התינוק סירב לצאת, הרופאים יילדו באמצעות מכשיר ואקום והתוצאה הייתה קרע עצום בסוגר האנאלי של היולדת, שגרם לה להתפטר מעבודתה בשל הצורך להיות בקרבת שירותים. הסכום הנתבע: 2.5 מיליון שקל

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון פרסמו היום את הערכתם בעקבות מדד פברואר 2021: "מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה, כשעלה בחודש פברואר ב-0.3% לעומת תחזית הקונצנזוס לעלייה של 0.1%. מדובר בחודש שני רצוף, בו השינוי במדד המחירים לצרכן היה גבוה מההערכות המוקדמות. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים, הלבשה ותחבורה. נציין שסעיף מחירי הלבשה והנעלה, שמתאפיין לאורך השנים בירידה בחודשי פברואר, רשם עלייה חריגה, אשר ייתכן שבאה כתיקון לירידה החדה בסעיף זה בחודש ינואר". כך על פי הניתוח של לאומי. "סעיף הדיור עלה בשיעור של 0.2%, כתוצאה מעלייה בשיעור דומה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים), כאשר קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף עלה ל-1.5%. במקביל, מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) רשמו זה חודש שני ברציפות עלייה חדה יחסית של 0.9%. עקב כך, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות עלה ל-4.3% - הקצב הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2017. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות צפוי להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים, על רקע המגמות בשוק הנדל"ן למגורים, לצד ההתאוששות הצפויה בביקושים בהמשך השנה, ככל שתהליך היציאה מהמשבר יתקדם כמתוכנן".

סקר חדש חושף את הרגלי הניקיון של הישראלים: כמעט 80 אחוז מבצעים את מטלות הבית בעצמם, 35 אחוז מנקים יותר מאז פרצה מגיפת הקורונה. ומי מכם מתכוון לבצע ניקיון יסודי לפסח?

בשורה לעשרות אלפי עובדי ביטחון ומאבטחים לקראת חג הפסח: איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות חתם היום (א') עם הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל על הסכם קיבוצי ענפי, שיביא להעלאת שכר משמעותית לעובדים. לפי ההסכם, כלל המאבטחים ועובדי הביטחון יקבלו שכר שינוע בין 10% לפחות מעל שכר המינימום ועד 80% מעל שכר המינימום, לפי סוג ההכשרה שעבר כל עובד. בנוסף, השי בחגים יועלה ויעמוד על 250 שקל לכל עובד. כמו כן, העובדים ייהנו מקרן מיוחדת לרווחה ותרבות.

לאחרונה אנו נחשפים להתעסקות אינטנסיבית של התקשורת במאבק האקלים. זה חשוב ביותר, אולם גם בעייתי למדי. הבעיה של האקלים היום היא לאו דווקא התמודדות עם מכחישי הנושא או היעדר מודעות, אלא הצורך לדייק פתרונות אפשריים. אסור להתבלבל - גרטה ת'ורנברג לא תכין תכנית מקצועית שתסייע למלחמה באקלים. למרבה הצער, גם רבים מארגוני איכות סביבה ישראלים אינם בנויים לזה. הם יודעים לעשות רעש, להתראיין ולקבל תהודה, אבל לא מצויים בפרטים, בלשון המעטה. לאחרונה התנגחה אחת הבולטות שבהם ב"אג'נדה השטייניצית" הנוגדת, לשיטתה, "כל הגיון אקלימי אחראי". למה? כי "הליך ההפקה והשימוש בגז פולטים כמויות אדירות של מתאן, שהוא מסוכן לאקלים בהרבה מהפחמן".

קשה עדיין לקבוע מה יהיה אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת. מה שבטוח הוא ששיא המכירות, קרוב לוודאי יישבר: הישראלים שחוו סגר אחרי סגר, מרגישים את היותם בני חורין, מה גם שבכל מקרה האביבי דורש את רענון המלתחה וחג הפסח מספק עוד סיבה לרכוש מתנות לסביבה הקרובה והרחוקה. כדי לעשות קצת סדר בטירוף המבצעים שייחל ביום שלישי, ליקטנו עבורכם את המיטב.

