השמאי חיים אטקין יכול בהחלט להיחשב לנביא זעם. כבר שנים שהוא מתריע שיש בישראל בועת נדל"ן, אבל איכשהו בתקופה הזו של הקורונה, זה נשמע הרבה יותר משכנע. "בעוד חודשיים", הוא אומר, "תסתיים ההקפאה של תשלום המשכנתאות, ואז הכול יקרוס. לאנשים אין יכולת לעמוד בתשלום המשכנתאות. למרות זאת, הבנקים המשיכו לחלק משכנתאות. בחודש מרץ נרשם שיא כל הזמנים בנטילת משכנתאות - 8.7 מיליארד שקל - כי הציבור חשש מהעלאת ריביות המשכנתה בשל הקורונה. זה יתפוצץ להם בפרצוף. לא יכול להיות אחרת". מצד שני, כולם אומרים שבגלל התחלות הבנייה יש מחסור ולכן המחירים יעלו כי יש עודף ביקוש לדירות. "זה הבלוף הכי גדול של העשור, לטעון שיש מחסור בדירות. יש מלאי של דירות. גם אם הקבלנים לא יבנו דירה אחת בשנים הקרובות". מבחינתו של אטקין, המשוואה פשוטה מאוד: אנשים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלום המשכנתאות, אם משום שפוטרו מעבודתם, אם משום שהעסק שלהם קרס. ומכיוון שמדובר במאסה של לווים, זה יביא לכאוס. "בנק ישראל היה צריך לעצור את החגיגה המטורפת. אנשים יצאו מהסגר הראשון וקנו דירות. הבנקים תדלקו את הענף הזה בלי לומר: אנחנו מגדלים כאן מפלצת. לא יכול להיות שדירה בפתח תקווה או ברמת גן תעלה מיליון דולר. אין חיה כזו. ה-OECD בשנת 2015 אמר: יש לכם בועת נדל"ן. אמרו אז, מה הם מבינים בישראל? כל תרחישי הקיצון מתריעים מפגיעה ביציבות הפיננסית כתוצאה מכך שבועת הנדל"ן תתפוצץ, אך זה מוצנע. מי שמופיעים בתקשורת הם אנשים שמפמפמים את הבועה הזו".

יוצאי Wix פיתחו את Enso Security, פלטפורמה ראשונה מסוגה המאפשרת לצוותי סקיוריטי להתמודד עם הכמות ההולכת וגוברת של האפליקציות הארגוניות ולנהל את תהליכי האבטחה שלהן בקנה מידה גדול

השווקים העולמיים חוששים, ולא רק בגלל הבחירות הצפויות ביום שלישי הקרוב. היום (רביעי) נרשמו בוול סטריט ירידות חדות, ערב פרסום הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק. הירידות נבעו בעיקר בשל העלייה בתחלואה בארצות הברית, כשלאחר תקופה של רגיעה וירידה מסוימת חזרו המספרים לעלות ואתמול הגיעו ל-75 אלף נדבקים. מדדי נאסדק ודאו ג'ונס ירדו ביותר מ-3.5 אחוזים.

מנהיגות מוסברת על ידי תיאוריות שונות. כך גם החברה ואזרחיה רואים ובוחנים את המנהיג. יש הרואים בראש הממשלה את המנהיג האולטימטיבי, הבחירה הנכונה והאיש שמנהל את משבר הקורונה ביד רמה. תומכיו אומרים שהוא מתמודד עם מציאות כמעט בלתי אפשרית ואין לו שום אשמה או אחריות בהידרדרות. לעומתם, יש שרואים במנהיגותו של בנימין נתניהו כישלון, מנהיג שהכניס את ישראל לכאוס עמוק וגדול בניהולו הלא נכון של המשבר, מנהיג שפועל בצורה לא שיווניות עד כדי כך שמתנגדיו דורשים שיתפטר. מה שבטוח ומוסכם על כולם הוא שמציאות הקורונה העלתה את שאלת המנהיגות שוב לכותרות. בכל יום שעובר, עם כל כך הרבה החלטות שמתקבלות ומשתנות, תפקידו של המנהיג הפך להיות עוד יותר מורכב, כזה שעומד בכל יום ואפילו שעה למבחן. אין מנהיג בעולם שלא מרגיש את מבחן הקורונה המאיים שהגיע בלי הכנה מראש או זמן להתכונן, אבל כמו שאומרת הקלישאה - דווקא בזמן משבר זו ההזדמנות לגלות מהי מנהיגות.

