עלויות אחזקת הרכב בישראל מהוות את ההוצאה הכבדה ביותר על התא המשפחתי מלבד החזר המשכנתא. ככזאת, היא הופכת את שיקול רכישת הרכב למהותי ביותר. כיום, עם העלייה במספר הרכבים החשמליים שנעים על כבישי ישראל, לצד הזינוק המטאורי שחל במכירת רכבים היברידיים, ההתלבטות לגבי סוג הרכב שכדאי לרכוש הפכה להיות מורכבת ומאתגרת יותר. שלל נתונים וחישובים שנדרש לבצע מקשים על המתלבטים, ובדיוק בשביל זה וואלה! עסקים החליטה להרים את הכפפה ולבחון לעומק את הסוגייה הקריטית: מה רמת החיסכון שנובעת מאחזקת רכב חשמלי טהור לעומת החלופה של רכב בנזין או היברידי? לצורך כך, הנחנו בפני חברת חשב רכב את הנתונים הבאים: משפחה שמעוניינת לרכוש רכב משפחתי חדש בעלות מרבית של 150 אלף שקלים. טווח הנסועה המקסימאלי עומד על כ-15 אלף קילומטרים בשנה, כאשר מחצית מהם בתוך העיר. הנחת יסוד נוספת היא כי רוכשי הרכב יחזיקו בו למשך 5 שנים ונפח מנועו מגיע עד ל 1.6 ליטר.

הרשת צפויה לפתוח את החנות הראשונה ברבעון השלישי של 2021, ולהשיק אתר סחר מתקדם. בשלוש שנים הבאות מתוכננות להיפתח כ-30 חנויות בפריסה ארצית. החנויות הראשונות של red מתוכננות להיפתח בתל אביב ובאילת. השותפות אף צפויה להרחיב את פעילותה למדינות נוספות בעתיד. red תשווק את כל סוגי המכשירים הסלולאריים, טאבלטים, אוזניות, מוצרי מולטימדיה, גיימינג ואביזרים משלימים של החברות המובילות בעולם, ביניהן אפל, סמסונג, ואווי ועוד מגוון יצרני ציוד קצה מובילים. בנוסף, הרשת מתכננת להשיק מותג פרטי תחת השם red, שיציע לצד אביזרים ומוצרים נלווים גם חבילות סלולר ותקשורת במחירים אטרקטיביים וכן הרשת תעניק שירותי תחזוקה ואחריות. חנויות הרשת יאופיינו בעיצוב חדשני ומושקע, בדגש על מרחב נקי ואסתטי לכלל המוצרים, במטרה להעניק חווית קנייה ייחודית.

מה משותף להצעות מפתות ורווחיות במיוחד לעבודה מהבית, תחילתו של קשר רומנטי חדש וסוער, זכייה משמעותית בהגרלה וגם דרישת שלום מנסיך ניגרי? כל הדרכים הללו מהוות חלק משיטות הגיוס של "בלדרי כספים" לצרכי הלבנת הון ומימון טרור, בארץ ובעולם. גורמי פשיעה ומלביני הון ברחבי העולם משתמשים בקצב הולך וגובר ב-Money Mules - "בלדרי כספים" לצורך הלבנת הון, בדגש על השנה החולפת (2020), תוך ניצול מגבלות הריחוק החברתי והמשבר הכלכלי. גם בישראל מתריעה הרשות להלבנת הון על התופעה, ואף שיחררה לאחרונה רשימה של "דגלים אדומים" למוסדות הפיננסיים ולאזרחים, הכוללים הנחיות לאיתור של סימנים מחשידים. אותם בלדרי כספים הם אזרחים משוטים - אנשים תמימים שאינם מודעים לכך שהם מבצעים עבירה. הם מקבלים כספים לחשבונם האישי או לחברת קש שאותה הם מתבקשים לייסד, מעבירים אותם הלאה בהתאם להנחיות שניתנות להם ושכרם משולם לרוב באמצעות עמלה. תפקידם בשרשרת הוא לסייע בטשטוש מקור הכסף המולבן ויעדו הסופי.