עו"ד לין אמר את הדברים בראיון ליהודה שרוני, הפרשן והעורך הכלכלי של מעריב, והוסיף כי הוא מרוצה באופן חלקי מתכניות הסיוע למגזר העסקי. "אני מבין את הבעיות שהממשלה הייתה צריכה להתמודד איתן. לא היינו מוכנים למשבר כל כך ארוך, ובסך הכל נעשו מאמצים רבים וניתן סיוע מכיוונים שונים. הממשלה סייעה למגזר העסקי בהתחשב בנסיבות ובמגבלות. במקביל, אני כן מצפה מהממשלה לטפל בנושאי הפטור הפסול ממע"מ בייבוא אישי והפחתת עודף הרגולציה. אין לי ספק שיש לנו כיום הזדמנות היסטורית לשדרג את כלכלת ישראל. משבר הקורונה יצר תהליך התייעלות רחב ממדים במשק, שאי אפשר היה לעשות קודם. העסקים נאלצו להתקיים עם פחות עובדים והגענו למצב של אותה רמת תפוקה עם פחות כוח אדם". עו"ד לין העריך כי הצפי הוא שכ- 400 אלף עובדים לא יחזרו לעבודה לאחר תום תשלום החל"ת בחודש יוני, בין היתר כי לא יהיו די מקומות עבודה. "זה בהחלט מדאיג" אמר לין. "יש לנו היום כ-700 אלף מחוסרי עבודה, בהם כ-350 אלף שאין להם מעסיק ו-350 אלף בחל"ת שלא את כולם יקבלו בחזרה. אנחנו נמצאים בתקופה של אבטלה קשה מאוד וצריך לדעת איך לתקוף את הבעיה. הכלכלה לא נמצאת במלוא תנופת עבודתה. אנו באיגוד לשכות המסחר בנינו קווי פעולה, שאם יבוצעו, לא רק שנעבור את המשבר, אלא נשדרג את כלכלת ישראל. הראשון: עידוד עובדים לחזור למקומות העבודה עד סוף השנה, באמצעות מענק של מחצית מדמי החל"ת או דמי האבטלה בצירוף המשכורת הרגילה ברמות השכר הנמוכות. השני: הורדת עודף הרגולציה. אנשים לא מבינים את החשיבות וסבורים שזה נושא משעמם, אך הרגולציה הזו גוזלת מאיתנו 5% תוצר". סוגיית הרגולציה עולה כבר זמן רב בדיונים בין המעסיקים לממשלה. עוד באוקטובר 2014 החליטה הממשלה להוריד את הרגולציה ב 25 אחוז עד לסוף שנת 2020. לין מקווה שהחלטה זו תבוצע עד סוף 2021 . "זו יכולה להיות תוספת אדירה למשק, וצריך לקיים את ההחלטה הזו עד סוף 2021. הטענה היא שאי אפשר לעשות את זה. למה? כי הרגולטורים שולטים בנו? אם יפסיקו לזלזל ויבינו שאנחנו מוסיפים מקומות עבודה, אני מאמין שזה יקרה. אני אופטימי. במקביל, נדרש גם לבצע את הזרמת כוח הקנייה שיש לנו בישראל, מוסדי ואישי, למגזר העסקי שלנו, וכן השקעות בתשתיות. אנחנו צריכים כ-300 מיליארד ₪ בעשור להשקעות בתשתיות. אם נעשה זאת, ניצור מקומות עבודה חדשים ונוכל להניע את גלגלי המשק". לין ציין עוד כי "הנתונים של 2019 מראים כי הצריכה הפרטית בישראל היא 750 מיליארד ש"ח והמוסדית 250 מיליארד ש"ח. אנו רוצים להזרים את הסכומים האלו לשוק המקומי. אבל הממשלה אומרת לציבור הצרכנים שלה לא לקנות מישראל, 'תקנו מספקי חוץ ולא תשלמו מע"מ', זו אפליה איומה ופגיעה בלתי נסבלת במגזר העסקי כולו, החייבת להתבטל מיד לאחר הבחירות". בתגובה להכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר הורדת מסים מתוכננת, אומר לין כי הוא מצדד במהלך. "רה"מ הפחית מסים גם כשהיה שר האוצר. בעבר פעלנו והשפענו בנושא. הוא באמת מאמין בזה, אבל יש לנו גם הוצאה תקציבית. על כן, אני סבור שצריך קודם לכל לבטל פטורים ממס, לא להעלות מסים, ולהפוך את מערכת המס לשוויונית יותר".

