כמעט שנה אחרי פרוץ מגיפת הקורונה והזעזועים בשווקים, הראל פיננסים היא החברה הראשונה שמרחיבה את סדרת האג"ח שמגובה במלואה בפיקדון בבנקים ישראלים בדירוג AAA. בשלב המוסדי נרשמו ביקושים של מעל 200 מיליון שקל

בזמנים אלה של משבר, שמיים סגורים ומשק מצומצם, נראה כי ימי החופשה של העובדים שינו את אופיים, ומשמשים בעיקר להתמודדות עם אילוצי הסגרים והשבתת מערכת החינוך. נשמח לגלות כי נוכל לשוב ולנפוש כבעבר עוד בשנה הנוכחית, אולם, המשך התפשטות הנגיף והשלכותיו הכלכליות של המצב אינם מעודדים, וחוסר הוודאות רב. לצד זאת, הוצאת עובדים לחופשה היא אחד הכלים שבידי מעסיקים לניהול כח האדם בארגון לאור חובות השעה ושינויים במתכונת הפעילות, והכללים הבסיסיים בהתייחס לזכאות לחופשה שנתית עומדים בעינם.

הסגר הקפיץ את שיעור דורשי העבודה ל-720 אלף איש, והדגיש את הפגיעה התעסוקתית באוכלוסיות המוחלשות. ומנגד, בשורה חיובית אחת - שיעור הלא-מועסקים נמוך בהשוואה לסגרים הראשונים. גלובס בעקבות הפערים שיצר משבר התעסוקה והנפגעים העיקריים של המשבר

טרנדים שבלטו לפני הקורונה השתנו, שווקים עלו ואחרים ירדו. עמית והגר דרור, שמשקיעים בנקודות ברחבי הגלובוס, מסבירים מהם המקומות החמים וממה כדאי להימנע

לא צריך להיות חקלאי כדי לדעת שמחיר מוצרי המזון מהחי שהצרכן פוגש במרכולים וברשתות השיווק, ממוצרי החלב, דרך ביצים ועד לעוף או לבקר, מושפע משרשרת ארוכה מאוד של חוליות ייצור, והראשונה בהן היא הגרעינים המרכיבים את תערובות המזון של חיות המשק. הגרעינים הם חומרי הגלם מהם עשויות תערובות המזון והמחיר שלהם מהותי לעלות התזונה של החיות. חומרי הגלם האלה גדלים בעיקר בחו"ל והמחיר שלהם נקבע בבורסת הסחורות בשיקגו. שוק סחורות המזון תמיד רגיש ותנודתי ואירועים עולמיים, כמו הסכמי הסחר בין ארה"ב לסין ובוודאי משבר הקורונה, כמו גם אירועים מקומיים ותנאי מזג האוויר, משפיעים עליו משמעותית. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה עקבית ורציפה של חומרי הגלם, כמו תירס, חיטה או כוספת הסויה, שכבר חצתה בממוצע את 40% כמעט בכל גידול, כולל עליות בפרמיית הייבוא. עליית המחירים ברבעונים האחרונים של 2020 צפויה להערכתי להימשך גם לתוך הרבעון הראשון של 2021. קשה להתנבא מעבר לכך משום שאנו תלויים בתוצאות הקציר הבא שיהיה בחצי הכדור הדרומי, בדרום אמריקה וכמובן באירועים נוספים ובעיקר בטיפול במשבר הקורונה.

