אנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה משנה את חיינו מקצה לקצה והופכת פעולות שגרתיות כמו הזמנת תור לרופא או רכישת כרטיס נסיעה באוטובוס לחווייתיות ונוחות יותר. נדמה, לעומת זאת, שישנם תחומים מסוימים שהטכנולוגיה טרם חוללה בהם מהפכה. אחד הבולטים שבהם אלו הסופרים שחווית הקנייה בהם אינה השתנתה באופן מהותי בעשרות השנים האחרונות - התורים הארוכים ממשיכים להשתרך, אנחנו עדיין נאבדים מול מדפים מלאי סחורה וממשיכים לחפש אחר מטבע לשחרור העגלה. על מנת לשפר את חווית הרכישה, מציעות רשתות הקמעונאות אלטרנטיבה בדמות אתרי סחר אלקטרונים שיאפשרו רכישת מוצרי מזון בהקלקה ובכך להימנע מחווית הקנייה המעיקה בחנות הפיזית, אך השיטוט עם העגלה ברחבי הסופר נעשה הרגל שקשה לשנות עבור רבים שאינם התמסרו בקלות לרעיון החדשני. לאחרונה נרתמה למשימה ענקית הטכנולוגיה WhatsApp שמספקת את אחת מחוויות המשתמש הטובות בעולם ומבטיחה לשדרג את פעולת הרכישה הווירטואלית ולהפוך אותה לפשוטה ונגישה בעזרת פיצ'ר ייעודי. אך האם מדובר בבשורה צרכנית שלא נראתה? התשובה היא לא בהכרח. טרם ניתנה לנו האפשרות להתנסות בממשק החדש אך נדמה כי הוא עלול לדרוש השקעת משאבים רבה הכוללת תחזוקה שוטפת ועדכון מוצרי המדף המתחלפים לעיתים קרובות. בהיבט הזה נדמה כי אפליקציית המסרים הפופולארית אינה מציעה טכנולוגיה פורצת דרך. אתרי הסחר בהם מרבית הקמעונאיים משתמשים כיום מתעדכנים באופן אוטומטי, לומדים את הלקוח ומציעים לו מוצרים אשר מותאמים לתרבות הצריכה שלו.

בשלב ההיכרות עם המוצר, בו שוחחנו עם נציגי המותג LG וחברת ברימאג היבואנית והמשווקת של המותג בארץ, הוסבר לנו על המכונה והחדשנות שהיא מביאה עמה. הוצגה לנו מכונת כביסה חדשנית, שונה ומתקדמת, בעלת טכנולוגיית בינה מלאכותית לשקילת התכולה ולזיהוי סוג הבד ממנו עשוי הבגד ולפיכך, מתאימה את התכנית המדויקת לכל פעולה. סוג של בדיקה חכמה ו"התאמה אישית" לפני הפעלת המכונה, התאמה הפעולה מבטיחה לשמור על איכות הבגד ולצמצם את הנזק שיכול להיגרם לו, בשיעור של עד 18% בהשוואה למכונות כביסה רגילות. מכונות הכביסה של LG ידועות במערכת ה- Direct Drive - הנעה ישירה. השילוב בין הנעה ישירה לבינה מלאכותית מכונה טכנולוגיית AI DD בה מתפארות מכונות הכביסה מסדרה זו. טכנולוגיה נוספת בה מצוידת סדרת מכונות הכביסה הנ"ל, היא טכנולוגיית STEAM, המתוארת כמסוגלת לסלק את קרדית האבק והאלרגנים מהכביסה ביעילות, עם שיעור חיטוי של עד99.99%. תכונה זו עשויה לשפר את איכות חייהם של הסובלים מאלרגיות. עוד מובטח מפי היצרן כי פעולת הקיטור בטמפרטורה גבוהה של מכונות הכביסה מסדרת THE BRAIN, יודעת להיפטר מריחות חזקים שנדבקו בבגד כמו ריח של בישול, עשן או זיעה. במפרט הטכני מוצג גם כי מכונות הכביסה בסדרה מצוידות ב- 4 מתזים אשר מאיצים את קצב וכמות זרימת המים בזמן הפעולה ומסייעים בהמסת אבקת הכביסה, בזמן שלמכונות כביסה קונבנציונליות יש רק 2 מתזים. כל זאת ועוד לא הזכרנו את אפשרות השליטה מרחוק באמצעות WIFI עם חיבור לרשת WLAN.