גיל-מנחם אמרה את הדברים בראיון לקרן אוזן, אשת תקשורת ופעילה חברתית, בכנס בחירות 2021 של קבוצת ה"ג'רוזלם פוסט". מרכז לאודר מעודד קידום תעסוקה איכותית בנגב, ומפעיל תוכניות ליום שאחרי הקורונה הכלכלית. "בסוף הסגר השלישי היו 400 אלף צעירים בחלת. החלת מעודד אי יציאה לעבודה. לפי שירות התעסוקה, יש 60 אלף משרות פנויות ו-720 אלף מובטלים שברגע שיסתיים החל"ת יתחרו על המשרות האלה. אנחנו אומרים לצעירים אל תחכו שייגמר החל"ת. במרכז לאודר מבינים שכדי להגיע לתעסוקה מלאה צריך לתמרץ גם את הצעירים וגם את המעסיקים". מסבירה גיל-מנחם. "הצעירים אכן חסרי ניסיון תעסוקתי ולכן מעסיקים מהססים לקלוט אותם. כדי לוודא שהדור הצעיר ישתלב בתעסוקה, צריך לעודד גם אותם לוותר על החל"ת - למשל על ידי השלמת הכנסה או סבסוד הכשרות מקצועיות עם השמה בקצה - וכן לעודד את המעסיקים לקלוט עובדים חסרי ניסיון על ידי סבסוד השכר שלהם." לדבריה, הרבה צעירים זקוקים להזדמנות לחדור לשוק התעסוקה מאחר והיותם חסרי ניסיון מעשי, מהווה חסם. "קיימנו יריד תעסוקה בנגב והגיעו 33 חברות מובילות בנגב כדי לספר על מאות משרות פתוחות שיש להן. יותר מ-2,100 צעירים נרשמו כדי למצוא עבודה, רבים בדיוק סיימו לימודים: הם רוצים להישאר בנגב ולעבוד - אבל צריכים למצוא עבודה. הבעיה היא שרבים לא מצליחים לעבור את מחסום הצ'אנס הראשון להיכנס לשוק התעסוקה. התמחויות בזמן הלימודים הן חלק מהפתרון וזה משהו שהממשלה יכולה לקדם. כבר הוכחנו דרך תכנית ההתמחות להנדסאים של מרכז לאודר שאם מתמרצים את המעסיק לקלוט צעיר ללא ניסיון (כלומר - נותנים סבסוד לשכר העובד הצעיר) ולתת לו מנטורינג משמעותי לתקופה של חודשיים, 90% מהמתמחים מקבלים בסוף הצעת עבודה במשרה מלאה. פשוט צריך לעזור להם לקבל את הצ'אנס הראשון בשוק העבודה. את התמריץ הזה גם הממשלה יכולה לתת". לפי גיל-מנחם, התוכנית שלהם לא פועלת רק אצל הלקוחות דורשי העבודה, אלא מציעה למעסיקים עסקה שקשה מאוד לסרב לה. כשצעירים מסיימים לימודים ומתחילים לחפש עבודה, הם נתקלים בהרבה תשובות שליליות בעיקר בגלל שאין להם ניסיון תעסוקתי. בגלל זה הרבה צעירים עוזבים את הנגב והגליל לתל אביב. אנחנו מציעים למעסיקים חבילה בה נאתר עבורם את המועמדים הכי מוכשרים, נשלם להם מענק שכר של חודשיים וחצי, ובתמורה המעסיק מתחייב לתוכנית מנטורינג והכשרה מקצועית. זו הייתה הצלחה פנומלית והרבה מהמשתתפים נקלטים כל שנה לעבודה. החיבור למעסיקים במרכז הפך קל יותר לדברי גיל-מנחם, הודות לשינוי בהרגלי העבודה שהביא הריחוק החברתי בתקופת הקורונה. "תעסוקה מרחוק הפכה למשהו מקובל בישראל, והחברות מוכנות להעסיק עובדים במודל היברידי. אבל גם כדי לקלוט במודלים כאלה החברות צריכות עידוד בעיקר בקליטת צעירים. אנו רואים שבשכבות הגיל עד 24, 20% אינם מצליחים לחזור מהחל"ת וזה אחוז גבוה ביחס לגילאים האחרים. הסכנה היא שצעירים אלו ייקלעו למצבים של אבטלה כרונית. מעבר לתמריצים צריך גם לשאול את המעסיקים אילו משרות חסרות להם, ואנחנו נמצא להם צעירים שיקבלו מהם שלושה חודשי השמה. זה בנוסף להכשרות מקצועיות שצריכות להתקיים במקביל". בשאלת המעורבות הממשלתית בתחום, ציינה גיל-מנחם כי יש צורך גדול בעזרה של מוסדות המדינה. "צריך מעורבות ממשלתית משמעותית במימון הכשרות מקצועיות ובתמרוץ של צעירים ומעסיקים. מרכז לאודר מפעיל פורום של ארגונים הכוללים נציגים של שירות התעסוקה. אני סבורה שיש בממשלה אנשים עם רצון, אבל יש הרבה מאוד קבוצות אינטרסים וצרכים שמחייבים מענה. יש כל מיני תכניות שמתגמלות מעסיקים, אך הן רלוונטיות לאוכלוסיות מיוחדות - ערבים, חרדים, אוכלוסיות מוחלשות. אין תמריצים לקליטת צעירים מהאוכלוסיה הכללית. אנחנו מציעים להתייחס לצעירים כאוכלוסיה ייחודית שצריכה לקבל תמיכה מהמדינה להשתלב בתעסוקה, ולתמרץ את המעסיקים לקלוט אותם, ובוודאי ובוודאי כשמדובר בצעירים מהנגב והגליל. גיל-מנחם רואה צורך ביישום מידי של שלושה צעדים חיוניים בתחום תעסוקת הצעירים: "ראשית, לתמרץ אותם לוותר על החל"ת ולמצוא עבודה. שנית, לתמרץ מעסיקים לקלוט צעירים בלי ניסיון על ידי סבסוד השכר והכשרות מקצועיות שיקדמו אותם בתוך המפעל. ובנוסף, להפעיל תוכניות התמחות של צעירים תוך כדי הלימודים על מנת שיקלטו בסופן לעבודה במקצוע אותו למדו.".