מערך החיסונים נגד קורונה בישראל פועל כבר למעלה מחודש, אך לא קיימת חובה חוקית להתחסן. במקביל לקמפיין של משרד הבריאות שמעודד את הציבור להתחסן, גם בעלי העסקים פועלים לייצר לחץ על העובדים ועל הספקים שלהם כדי שיתחסנו - חלקם בתמורה לתמריצים, וחלקם באמצעות סנקציות. לאחר שחברות שונות במשק הצהירו כי יתמרצו את עובדים במענק כספי בתנאי שיתחסנו, קבוצת ביג הודיעה בימים האחרונים לעובדים כי החל מ-15 למרץ, "אדם שלא יציג אישור שחוסן בשני חיסונים, לא יוכל להיכנס למשרדי החברה בהרצליה". במכתב ששלח מנכ"ל קבוצת ביג, חי גאליס, הוא אף הבהיר כי ההנחיה הזו מתייחסת לא רק לעובדי הקבוצה, כי אם גם לספקים חיצוניים ולאורחים אחרים, למעט מי שיחזיק אישור רפואי שאוסר עליו להתחסן. "החיסון הוא, בשלב זה, כנראה הדרך היחידה לצאת מהמשבר שתקף אותנו", כתב גאליס. היוזמה הזו כאמור מצטרפת לחברות שכבר הודיעו כי יתמרצו את העובדים שלהן אשר התחסנו, בתמורה למענקים כספיים. כך למשל, בישראל מיטב דש הציעה מענקים של 500 שקל לעובדים שיחוסנו, וגם בארה"ב רשת הסופרמרקטים האמריקאית קרוגר קראה לעובדיה: "התחסנו - וקבלו בתמורה 100 דולר".

כשחרדי שואל אותך: "מה שלומכם?", למה הכוונה? רוב האנשים לא יבינו את השאלה. חרדי יבין זאת בשנייה. לא מקובל לשאול אדם חרדי על משפחתו או זוגתו, והחלופה החרדית היא "מה שלומכם?". כך גם לגבי המונח "ליל שישי". רוב הציבור יחשוב שמדובר בשישי בערב, אך בעגה החרדית, הכוונה היא ללילה בין חמישי לשישי. מעבר למצב בו אם תקבע עם חרדי בליל שישי ותגיע ביום הלא נכון, זוהי דוגמא קטנה להבדלי השפה שמבטאים את הבדלי התרבות שבין הציבור החרדי לכללי. הציבור החרדי בישראל מונה מעל ל-12%, עם קצב גידול מהגבוהים בארץ, כשההערכות מדברות על כך שתוך כעשור הם ימנו כשני מיליון. יש להם מאפיינים ייחודיים הן בנושא הדיור, שם המגזר מתגורר, יחסית, בריכוזי אוכלוסייה מובחנים; המאפיינים הדמוגרפיים שלהם גם הם יוצאי דופן, אפילו בישראל, בה האוכלוסייה יחסית צעירה, נחשב הציבור החרדי לציבור עם אחוז הצעירים הגבוה ביותר. הציבור החרדי נחשב גם לאניגמטי בעיני רוב הציבור בישראל. מצד אחד 73% מבני ה-20+ מחזיקים דירה בבעלותם, ומצד שני - לפי נתוני הלמ"ס ההכנסה החודשית לנפש (נטו) עומדת רק על כ- 2,521 שקל. חלק מההסברים מסתמכים על תרבות הגמ"ח המקובלת בציבור זה, אך אין בכך כדי להסביר את הפרדוקס הזה. כך גם לגבי חשיפת הציבור לתכנים מבחוץ. על פי סקרים שנערכו, העלייה בשימוש במחשב בין השנים 2007-2018 עומדת על 34%, יותר מפי 2 מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית. יתרה מכך, הקורונה רק הגבירה את המגמה הזאת, כאשר מאז פרצה הקורונה, 100,000 נוספים התחברו לאינטרנט. את כל זה, עושים החרדים כאשר הם שומרים על הריכוזיות הן במגורים והן בהתנהלות. רובו מרוכז אם לא בחסידויות או חצרות, הרי שריכוזי האוכלוסייה שלו מסייעים בנגישות אליו, הן במיקום והן בכלי התקשורת.

וגם: מביאים את הטבע לגבעתיים, רשת טאטאמי מתרחבת, בישום אוויר שתורם לסביבה וגאווה כחול לבן באיכילוב