לא בכל יום יוצא לנו להתוודע למקצוע חדש שמעולם לא האמנו כי הוא קיים, אבל המציאות בהחלט מפתיעה. תכירו את הפודיאטור, מומחה למחלות כף הרגל שעוסק ימים כלילות בציפורניים חודרניות. השאלה היא למה? מדוע שאדם יקום בבוקר ויחליט להקדיש את חייו לנושא? מה מקור המשיכה העזה לתחום ומה אנחנו מפספסים? תפסנו לשיחה צפופה את יונתן קפלין, בכיר הפודיאטורים בישראל שקם בבוקר עם חדווה בלתי נגמרת לציפורניים חודרניות.

האם אדם פרטי או חברה שמגישים תביעה כספית נגד רשות שלטונית עקב מחלוקת בין הצדדים הנוגעת לפרשנות פסק דין שניתן בהליך ביניהם, , רשאים לעשות זאת בטרם יפנו לאותה רשות ובטרם מיצו את ההליכים המנהליים נגד אותה רשות? בהתאם לפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בת"א, כאשר קיימת מחלוקת משפטית בין גוף או אדם פרטי לבין רשות שלטונית, ראוי שהאדם או הגוף יפנו תחילה לרשות בבקשה לקבלת הבהרות ובמידת הצורך ינקטו בהליכים משפטיים מתאימים במישור המנהלי. במידה ולא נעשה כן, תישלל מאותו גוף הזכות להגיש תביעה כספית נגד הרשות. מדובר בתביעה על סך של 5.5 מיליון ₪ שהגישה חברת "מכון שי" נגד הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר. חברת מכון שי סיפקה לרשות שירותי טיפול וייעוץ נפשי לניצולי שואה לאחר שזכתה במכרז בשנת 2008. ב-2017 החליטה הרשות לפרסם מכרז חדש להסדרת הפעילות בתחום זה, אולם הפעם תנאי המכרז לא אפשרו למכון שי להתמודד בו והחברה הגישה עתירה מנהלית בדרישה לפסול את המכרז, או לחילופין לקבוע כי המכרז החדש לא יחול על מטופלים שכבר מקבלים את הטיפול הנפשי מהצוות המקצועי של מכון שי. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתה של מכון שי, וזו הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה גם הוא את הערעור, אך קבע מעין הוראת מעבר, המאפשרת למטופלים המעוניינים בכך להמשיך ולקבל טיפולים ממכון שי. בהתאם לכך, נקבע כי מימון הטיפול הנפשי ייעשה באמצעות החזר כספי של הרשות לניצולי שואה לאותם מטופלים כנגד המצאת חשבוניות בגין התשלום ששולם על ידם עבור הטיפול. לטענת מכון שי, בתביעה שהגישה, הרשות לזכויות ניצולי שואה קיבלה החלטה שלא לכבד את חשבוניות של מכון שי אשר יוגשו לה על ידי המטופלים, ולאור זאת היא נאלצה לשחרר את כל המטפלים שהועסקו אצלה לצורך מתן השירותים לניצולי השואה. בהמשך, הגישה התובעת תביעה כספית נגד הרשות לקבלת פיצוי בגין אובדן הרווח שנגרם לה עקב החלטת הרשות.

מדובר במערכת 'ProSense', המשמידה גידולים סרטניים באמצעות הקפאתם על ידי חנקן נוזלי, שתיכנס למסלול "טכנולוגיה פורצת דרך" של מינהל המזון והתרופות האמריקאי, המקצר הליכי הרישוי מול ה-FDA, ומקדם מכירתה לטיפול בסרטן השד. שווי החברה זינק מאז ההודעה בתחילת השבוע ב-155%. תעשיית ההייטק הישראלית היא זו שלרוב מושכת את עיני המשקיעים ומהווה מקור לגאווה לאומית, אך במשך שלושת הימים האחרונים הופנה זרקור המשקיעים אל עבר חברת הביומד הישראלית 'אייסקיור', לאחר שדיווחה בתחילת השבוע כי מערכת שפיתחה לטיפול בסרטן זכתה להכרה כ"פורצת דרך" על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

ישראל נמצאת באחד המשברים הכלכליים הקשים שחוותה, המצריך התנהלות פיננסית אחראית הן בהיבט הכלל משקי והן בקרב הלקוחות העסקיים והפרטיים. דרוג האשראי הינו בעל השפעה גדולה וארוכת טווח על המצב הפיננסי של לקוחות הבנקים, אך הוא כמעט ואינו מוכר בקרב הציבור הרחב. לכן היום, יותר מתמיד, חשוב להעלות את המודעות לכלי חשוב זה ולספק לאזרחי ישראל את המידע כיצד להתנהל נכון על מנת לשמור על דרוג האשראי.

אחרי שנלחם להגן על ישראל כרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, גדי איזנקוט עובר להילחם עבור הסביבה: הרמטכ"ל לשעבר יכהן כיו"ר פעיל חברת אגירת האנרגיה סטורג' דרופ, הנמצאת בהליך מיזוג לחברת מדיוי הציבורית - שעדיין פעילה בתחום הקנאביס הרפואי. איזנקוט יחליף בתפקידו את יונה פוגל, שכיהן כמנכ"ל קבוצת פז ויו"ר דירקטוריון חברות הבת שלה במשך כ-13 שנה, שיישאר בתפקיד כסגנו של אייזנקוט בדירקטוריון סטורג' דרופ. איזנקוט, שסיים את תפקידו כרמטכ"ל ב-2019, אמר ל'וואלה כסף', כי "לקחתי על עצמי את התפקיד לאחר שבדקתי למעלה מ-15 הצעות, ומאמין שבחרתי תחום מעניין, עתידי, ושלא נוגע לתחום הביטחוני. ללא טילים, ומל"טים. החברה מפתחת טכנולוגיה מתקדמת מאוד בתחום האנרגיה, והיא פועלת בכיוון ערכי, שאני מקווה שיעשה טוב למדינת ישראל ולעולם, והדבר גם מצטייר כתחום העתיד. מקווה שגם פה ישראל תוביל את התחום. נשארה חובת ההוכחה לקידום החברה ומוצריה"

אסתי לאודר מציגה מייק-אפ פרו ביוטי חדש, הווופלים של מן מציגים אריזה חדשה, למען החיילים ומטבחי זיו עוזרים למשדרגי המטבח

יש בתים שאפשר לדעת איפה בעולם הם ממוקמים רק דרך הצצה לעיצוב הפנים. זוכרים את תמונת "הילד הבוכה" או השטיחונים סביב האסלה? אז הנה כמה בתים מודרניים שאפשר בקלות לזהות כישראלים

הישראלים חגגו את היציאה מהסגר בשופינג, כך עולה מנתוני שב"א אודות הקניות שביצעו הישראלים בכרטיסי אשראי ובמשיכות מזומן במהלך חודש מרץ 2021. על פי הנתונים הוצאנו 35.312 מיליארד שקלים בחודש מרץ השנה, לעומת 26.688 בחודש מרץ אשתקד, החודש שבמהלכו הוטלו המגבלות הראשונות הקשורות למגיפת הקורונה (סכום זה הוא כמעט זהה להוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי במרץ 2019). יש לציין כי נתון זה אינו מבטא רק את הלך הרוח של היציאה מהסגרים, אלא גם את הקניות לקראת פסח (שבשנת 2020 חל בחודש אפריל) ואת העובדה שהחודש כלל גם יום שבתון לטובת הבחירות (נתון זה תקף גם למרץ 2020, בו נערכו הבחירות ב-2.3).