בעוד שלושה ימים זה יקרה: חג הקניות הגדול ביותר בין אירועי הקניות המיוחדים של חודש נובמבר, ייצא לדרך עם שפע של הנחות ומבצעים. רגע לפני שנשלוף את כרטיס האשראי, הנה שתי עובדות שכדאי לדעת: מהו בלאק פרידיי? בלאק פרידיי, כלומר "יום שישי השחור" מציין את תקופת השיא של קניות החגים ברוב הארצות הנוצריות-מערביות, בעיקר בארצות הברית. בלאק פרידיי מתאפיין בשפע של מבצעים והנחות, כאשר בעבר הפכו תורי ענק של קונים, בכניסה לחנויות, לאחד מסימני ההיכר של היום. עם השנים החלה "זליגה": של המבצעים למכירות אונליין, כאשר מגיפת הקורונה העצימה מאוד את התהליך ההדרגתי. מתי חל בלאק פרידיי? יום זה יחול תמיד ביום שישי של השבוע הרביעי בחודש נובמבר (למשל, ב-2021, יהיה זה 26.11), אחרי חג ההודיה האמריקאי - ועם הפנים לכיוון חג המולד. זאת כיוון שחלק מחופשות החגים בארה"ב ובמדינות נוספות ברחבי העולם הנוצרי, ייחלו כבר בימים הקרובים. כלומר - זו ההזדמנות האחרונה (לכאורה) של רבים לרכוש מתנות חג מולד עבור יקיריהם, בטרם יצאו לחופשה.

מינויי בכירים ברב בריח. דוד גרנות, אסי ברטפלד, קרן אצלאן ורוני מילוא מצטרפים כדירקטורים לקבוצת רב בריח. גרנות, יו"ר בזק לשעבר, אשר שימש בעבר בין היתר כיו"ר ועדת ההשקעות של מיטב דש וקבוצת הראל וכן כיו"ר ויזה כ.א.ל ומנכ"ל הבנקים הבינלאומי ודיסקונט, מונה לדירקטור בחברה. אסי ברטפלד, לשעבר יו"ר הפניקס ומנכ"ל קבוצת דלק, מתמנה לדירקטור חיצוני לחברה. קרן אצלאן, אשר שימשה עד לאחרונה כמנכ"ל חברת התחבורה הציבורית סופרבוס, ומשמשת כדח"צ במספר חברות ציבורית כגון: בנק מסד מקבוצת הבינלאומי, קבוצת הייזום והבנייה more (חנן מור) וחברת השילוח הבינלאומית אוריין - מונתה כדירקטורית חיצונית לחברה. רוני מילוא, לשעבר ראש עיריית תל אביב יפו, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל- התמנה לדירקטור חיצוני. מינויים אלו מצטרפים לעומר דונרשטיין ויהודה שגב, יו"ר שפיר הנדסה המשמשים כדירקטורים בחברה.

ראש הממשלה נפתלי בנט התרשם גם הוא מהזכייה המרשימה של הסדרה 'טהרן' בפרס האמי בטקס שנערך בלילה שבין שני לשלישי בניו יורק, ושלח ברכה ברשתות החברתיות: "ברכות לתאגיד השידור הישראלי על זכיית הסדרה 'טהרן' בפרס האמי הבינלאומי. כבוד גדול ליצירה הישראלית", ולא שכח לתייג את 'כאן'.

אין כמעט ישראלי שלא מכיר את הסיטואציה הבאה: לכתובת המגורים מגיע דואר רשום, בדרך כלל ממשרד עורכי דין, שמאזכר עבירת חנייה שביצעת (או שלא) לפני כעשר שנים. מסכום של 60 שקלים (לדוגמא) תפח כבר הסכום לאלפי שקלים, כולל שכר טרחת עורכי הדין. במקרים רבים זהו מפגש ראשון של האזרח עם החוק: עכשיו לך תזכור איפה חנית לפני עשר שנים... עד כה, היה על העירייה (במקרה של דוח חנייה עירוני) או על הרשות שדורשת את התשלום, להוכיח כי נקטה בכל האמצעים שמגדיר החוק לשם מלוח הדוח לכתובת הרשומה במשרד הפנים. אם לא נשלח הדוח המקורי ואם לא נעקב המהלך בדואר רשום לכתובת המופיעה במשרד הפנים (כל אזרח בישראל חייב לעדכן את כתובתו במשרד הפנים), היה האזרח פטור מתשלום - אם לא של הדוח עצמו, בוודאי של כל התוספות, הריביות והוצאות הגבייה שנוספו לו במשך השנים.