מאז נכנס חוק דירוג האשראי לתוקפו בישראל, לא היה ברור עד כמה הוא תפס את מודעות הציבור. הפרסומת הבאה, שתעלה לשידור בפריים טיים בסוף השבוע הקרוב, היא אולי ההוכחה שהתחום מעניין (או אולי מטריד) את צרכני האשראי בישראל, שמפחדים להפוך ל"מסורבי אשראי". חברת "קרדיט קלין", המייעצת בתחום שיפור דירוג האשראי, מעלה קמפיין בהובלת איש התקשורת הוותיק גדי סוקניק. זוהי הפעם הראשונה בה חברה מתחום דירוג האשראי יוצאת בקמפיין פרסומי עם השקעה במדיה בסך מאות אלפי שקלים.

לדברי דינה נבות, סמנכ"לית השיווק בבנק מזרחי טפחות: "בנק מזרחי-טפחות שם דגש על קידמה והתפתחות טכנולוגית העונה לצרכי לקוח. לצד זאת, אנו מבינים את חשיבות הקשר האישי מול הלקוחות ועל כן, פיתחנו שירות ראשון מסוגו שמאפשר בלחיצת כפתור להגיע לבנקאי האישי שלך בכל הערוצים ובכל רגע. התקדמות דיגיטלית זה חשוב והכרחי אך לצד זאת חשוב לשמור על אנושיות".

אורי נתן, ראש אגף התשלומים בבנק לאומי וסגן ראש החטיבה הבנקאית, מונה למנכ"ל פפר (PEPPER) מבית לאומי. נתן, בן 42, יחליף בתפקיד את מיכל קיסוס הרצוג, שמסיימת את תפקידה לאחר שלוש שנים וחצי.

דוח שירות התעסוקה קובע חד משמעית את מה שהיה די ברור לכל מי שמצוי בנושא: החברה הערבית נפגעה יותר ממשבר הקורונה מאשר החברה היהודית, נכון לסוף אפריל 2021 עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, נמוך ב 11.7% מהשיעור שנמדד קודם לפרוץ משבר הקורונה. הנה כמה נתונים בולטים מתוך הדוח: • שיעור התעסוקה בחברה הערבית עמד בסוף אפריל על 36.6% בלבד: ירידה של 11.7% לעומת השיעור שנמדד ערב פרוץ משבר הקורונה, זאת לעומת ירידה של 7.2% בקרב יהודים שאינם חרדים ו- 8.4% בקרב יהודים חרדים. • יחסית, הגברים הערבים נפגעו יותר מאשר נשים ערביות: בעוד שיעור תעסוקת הגברים הערבים בסוף אפריל 2021 היה נמוך בכ-14% מזה שנמדד ערב המשבר, שיעור תעסוקת הנשים הערביות בסוף אפריל 2021 היה נמוך ב- 7.4%. • בדומה לנשים יהודיות, נשים ערביות חוזרות לעבודה בקצב גבוה יחסית לגברים, למעט הנשים הבדואיות ונשים ממזרח ירושלים: ככלל, נשים עובדות מהוות שיעור משמעותי יותר מאשר גברים בקרב עובדי משלחי היד שהושפעו יותר ממדיניות הסגרים. לפיכך, קצב החזרה שלהן לעבודה גבוה יחסית לגברים ביציאה מהסגרים ובחזרה לשגרה. בדומה לנשים יהודיות, גם נשים ערביות חזרו בקצב גבוה יותר, למעט נשים בדואיות ונשים ממזרח ירושלים שמאופיינות בכישורים דיגיטליים נמוכים מאוד ומתקשות לשוב לעבודה. • הגידול במספר דורשי עבודה צעירים ממזרח ירושלים היה גבוה משמעותית מכל קבוצה אחרת: ככלל, צעירי ישראל, יהודים כערבים, יצאו ממעגל התעסוקה בשיעורים גבוהים יחסית וחלק ניכר מהעלייה במספר דורשי העבודה מקורו בעליית מספר דורשי העבודה הצעירים. אולם, מספר דורשי העבודה הצעירים ממזרח ירושלים רשם של גידול הגובה פי 3 מזה של צעירים יהודים ופי 2.4 משל כלל הצעירים הערבים. • ככלל, לא מעט מדורשי העבודה מהחברה הערבית עלולים להתקשות לשוב למעגל העבודה גם בתום תקופת הזכאות, אם כי ניכרים הבדלים בין קבוצות המשנה בחברה הערבית: אף שניכרת שונות בין הקבוצות בחברה הערבית, ניתן לומר שמלבד הקבוצה הנוצרית, שיעור ניכר מאוד מכלל דורשי העבודה מהחברה הערבית מתגוררים באזורים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים והם בעלי כישורים דיגיטליים והשכלה נמוכים. רבים מקרב דורשי העבודה מקבוצת הבדואים בדרום נכנסנו למשבר הקורונה כשהם נתונים כבר באבטלה כרונית (בת למעלה משנתיים ברציפות). משמעות הדבר, שמלבד הנוצרים, רבים מקרב דורשי העבודה בחברה הערבית עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח ויזדקקו לקצבאות סוציאליות.

