החודשים האחרונים לא היו פשוטים לציבור הישראלי. מאות אלפים הוצאו לחל"ת או פוטרו, הכנסות משקי הבית התכווצו, עצמאים חוששים לקרוס תחת נטל חובות, והתלות במערכת הפיננסית כמקור של חמצן למשק התעצמה. אלא שהבנקים בישראל ממשיכים בשלהם - מסך עשן של הסתרת עלויות מהציבור כדי לשמור על הסטטוס קוו, בו לבנקים הגדולים ברור שהם מתחלקים בעוגה: 30% לבנק אחד, 30% לאחר, 20% לשלישי והיתר מתחלקים בפירורים. כל עוד אין אלטרנטיבה, כל עוד לא קמה להם תחרות, אין שום דרך להוציא את הבנקים משיווי המשקל הזה שיהפוך אותם להוגנים ותחרותיים. ישראלים רבים עלולים להתמודד בתקופה הקרובה עם תפיחת המינוס בחשבון הבנק שלהם ובדיוק בנקודה הזו הם זקוקים לבנק. אלא שבמודל הנוכחי בישראל לבנקים נוח שהמינוס של הציבור גדל, מינוס שגובה ריביות שמזכירות שוק אפור. נוסיף לזה את הבעיה החמורה ביותר במערכת הבנקאית הישראלית "חוסר מודעות", שרק מתחדדת עם המצב הנוכחי. סקרים רבים מראים שרוב הציבור מדלג על פירוט העמלות. התדפיס הבנקאי הופך לסוג של תורה מסיני, התחושה היא שלא ניתן לשנות את רוע הגזירה. אנחנו הרי לא באמת יכולים לצלוח אותו. מדוע? כי הבנקים פועלים כדי לטשטש לנו את העלות. הם משנים כל פעם את המינוחים. במקום אחד יקראו לעמלה "עמלת שורה" ובמקום אחר "עמלת פקיד" ושם "עמלת מכירה" ובמקום נוסף "דמי ניהול חשבון". האם במקום כלשהוא בתדפיס הזה מופיע הסכום הכולל ששילמנו בחודש לבנק? חס וחלילה.

בינואר 2015 הלווה ע', תושב אבן יהודה, 850 אלף שקל לחברת פרי נדל"ן שבשליטת אלדד פרי. ב"הסכם הלוואה", כפי שנכתב בכותרת חוזה ההתקשרות, נכתב כי ע' יעביר כבר במעמד חתימת החוזה 100 אלף שקל לחברה, ו-750 אלף שקל נוספים בתוך כשבוע. מדוע אדם פרטי מלווה לחברת נדל"ן גדולה כסף? לפי החוזה ביקש ע' לרכוש דירת 4 חדרים בקומה החמישית של פרויקט המגורים "אורות חנן" שברחובות, וכספי ההלוואה, כך נראה, היוו את התשלום, או חלקו. נכון לינואר 2015, התוכנית לקרקע בפרויקט אפשרה הקמת בניין ובו 28 דירות, כאשר הדירה של ע' לא כלולה בהן. בחוזה ההלוואה מוסבר כי בפרי נדל"ן פנו בבקשה לעיריית רחובות להגדיל את זכויות הבנייה בפרויקט ב-14 דירות נוספות. "עד למועד אישור הזכויות הנוספות כאמור מעונין המלווה להלוות לחברה את סך ההלוואה", נכתב.

בשבועות האחרונים, כאשר גברו הסימנים לכך שאין מנוס מסגר, אנו רואים תנועה הולכת וגדלה של מתנגדים לו , שנשענים על טיעון אחד מרכזי שבעיניהם הוא טיעון מנצח. לטענתם, הפוליטיקאים הרעיבו את מערכת הבריאות ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. לשיטתם, התרופה לכשל היא הזרמה של מיליארדים למערכת הבריאות וכך להימנע מסגר. אך אם נסיר את הפילטר הדמגוגי ונתבונן נכוחה על המציאות, בה אנו נחשפים לכמות בלתי נתפסת של אלפי חולים מידי יום ועליה מדאיגה בכמות החולים הקשים, נגיע למסקנה המתבקשת: הכסף שינותב למערכת הבריאות לא ישנה באופן מהותי את פני המציאות היות והמערכת תתקשה להטמיע אותו בעת הזו ותעמוד למעשה חסרת אונים. הסיבה לכך היא כי בישראל אין היצע מספק של פתרונות רפואיים קהילתיים. צריך לקרוא לילד בשמו: מערכת הבריאות שלנו הוזנחה כרונית במשך עשורים רבים, ואת פירות הביאושים אנו אוכלים בימים טרופים אלו. אך בל נתבלבל, ההזנחה אינה בהכרח תקציבית אלא באה לידי ביטוי בהיעדר תכנון ארוך טווח ובחשיבה לקויה וקצרת רואי. במקום לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח, הונח טלאי על טלאי וכך זה נראה.

