הן בית הדין האזורי לעבודה והן בית הדין הארצי לעבודה קבעו כי אירוע "באדי שוט" (ליקוק של מלח או אלכוהול מגוף של אחר) בו השתתפה מלצרית במסגרת עבודתה בפאב, אשר היה פרי יוזמה של הממונה עליה, מהווה "מעשה מיני" שכן - על פי תיאורו הגרפי של בית הדין האזורי- מדובר במעשה שמצריך חשיפה של חלקי גוף מסוימים והימצאות בתנוחה שאכן יש לה קונוטציה מינית, כאשר אחד המשתתפים מתקרב באופן פיזי לאחר על מנת ללקק דבר מה מבטנו או מצווארו באזורים שבדרך כלל אינם חשופים. עם זאת בעוד בית הדין האזורי לעבודה לא ראה במעשה מיני זה "הטרדה מינית" כהגדרתה בחוק, בערעור שהוגש לבית הדין הארצי, התהפכו היוצרות ונקבע כי בנסיבות הענין ועל פי העובדות שהוכחו, אירוע ה"באדי שוט" מקיים 3 מחלופות הגדרת המונח הטרדה מינית הקבוע בחוק. מה הופך מעשה מ"סתם" מעשה מיני להטרדה מינית? התשובה נעוצה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית, או ליתר דיוק בהוראות סעיף 3 לחוק הקובע מהם המעשים או המעשים המיניים שייחשבו כהטרדה מינית. כך, בניגוד לבית הדין האזורי, קבע בית הדין הארצי כי שוכנע שאירוע ה"באדי שוט" כלל "הצעות/התייחסויות חוזרות" והבהיר כי "החזרתיות" יכולה להתקיים גם במהלך אירוע אחד ואינה חייבת להתרחש במהלך אירועים נפרדים ולפיכך נכלל המעשה תחת החלופה של הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהן;

זוכרים את המרוץ אחרי מסיכות N95, את הבהלה לכפפות ולאלכוג'ל? את התקופה שבה חבילה של 50 מסיכות עלתה כמו מנה במקדולנדס ומטושים - מילה שלמדנו מהיום-להיום, היו מצרך לוהט? זה כבר פאסה, מזמן. כל כך אופנת השנה שעברה! עכשיו כולם רודפים אחרי בדיקות. המרוץ אחרי ה - PCR, האנטי גן, הבדיקות המהירות, הביתיות, והסרולוגיות, הפך לטירוף. יש מי שמנצל את הלחץ שמפעילה הממשלה על האזרחים להיבדק כמה שיותר ואת הפאניקה הציבורית, כדי לשווק בכל הכוח בדיקות פרטיות, שאינן תמיד אמינות, במחירים מופקעים. בין היזמים הזריזים ניתן למצוא גם מוסדות בריאות ציבוריים ומכובדים שעושים סיבוב על הכיס שלנו, והכל חוקי ולמען בריאותנו. בדיקת הקורונה הפרטית לפני נסיעה לחו"ל, הלגיטימית שבהן, הפכה לעסק מכניס ובצדק. אין שום סיבה שנממן אנשים שרוצים לטוס לחופשה למרות ההנחיות. אבל תנסו למצוא בדיקת קורונה ביתית על המדפים של בתי המרקחת. הישראלים הסתערו עליהן, ושילמו בין 50 ל - 69 שקלים לזוג בדיקות, שאין בהן צורך בכלל, כיוון שאמינות חלקן מוטלת בספק.

במוצאי שבת האחרונה התקבצו ובאו חבריה של רונית רייכמן למסיבת יום הולדתה. החגיגות נפתחו כבר בשבוע שעבר עת חגגה עם אביה, פרופ' אוריאל רייכמן ובני משפחה קרובים במסעדת פאסטל שבתל אביב. בין החוגגים במסיבה נצפו: פרי גלעדי ששבה מחופשה ארוכה בחו"ל, מרב כהן, לאה שנירר, גיא פינס ורותי רודנר ועוד.

רון רוטר, מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס; גבי רוטר יו"ר הקבוצה ואתי רוטר דירקטורית ומבעלי הקבוצה, פתחו את השבוע במתחם גן העיר בתל אביב, שם הושקה לראשונה רשת CASTRO HOME, ונפתחה חנות הדגל של המותג החדש. הרשת החדשה מציעה מבחר כלי בית ולייף סטייל, וכבר מוכרת קולקציה לחגים הקרבים, מכלי הבית ועד למצעים ומגבות. הגיעו לברך את הרוטרים: שלומית מלכה - הפרזנטורית של CASTRO HOME , יאיר אוחיון, סמנכ"ל הכספים של קבוצת קסטרו-הודיס, יובל שני מנכ"ל קרולינה למקה, ניצן ישראלי, מנכ"ל הודיס, מריאנו קארפ, מנכ"ל טופ טן, אסף גולן, מנכ"ל מתחם הקניות והתרבות גן העיר ת"א, מור פסו סמנכ"לית השיוווק של קסטרו ומאיה נפתלי מנהלת תחום CASTRO HOME.

