור, נשוי לאורטל ואב לארבעה ילדים. בשנת 2016, עם רכישת מלון מצפה הימים, מונה אמיר לסמנכ"ל מזון ומשקאות במלון ובמרץ השנה קודם לתפקיד סמנכ"ל המלון, תפקיד אותו ביצע עד לאחרונה.