בנק דיסקונט פרסם הבוקר את דוחותיו לרבעון השלישי של 2021 והציג רווחי שיא. הרווח הנקי של הבנק ברבעון השלישי הסתכם בסך של 722 מיליון שקל, לעומת 258 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2020, עליה בשיעור של 180%. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הסתכם הרווח הנקי ב-2.24 מילארד שקל בהשוואה ל-711 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 216%.

פחות משליש (31%) מהציבור מאמין כי ההתנהלות הכלכלית התקציבית של צה"ל היא טובה או מצוינת, כך עולה מהסקר המיוחד שערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, במכון הישראלי לדמוקרטיה - בענין דימוי צה"ל בקרב יותר מ-1,000 מרואיינים. יתכן שעמדה זו של הציבור קשורה לסוגיית "תוספות הרמטכ"ל" שהולבנה על ידי הממשלה בחודש אוגוסט האחרון ומגדילה את ההוצאה לפנסיות בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, זאת על רקע הביקורת הקשה שספגה מערכת הביטחון על שיטת הפנסיות שמונהגת בה. עם זאת, בנוגע לפנסיות למשרתי הקבע, מעל מחצית מהיהודים (56%) מסכימים עם הטענה כי אם תהיה הפחתה בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע, "אנשים טובים" לא יישארו בצבא הקבע, והביטחון ייפגע. זאת לעומת כשליש שאינם סבורים כך. במילים אחרות, בדומה לעמדת צה"ל, רוב הציבור סבור כי הפנסיה הנדיבה לאנשי הקבע עוזרת לצה"ל לטפח מצויינות בשורותיו. זאת למרות ההערכה שהמוכשרים באמת, בוודאי על רקע השוק הגואה, לא יסתפקו בביטחון הכלכלי שמציעה הפנסיה הצה"לית ויעדיפו למקסם את שוויים בשוק האזרחי. חשוב לציין כי תיקון החקיקה שמוביל שר הביטחון, בני גנץ, להגדלת הפנסיות התקציביות למשרתי הקבע, שכאמור אושר על ידי שרי הממשלה כבר לפני שלושה חודשים, תקוע ועדיין לא הגיע לאישור הכנסת. לפי הערכות במערכת הפוליטית, הסיבה לכך נעוצה בהיעדר הרוב הפרלמנטרי הדרוש לאישורו. בהצבעת הממשלה רק 13 שרים תמכו בתיקון החקיקה לעומת 7 שהתנגדו: מיכאלי, זנדברג, שאשא ביטון, אלקין, סער, עיסאווי פריג' והורוביץ.

Parametrix, חברת ה- Insurtech הראשונה מסוגה, אשר מסייעת לחברות להתאושש במהירות מאירועי השבתה של מערכות הענן שלהן ושירותי צד ג' נוספים, מודיעה על גיוסם של לירן בוסקילה, כסמנכ"ל הכספים (CFO), וג'ד אלפרט כסמנכ"ל השיווק (CMO) אשר מצטרפים לשרון חרן, סמנכ"ל אירופה (VP Europe) ודניאל בנג'מין, סמנכ"ל הביטוח ואקטואריה (VP Insurance). שורת המינויים מגיעה לאחר סבב הגיוס של החברה, בהיקף של 17.5 מיליון דולר, ובעקבות הדרישה הגוברת של חברות לפתרון שמספק התאוששות מהירה מאירועי השבתה של מערכות ושירותים צד ג' אשר כיום וכלל שהזמן עובר, התלות של חברות באלו הולכת וגדלה.

בראשון האחרון התקיים יום ההוקרה הממלכתי לפצועי ולפצועות צה"ל ופעולות האיבה. במהלך היום ציינו באגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, את סיומו של מהלך תקשורתי נרחב שנועד להזכיר כי הסיפור של פצועות ופצועי צה"ל הוא הסיפור של כולנו, וששיקומם של אלה ששילמו בגופם ובנפשם למען ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, נמשך שנים ולעתים גם לא נגמר. אירוע ההוקרה נפתח בהרצאות TED של פצועי צה"ל אורן בליצבלאו ודנה פנחסוב, נמשך בהרצאתה של המשוררת שמרית אור, כותבת השיר "הללויה" ואשתו של השחקן יוסי וירז'סנקי ז"ל; והסתיים בהופעה של הזמר עידן עמדי. עדי שטראוס, יו"ר אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, סיפר לנוכחים כי האגודה מלווה 58,154 פצועות ופצועי צה"ל בשיקומם, מהם 1,716 פצועות ופצועים שהוכרו בשנה האחרונה. כיבדו בנוכחותם: פרופ' ציפי שטראוס, הרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר גבי אשכנזי, יואב גלנט, שלי מנחם הפעילה באגודה, גולן עינת הבעלים של קבוצת 'זאפה', וטל אלכסנדרוביץ'.