צפו: עסקים רבים מתקשים להתמודד עם קצב העבודה המהיר וזקוקים לסיוע חיצוני. בדיוק לשם כך נועדה "השאלת המומחים" - מה זה בדיוק ואיך זה עובד? הנה כל התשובות שיפתיעו אתכם

הקרקר החדש בטעם ניטרלי ולכן משתלב עם כל סוגי הממרחים. מכיל 18% חלבון, המון סיבים תזונתיים ועשוי מ- 3 רכיבים בלבד. הקרקר משביע, מתאים כתחליף לחם בארוחת בוקר וערב, כמנת ביניים וכתחליף לנשנוש בריא. מיועד גם לטבעוניים, ללא סוכר, ללא שמן, ללא חומרים משמרים ועשיר בסיבים תזונתיים ובחלבון. הקרקרים משווקים במארז משפחתי של 2 שקיות, 120 גרם. מחיר מומלץ לצרכן: 11.90 שקל. ניתן להשיג ברשתות המזון ורשתות השיווק ברחבי הארץ

בבנק ישראל אין כל חדש, כך על פי הודעת הוועדה המוניטרית של הבנק שהחליטה להותיר את הרבית במשק ללא שינוי, על 0.1%. הבנק המרכזי מציין בהודעתו כי עליית התחלואה הביאה להחמרת המגבלות המוטלות על הפעילות ומוסיפה מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית במשק לטווח הקצר ולטווח הבינוני. יחד עם זאת, במקביל - כך על פי בנק ישראל - החל תהליך של מתן מנת חיסון שלישית שצפוי לסייע בהפחתת התחלואה הקשה ולאפשר צמצום של הפגיעה הצפויה במשק. עוד מודיע בנק ישראל כי האינדיקטורים השונים אודות התקופה, טרם ההחמרה המשמעותית של התחלואה, מעידים על כך שרמת הפעילות שבה למגמה ארוכת הטווח במרבית הענפים, אך הפעילות נמוכה מהמגמה בענפי הקירבה הפגיעים. התוצר צמח ברבעון השני בשיעור שנתי גבוה של 15.4%. בנוסף, הלמ"ס עדכנה את הנתונים ההיסטוריים של התוצר כלפי מעלה. שילוב אלו מביא לכך שפער התוצר ברבעון השני של 2021 היה כ-3 אחוזים, פער נמוך לעומת ההערכה הקודמת שעמדה על 4.5%.

שלמה החזקות מפרסמת את הדוחות הכספיים לחציון הראשון ולרבעון השני לשנת 2021 ומציגה גידול חד בכל הפרמטרים. • הכנסות הקבוצה ברבעון השני לשנת 2021 גדלו בכ-46% לכ-1.2 מיליארד שקל לעומת 841 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול שמתרחש בזכות שיפור בפעילות הרכב והאשראי וחברת הביטוח. ההכנסות במחצית הראשונה זינקו לכ-2.4 מיליארד שקל בכ-32% לעומת הכנסות של 1.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. • הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2021 זינק בכ-113% והסתכם בכ-145 מיליון שקל לעומת רווח של כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של שנת 2021 קפץ לכ-248 מיליון שקל לעומת רווח של כ-45 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. • כשבוע לאחר שהגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה של מניותיה לציבור - שלמה ביטוח מציגה בחציון זה המשך גידול בתפוקות עם רווח נקי שמזנק לסך של 74 מיליון שקל לעומת הפסד של 6 מיליון שקל בחציון המקביל בו פרצה מגפת הקורונה בשנה שעברה. שלמה ביטוח רשמה רווח מהשקעות בחציון זה בסך 71 מיליון שקל, בהשוואה להפסד בסך 58 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה, בה החל משבר הקורונה שהשפיע על כלל השווקים בעולם. הגידול ברווח נובע בעיקר כתוצאה מגידול בתפוקות ומגידול בהכנסות מהשקעות בשוק ההון. • הרווח התפעולי מפעילות הרכב והאשראי ברבעון השני לשנת 2021 גדל לכ-140 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-51 מיליון שקל. בחציון הראשון של השנה הרווח התפעולי גדל בכ-117% והסתכם בכ-248 מיליון שקל לעומת כ-114 בחציון המקביל אשתקד. עיקר השיפור ברווח נובע משיפור בדמי השכירות הממוצעים, גידול במכירות כלי הרכב (הן במספר כלי הרכב שנמכרו והן ברווחיות) ומשיפור תפעולי. • הרווח לפני מס מפעילות הרכב והאשראי של הקבוצה גדל ברבעון השני של שנת 2021 לכ-122 מיליון שקל לעומת רווח לפני מס של כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2020. במחצית הראשונה הרווח זינק לכ-213 מיליון שקל לעומת כ-60 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.