רשת ZER4U הודיעה כי לראשונה תתמנה ייננית למנהלת מקצועית לתחום היין WINE BY ZER4U של הרשת: עירית בוקסר-שנק. מינויה של בוקסר-שנק מציב את הרשת בשורה אחת עם מותגי היין המובילים בארץ. בוקסר-שנק, ייננית מומחית משנת 2007. בעלת תואר שני (מאסטר) ביינולוגיה מאוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה, ובעלת תואר ראשון באגרונומיה מהאוניברסיטה העברית. עירית צברה ניסיון עשיר כייננית ביקב ברקן, שהנו אחד היקבים הגדולים בישראל, וכייננית ראשית ביקב עמק האלה. עירית אף צברה ניסיון ניהולי ושיווקי כיועצת לייננות ופיתוח עסקי. עירית דור שישי למשפחת חקלאים וכורמים, ובחירה להתמקצע בתחום היין היתה עבורה טבעית ומובנת מאליה. ההשכלה הלימודית הייחודית במסגרת התואר שני ללימודי ייננות באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, שהנה אחת האוניברסיטאות המובילות בתחום היין, ביחד עם הרקע וההשכלה בתחום החקלאות, מאפשרים לעירית לספק ליווי מקצועי וכוללני לכל תהליכי ייצור היין, החל מנטיעת הכרם, דרך ניהול הבציר, תהליכי ייצור היין, ועד למכירת הבקבוק. לאור ניסיונה ומקצועיותה, עירית מכהנת גם כשופטת בתחרויות יין בינלאומיות, וכיושבת ראש וועדה בינלאומית לתחום היין. לדברי יוסי כהן: "מותג היין שלנו- WINE BY ZER4U תומך בתעשייה הישראלית והקולקציה מורכבת מיינות בוטיק איכותיים של יקבים ישראליים. ההתמקדות שלנו ביינות של יקבים ישראליים מנגישה לקהל לקוחותינו את היקבים בארץ, שלא נופלים באיכותם מהיינות בחו"ל, וזאת לצריכה עצמית הביתה ולאירוח, בנוסף, למשלוח המתנות המסורתי של מארז או בקבוק יין עם זר פרחים. מינויה של ייננית לחברה ללא ספק לוקח את מותג היין שלנו צעד אחד קדימה". לדברי עירית בוקסר שנק: "הניהול המקצועי ברשת זר פור יו מאפשר לי לבחור עבור הלקוחות את היינות הטובים ביותר לכל קטגוריית מחיר, תוך שימת דגש על יקבי בוטיק ישראליים המהווים מופת לחקלאות ישראלית. זהו כבוד גדול מבחינתי."

סטארטאפ המדרסים שצובר הצלחה גדולה בארה"ב חתם עם טל ברודי על הסכם לקידום פעילות החברה במפעלים גדולים בארה"ב: "הפכנו לאוטוריטה במדינה, נמנף את קשריו"

ככל שהמשק הולך ונפתח אנחנו שומעים על אותה בעיה: אנשים לא רוצים לחזור לעבודה. זה קרה כשהחנויות נפתחו וכשמקומות עבודה שונים חזרו לפעולה גם בסבבים הקודמים, ועכשיו אנחנו שומעים על זה גם מהמסעדנים. העובדים ממאנים לחזור כשהחל"ת שלהם משולם על ידי המדינה. המציאות הזו חושפת לא רק את כישלון התוכנית שננקטה, אלא משהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי - המשק שלנו כנראה לא משקיע מספיק בכוח העבודה. הוא רואה אותנו רק כעובדי שכר ולא כאנשים בשר ודם. מציאות החל"ת תסתיים לבסוף, אבל אם נעצור לרגע נבין שבעצם נוצרה כאן הזדמנות מצוינת, סוג של ניסוי תעסוקתי אמיתי, לבחון מה קורה עמוק במערכת העבודה. כרגע ברור שמשהו השתבש ולכן יש כאן הזדמנות מצוינת לשאול את עצמנו את השאלה מה קרה למוטיבציה שלנו, מה עשינו כל כך לא נכון שהצלחנו להעלים ולמחוק את כל שאר הסיבות שבגללן אנשים הולכים לעבוד?

מחקר השמה חדש, שפרסמה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, קובע כי רוב חברות הסטארט-אפ מתכוונות להמשיך במודל העבודה ההיברידי. עוד עולה מהמחקר כי ברבעון הרביעי של 2020 חל זינוק של 400% בביקוש לעובדים מקצועיים בענף ההייטק, כאשר בעלי המקצוע המבוקשים ביותר הם מהנדסי תוכנה, מקצוע שבו נרשמה צמיחה של 55% במספר המשרות. המדגם הקיף 100 חברות סטארט-אפ שמעסיקות 6,000 עובדים OurCrowd, פלטפורמת ההשקעות הגלובלית המובילה בעולם והמשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון, פרסמה את דוח ההשמה הרבעוני שלה שסוקר את הביקוש לאנשי מקצוע בתעשיית ההיי-טק ברבעון הרביעי של 2020. הדו"ח מעיד כי על אף מגפת הקורונה והאבטלה הגדולה בישראל, חברות סטארט-אפ ישראליות מציעות כיום מאות משרות חדשות שעבורן הן מחפשות אנשי מקצוע מיומנים.

המגזר העסקי לוקח אחריות לקידום נשים למקצועות טכנולוגיים: אלביט, מייקרוסופט, אינטל, תעשייה אווירית ועוד יפעילו מודל משולב שיעודד לימודי נשים ללימודים וקריירה בתחומי מדע וטכנולוגיה המגזר העסקי לוקח אחריות באמצעות הפורום הכלכלי- חברתי ויוזם יחד עם אלביט, מייקרוסופט, אינטל, תעשייה אווירית ועוד, קואליציית מעסיקים רחבה שתקדם מודל לעידוד נשים לטכנולוגיה החל משלבי חטיבת הביניים, המשך בשירות הצבאי, העידוד למסלולים טכנולוגים באקדמיה וכלה בקליטה בשוק התעסוקה. על פי מחקרים, הסיבות המרכזיות למיעוט נשים בהיי טק הינן הסללה של בנות מגיל צעיר לא לבחור במקצועות הטכנולוגיים, קושי באיזון בין קריירה למשפחה, היעדר ROLE MODELS עבור הנערות בשלבים הקריטיים של בחירת מקצוע.