ייתכן שבעבר נתקלתם במקרה דומה. לקוח שרכש כרטיסי טיסה ליעד מסוים גילה כי החברה שאמורה להטיס אותו פשטה רגל או שכבר אינה טסה לישראל. מה הסיכוי שלכם לראות את הכסף? המקרה דנן אינו קשור לתקופת הקורונה. במרץ 2019 רכש לקוח ארבעה כרטיסי טיסה לאוקראינה דרך חברת "כספי טורס". חברת התעופה הייתה Yanair, שזמן קצר לאחר מכן חדלה לפעול מישראל ופשטה רגל. ב"כספי טורס" אמרו ללקוח כי ידאגו להחזר, אולם לאחר ש-Yanair לא השיבה לפניותיהם שינו את עמדתם. "אין שום דבר שאנו יכולים לעשות", נמסר ללקוח. פנינו ל"כספי טורס" וזו הייתה עמדתם: "כספי טורס שילמה לחברת התעופה עבור הכרטיסים דרך הBSP (מערכת הסליקה העולמית של ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א) באותו חודש. ב-11. 6.2019, התקבלה הודעה מיאט"א כי חברת YAN AIR פשטה רגל, ביטלה את טיסותיה ומושעית לאלתר מהBSP, וכמו כן צויין כי הסוכן לא יוכל לקבל החזרים דרך המערכת. כספי שלחה מספר פניות לחברת התעופה ללא כל מענה מצדם. לא התקבל כל החזר עבור כרטיסי הטיסה של הלקוח". על מי חלה במקרה כזה האחריות? האם חברת הנסיעות אינה מחויבת בהחזר? פנינו לשני עורכי דין מנוסים והם שפכו אור על הסוגיה.

חברת אלוני משיקה פלטפורמה חדשה, בה היא מציעה מספר כלי ניהול דיגיטליים, כולל ספרייה לצפייה בקטלוג המוצרים, יצירת רשימות לכל אחד מחללי הבית ועוד

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, ליברה הגיעה למקום הראשון במדד השירות. AIG שוב הוכתרה כחברת הביטוח שמשלמת הכי מהר ללקוחותיה

Zira1 יוצא לדרך ומבצע דיגיטציה משמעותית לנדל"ן משרדי עם אתר הכולל סיור וירטואלי 360 בתלת ממד, עם דקדוק מפורט שחוסך את ההגעה הפיזית לנכס. המיזם יציע גם תגמול ללקוחותיו ולרגל ההשקה הפרסום באתר יתאפשר בחינם

בפגישת חירום שכינסה אתמול (שני) ח"כ קרן ברק השתתפו נציגי כל הענפים, וביניהם ראשי ארגון להב, "אני שולמן", התאחדות המלונות, מסעדנים חזקים ביחד, התאחדות התעשיינים, התאחדות מעונות היום הפרטיים, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, בריכות השחייה מרכזי ספורט ונופש בישראל, איגוד הקמעונאים, פורום ענף הכושר, ארגון בעלי העסקים בענף הספורט והכושר ועוד. ברק אמרה: כיו"ר ועדת המשנה לוועדת הכלכלה, לנושא העסקים הקטנים והבינוניים, ויו"ר השדולה, אלחם למען הישרדות ענף העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. ההחלטה על הסגר חשובה לבריאות הציבור, אך אינה יכולה לעמוד לבדה, ללא מתווה פיצויים וסיוע מקיפים לבעלי העסקים. שמעתי את המצוקה בה הענף מצוי, אחרי שהצליחו להתאושש, הגיעה ההחלטה על סגר נוסף, הפעם כדי שלא נמצא את עצמנו מול התכווצות משמעותית של המשק וקריסתם של עסקים , חובה עלינו לפעול במיידית בצעדי מניעה אשר יתנו את המענה הנכון בעת הזו. "צעד ראשון ודחוף, עוד השבוע ולפני כניסת הסגר, הוא הזרמת פיצוי מקדמה עם כניסתו של הסגר ביום חמישי הקרוב בגובה של 50% מהמענקים ששולמו בפעימה השלישית ע"י האוצר, מנגנון שמשרד האוצר יודע לקיים במהירות ויהיה הזרמת חמצן מיידית ונדרשת לעסקים. יש לאמץ את מודל 'צוק איתן' במתן הפיצויים - מתן פיצוי לעצמאים ועסקים שנפגעו מירידה של 25% במחזור, ולא 40% כפי שקיים כיום. קריטריון זה מעודד בעלי עסקים להרוויח פחות כסף, להוציא את העובדים לחל"ת ולהפוך להפסדי במכוון, כשזו לא הייתה הכוונה.