חברת הפיטנס והלייפסטייל הבינלאומית השיקה את החנות המקוונת הראשונה שלה בישראל, בה יוצעו מגוון קולקציות ופריטי המותג במשלוח חינם לכל חלקי הארץ. כמו כן, לרגל ההשקה תציע Reebok ישראל 30% הנחה לזמן מוגבל על מגוון פריטים באתר

משבר הקורונה שפרץ לחיינו בתחילת השנה, גרם לאי וודאות פיננסית בקרב משקי בית רבים, זאת בשל יציאה של אחד מבני המשפחה לחל"ת או שפוטר ממקום עבודתו. משפחות רבות שהתרגלו בעבר לחיות מהכנסה משותפת מצאו את עצמן מתמודדות עם ירידה דרסטית בהכנסות , אך מול זה לא נרשמה ירידת מחירים, מה שיצר מצב אבסורדי - מצד אחד, פגיעה משמעותית בהכנסה של מעל לחצי מיליון משקי בית בישראל ומצד שני עלויות ומחירים שנשארו כפי שהיו עוד לפני המשבר. אמנם הרבה מההוצאות החודשיות אינן בשליטתנו דוגמת ההוצאה על מזון, מיסים, ארנונה ועוד, אך ישנן הוצאות שהן תחת שליטתנו ושם אנחנו יכולים לחסוך מאות ולפעמים גם אלפי שקלים מדי חודש.

חודש נובמבר מוגדר בכל שנה כחודש הקניות העולמי, כאשר בכל שנה מתקיימים בזה אחר זה חגי קניות, ביניהם שופינג איי אל הישראלי (10-11/11), בלאק פריידי (27/11) וסייבר מאנדיי (30/11), שמטרתם למשוך את הצרכנים לפתוח את הארנקים באמצעות הנחות גדולות ומבצעים חד פעמיים. אף אחד לא רוצה לפספס את חלון הזמן בו ניתן לרכוש יותר בזול. עם זאת, האם עצרנו פעם לחשוב האם ההנחות אכן אמיתיות ומשתלמות? ובכלל, האם קנייה במחירים מופחתים הופכת אותנו באופן אוטומטי לצרכנים נבונים?

אין חולק כי מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הכלכליות הגרועות בתולדותיה. בחודשים ינואר-ספטמבר נמדד גירעון של 102.4 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 31.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מספר העסקים הקורסים מאמיר מיום ליום. בשים לב לכך שאין באופק תקציב ותוכנית מסודרת של משרד האוצר ליציאה מהמשבר החריף אליו נקלע המשק, ספק אם מצב העסקים עומד להשתפר. אחת הדרכים לטיפול במצבם הקשה של העסקים הייתה פתיחת קרן להלוואות בערבות מדינה. הקרן הראשונה שנפתחה נועדה לעסקים שאינם נמצאים בסיכון גבוה. בחודש יוני נפתחה קרן נוספת בערבות מדינה עבור עסקים בסיכון גבוה שחוו הפסד של 50% לפחות. לקרן הזו הקצתה המדינה, כך לפי פרסומים, 4 מיליארד שקל ועד אמצע ספטמבר אושרו הלוואות בהיקף של 300 מיליון שקל בלבד פחות מ-10% מהמוקצה.. גורמים במשרד האוצר טוענים כי הבנקים, המופקדים על מתן ההלוואות הללו בפועל, מקשיחים את התנאים ומסרבים באופן שרירותי לאשר הלוואות לעסקים בסיכון. האומנם ה"אשמה" היא בבנקים?