שבועיים ויום חלפו מאז הושבעה הממשלה החדשה. מדוע בעצם אנחנו סופרים את הימים? כי ככה אנחנו נוהגים, בוחנים שינויים לפי זמן, אותו מושג מופשט שנמדד ביחידות שונות ולפיו אנחנו מקבלים הרבה מאוד החלטות. בתוך הזמן הזה, שבועיים בלבד מאז שקמה ממשלה חדשה, כבר שמעתי השבוע לא מעט את המשפט "מאה ימים של חסד". כולכם מכירים את הכוונה בביטוי - התקופה שניתנת לשלטון החדש שבה מצופה כי הביקורת מן האופוזיציה, התקשורת, בעלי הכוח והעם תהיה מינימלית בשל חוסר הארגון המאפיין תקופה זו של חילוף. מי המציא בכלל את הרעיון הזה? ולמה דווקא מאה ימים? מסתבר שאין תשובה ברורה ומוחלטת, וזה לא באמת חוק חברתי אלא פשוט ביטוי שתפס. בנוגע לפרשנות מנין הוא צמח - תלוי את מי שואלים. יש שאומרים שזה קשור לתקופת הישרדות שלטון נפוליאון, שהגיע לפריז ב-20 במרץ 1815 ושלט שם תקופה של 100 ימים עד שהפסיד בקרב ווטרלו ,אבל אם תשאלו בארה"ב, זה התחיל אצלם, או יותר נכון אצל הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט. רוזוולט נבחר ב-1932, בשיא תקופת השפל הגדול. הוא ערך שינויים מהירים ומשמעותיים בכלכלה ובמדיניות, ובעצם בתוך 100 ימים העביר מספר חסר תקדים של 76 חוקים חדשים, כדי לשנות במהרה ולנסות להקל על התקופה. היסטוריונים אומרים שלא היה נשיא כמו רוזוולט. עבור האמריקאים 100 הימים הראשונים ממש מסמלים נקודת זמן שבה מותר וצריך גם לבחון את המציאות השלטונית, האם באמת מומשו הבטחות הקמפיין. היום זה כבר כל כך תפס, עד שזה זולג גם לכל תפקיד בכיר בחברה כלכלית וארגונית.

בנק ירושלים חתם עם הכשרת היישוב על עסקה לפתיחת הסניף תמורת 12 מיליון שקלים ל-15 שנים. במסגרת ההסכם, סניף מרכז העיר עבר למשכנו החדש המתפרס על שטח של כ-312 מ"ר במתחם העסקים. האירוע התקיים בהנחית דן כנר, והשתתפו בו זלמן שובל, מבעלי הבנק, ושגריר ישראל בארה"ב לשעבר, זאב נהרי, יו"ר דירקטוריון בנק ירושלים, גיל טופז מנכ"ל בנק ירושלים, עופר נמרודי, מנכ"ל חברת הכשרת היישוב, אברהם רובינשטיין ראש עיריית בני ברק, חבר הכנסת יעקב אשר, אישי ציבור, חברי עירייה, אנשי עשיה ועוד רבים.