מגפת הקורונה שיתקה את תעשיית הקרוזים, ומניות חברות הספנות הפועלות בתחום נחתכו בעשרות אחוזים מתחילת השנה. מדובר בחברות המספקות שירותי הפלגות נופש (קרוזים) באמצעות ציי הספינות שלהן. אם עד לפני המגפה, מספר הנופשים בקרוזים שבר שיאים מדי שנה והתחזית היתה להמשך צמיחה בתחום, הרי שהנגיף שינה את התוכניות. כאשר נתונים על המשך התפשטות המגפה מצביעים על כך שבקרוב יגיע מספר הנדבקים העולמי ל-10 מיליון בני אדם, הסיכוי שהתעשייה תחזור לעצמה בקרוב נראה קטן. בין הנפגעים מקריסת המניות נמצאים גם מיקי אריסון (אחיה של שרי אריסון) , יו"ר חברת Carnival ובעל מניות בולט בה, ואייל עופר (אחיו של עידן עופר), דירקטור ובעל מניות בחברת Royal Caribbean: אריסון הפסיד "על הנייר" 4.3 מיליארד דולר על ההחזקה שלו במניות קרניבל מתחילת השנה, ואילו עופר הפסיד בתקופה זו "על הנייר" קרוב ל-950 מיליון דולר על ההחזקה ברויאל קריביאן. מניות שתי החברות נסחרות בבורסת ניו יורק. אף ששתי המניות התאוששו משמעותית והכפילו את עצמן מאז השפל שאליו צנחו בתחילת המשבר (מרץ-אפריל), הן עדיין רחוקות מהמחירים שבהן נסחרו לפני פרוץ המגפה. אתמול שתי המניות נפלו: קרניבל איבדה 11% ובכך השלימה צניחה של 68% מתחילת השנה, ואילו רויאל קריביאן נפלה ב-11% ומתחילת השנה איבדה 63%. שווי השוק של קרניבל עומד כיום על 12.5 מיליארד דולר, ואילו שווייה של רויאל קריביאן הוא 10.1 מיליארד דולר.

אמנון עובד בעסק קטן לתכשיטים. עקב משבר הקורונה הוצאו אמנון והקולגות שלו לחל"ת. חלקם חזרו לעבוד, חלקם פוטרו. המעסיק של אמנון, שהאחריות הגדולה שנשא על כתפיו בפרנסתן של כעשר משפחות הורגשה היטב בתקופת הקורונה, הציע לחלקם לעבור מהעסקה ישירה למיקור חוץ. מה שמכונה: פרילאנס. מצדם של העובדים, המשבר גרם לרבים כמו אמנון לחוות על בשרם את התלות המוחלטת במקור פרנסה אחד, מה שהביא את חלקם לחשוב שאולי באמת מוטב להם לבזר את הסיכון, לעבוד עבור כמה עסקים ולהגדיל את מספר מקורות הפרנסה שלהם. הדוגמא לעיל היא מעולם הלואו טק, אמנם, אבל המחשבה חיה ובועטת גם בעולם ההייטק וכבר עברה לפעולה של ממש. יותר ויותר מעסיקים מציעים לעובדיהם לעבור ממעמד של שכירים לעבודה במיקור חוץ. נראה שמשבר הקורונה האיץ (גם) את התהליך הזה וסביר שנראה יותר ויותר פרילנאסרים בשוק העבודה. למעבר מסטטוס עובד שכיר לפרילאנס יש כמובן השלכות כלכליות תעסוקתיות רבות, ולכן, לפני שאתם מסכימים למעבר או מחליטים עליו מיוזמתכם, חשוב להבין וללמוד על מעמדו של ה"פרילאנס", על הזכויות והחובות שחלות תחת המעמד הזה ומה דרוש כדי שתיחשבו בכלל לכאלה.

עיריית אור יהודה החלה להפעיל מערכת אוטומטית כשירות לתושבים שתייצר עבורם תזכורת להפעלת אמצעי תשלום במספר חניונים בעיר. העירייה החליטה לאמץ טכנולוגיה שבה המערכת מזהה רכבים שמגיעים לחניון מגדל המים ולחניון מול הקניון ושולחת תזכורת לנהג ישירות לנייד שלא לשכוח להפעיל את אמצעי התשלום לפני עזיבת הרכב. את המערכת פיתחה חברת סטארט-אפ בשם wise sight והיא משתמשת בטכנולוגיית זיהוי עצמים במצלמות וידאו וכן ניתוח מספרי רכב בזמן אמת. רשת המצלמות "מדברות" זו עם זו ומלוות כל רכב בתוך החניון עד לחניה או עזיבה את החניון. כאשר מכונית חונה, נשלח לנהג ישירות דרך אפליקציית התשלום (פנגו או סלופארק) הודעת תזכורת להפעיל את התשלום. לא די בכך, מערכת המחשוב המשוכללת מזהה את המכוניות של תושבי העיר, כלי רכב הרשומים כשייכים לנכים במידה ורכבים אלו לא נדרשים בתשלום, המערכת "מדלגת" על הודעת התזכורת עבורם.

בסרטון: השקת הבית החכם של איקאה ובזק, 2015. "כשמתחילים להתערב לו בניהול", אומר גורם המכיר היטב את שלמה רודב, "הוא הולך. הוא אדם לא קל כלפי האנשים שהוא עובד מולם, אבל הוא לא יעשה הנחות לאף אחד ולא ישקול שיקולים זרים. וכשהוא מרגיש שמתחילים לעשות דברים לא תקינים, הוא לא מוכן להיות שם". קשה לומר שההודעה על התפטרותו של רודב מתפקיד יו"ר בזק התקבלה בהפתעה גדולה בסביבת קבוצת התקשורת ובעלת השליטה בה, חברת ביקום. למעשה, מי שנפגשו עם רודב בתקופה האחרונה יודעים לספר, בדיעבד, שהם ראו את זה קורה. "מצדו של רודב לא ישמעו מילה רעה על בעלי השליטה בבזק, הוא גם מכבד את זכותם לחשוב אחרת. אבל הוא אוהב לנהל בדרך שלו, כשחובת הנאמנות שלו היא לחברה ולא לבעלי השליטה. הוא לא תלוי באף אחד. הוא מספיק עשיר, כך שאם מתחילים להתערב לו, מבחינתו כבר אין עניין", אומר אותו גורם.

רוב לווי המשכנתאות מתעניינים בעיקר בדבר אחד: כמה הם ישלמו מדי חודש עבור המשכנתא. בשורה התחתונה, הם מבקשים לדעת מה יהיה ההחזר החודשי מבלי להבין איך הדבר משליך על כל העתיד הכלכלי שלהם. רוב הלווים שהולכים לבד לבנק, מבקשים לשלם את ההחזר החודשי הנמוך ביותר. מה שאותם לווים לא מבינים הוא שכשהם עושים זאת, הם למעשה מכניסים את עצמם למלכודת.

אם אתם זמרים, פודקאסטרים, מעבירים מצגות או אפילו עושים ריאיון עבודה מהבית, המיקרופונים של Boya, אותם מייבאת לישראל סטודיולנד באופן רשמי, ישדרגו אתכם בזכות קליטת האודיו האיכותית במיוחד שלהם. עכשיו הם גם מציעים אוזניות בלוטות' מושלמות

אנחנו כפסע לפני החודש הגדול וגם השנה, למרות הקורונה, ייפתחו אין ספור קייטנות, וכל זאת בצל משבר כלכלי וחינוכי שליווה אותנו בחודשים האחרונים. אז ימי השוקו והלחמניה העליזים מאחורינו, אבל גם הלימודים. מגוון הקייטנות הייחודיות עולה משנה לשנה. ריכזנו עבורכם כמה כאלה.

חומר חיטוי חדשני שפותח במקור עבור צה"ל ומערכת הביטחון על ידי המכון הביולוגי בנס ציונה וחברת Tera Novel להתמודדות עם מלחמה ביולוגית, יסייע להודו במאבק בנגיף הקורונה. הטכנולוגיה הייחודית תועבר לידיים הודיות תוך שמירה על הסכם סודיות באשר לתרכובת הייחודית שצפויה לסייע בחיטוי קרדינלי של נמלי התעופה, בתי החולים, מערכת התחבורה הציבורית ועוד. הפיתוח הייחודי מחטא משטחים ב-100%, קוטל חיידקים, קורונה, וירוסים, עובשים ופטריות, ונשאר פעיל זמן ממושך לאחר הריסוס באופן בטוח לציבור. ההפצה בהודו מתאפשרת בזכות שיתוף הפעולה עם Zhiva Innovations Biotech מחברות ההפצה המובילות בתחום הביוטק באזור, והיא צפויה לסייע לתת היבשת בהתמודדות עם הנגיף שכבר הדביק כחצי מיליון אזרחים במדינה. טרם החתימה על הסכם שיתוף הפעולה ההודי, בוצע ניסוי מוצלח בטכנולוגיה ב-54 מקוואות ברחבי בני ברק, היכל מנורה מבטחים, אצטדיון בלומפילד ואתרים נוספים. תהליך החיטוי נעשה בשיתוף פעולה עם חברת Tera Novel, בעלת זכויות השיווק הבלעדיות על מגוון מוצרים של המכון למחקר ביולוגי, וביניהם המוצר WT Steril, שפותח כאמור עבור הצבא כנגד מלחמה ביולוגית ולחיטוי מלא של משטחים ומקומות רטובים. בעקבות משבר הקורונה, חברת Tera Novel שמה לה למטרה למצוא פתרונות ממוקדים וחדשניים למניעת התפשטות וההדבקה של נגיף הקורונה במוסדות ציבוריים. קרן כהן חזון, יו"ר Tera Novel: "אנו מברכים את שותפינו בהודו על ההחלטה להשתמש בטכנולוגיית החיטוי החדשנית שפותחה על ידי טובי המומחים כאן בישראל. מדובר בפריצת דרך במלחמה הסביבתית בנגיף הקורונה ולמעשה בכל נגיף או מזהם אחר. חומר החיטוי מאפשר הגנה מקסימלית תוך קטילת הנגיף במלואו וניתן לעשות בו שימוש במשטחים רטובים אנכיים ואופקיים. תכונות אלו הופכות אותו לאידיאלי בכל מקום אפשרי, בין אם במקומות ומוסדות ציבוריים, אתרי תיירות, מתקני ספורט, ובין אם לשימוש ביתי. אני סמוכה ובטוחה כי תוכל הטכנולוגיה החדשנית לסייע להודו במלחמה הקשה והעיקשת מול נגיף הקורונה."