"החלום שלי מגיל צעיר היה שיפריחו 50 יונים בחתונה שלי. כבר שנים אני מתכננת את הרגע הזה - אנחנו נכנסים עם כרכרה לבנה ואז מפריחים את היונים. אבל שום הפרחה לא תהיה בחתונה שלי וגם לא כרכרה לבנה. בן הזוג שלי אומר לי בחצי הומור שמקסימום אני אכניס אותך על מריצה ונפריח איזה שני תוכים שנקנה בשוק במאה שקל. בעסה אימים, אבל אין ברירה. הוא חושש שהכסף שיביאו האורחים לא יכסה את ההשקעה וגם כך צמצמנו את המספר שלהם מ-400 ל-250. הרגה לי את החלום הקורונה הזו". את הדברים הללו אומרת רונה, שצפויה להתחתן בחודש הבא, על רקע חזרתם לפעילות של אולמות האירועים. על פי החלטת הממשלה, החל מתחילת השבוע מותר לקיים חתונות ואירועים משפחתיים בהיקף של עד 250 בני אדם, וזאת בכפוף למגבלות שמירת ריחוק. כיצד ייראו האירועים תחת מגבלת הקורונה וכיצד היא משפיעה על אופיים?

היסטוריה בשירותי הדואר: ועדה ייעודית שהוקמה לצורך בחינת תחום הדואר בישראל בראשות דני רוזן, ממליצה על פתיחת שוק הדואר לתחרות חופשית וביטול הפיקוח על תעריפי הדואר. הוועדה ממליצה שחברת הדואר תקבע את תעריפיה בעצמה ומתחרותיה יקבלו גישה לכל מרכזי החלוקה כדי שיוכלו להפיץ דואר ולהתחרות בה. שר התקשורת יועז הנדל קיבל את המלצות ועדת רוזן ואמר שמדובר ברפורמה שתביא בשורה אמיתית לציבור ותשפר את השירות. המלצות הוועדה הן להסיר את הפיקוח מעל תעריפי חברת דואר ישראל ובמקביל להגביר משמעותית את הפיקוח על השירות שהיא נותנת. הוועדה קובעת בהמלצותיה כי 90% מהמכתבים או החבילות יגיעו ליעדם בתוך 3 ימי עבודה, 95% יגיעו תוך 4 ימים ו - 100% תוך 5 ימים. החשוב בהמלצה הוא התקנים שקובעת הוועדה שמתייחסים למכתב או לחבילה באותה מידה.

ישראל עשתה בימים האחרונים צעד חשוב שהצליח לעבור אולי מתחת לרדאר, אבל ההשפעה לטווח הארוך של המהלך הזה תהיה גדולה ובוודאי משמעותית עבור כולנו. משרד האנרגיה קבע לפני מספר ימים יעד חדש לעשור הקרוב בנוגע לשימוש בחשמל המגיע מאנרגיות מתחדשות. נחזור קצת לאחור, אל דיון שנערך בשנת 2015 לקראת ועידת האקלים שנערכה בפריז באותה השנה, אז הוחלט על היעד הישראלי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שיעמוד על 17% עד לשנת 2030.

בסרטון: טראמפ מדבר בתחילת מאי על הצורך בהסרת ההגבלות בארצות הברית. במהלך השבוע האחרון, בעוד בוול סטריט שוטף עוד ירוק את המסכים, נערך משאל בין מנהלי קרנות של "בנק אוף אמריקה". 98 אחוז מהנשאלים, לא פחות ולא יותר, השיבו כי לדעתם שוק המניות נמצא ב"הערכת יתר", קרי המחירים גבוהים מדי. כל מי שמתמצא קצת במסחר מכיר את הנתונים של 2020. השווקים המשיכו בעלייה המתמדת ואז הגיעה הקורונה ואיתה החשש הגדול. חודש של משבר הוריד את המדדים בעשרות אחוזים, אבל באמצע מרץ המחט החלה שוב לנוע כלפי מעלה - ולא עצרה. מדד הנאסד"ק כבר החזיר את כל ההפסדים ואף הגיע לשיא, ה-S&P ודאו ג'ונס נגעו בטופ לפני שהתמתנו שוב וגם אצלנו בתל אביב פיצו המדדים על רוב ההפסדים, אם כי הם עדיין לא קרובים לרמות של אמצע פברואר. ההיגיון צועק הצילו. האבטלה בארצות הברית עומדת על 13.3 אחוז, וכל זאת בצל חשש מגל קורונה שני ואלים ועל רקע האטה בלתי נמנעת בצמיחה. המחלה עברה להכות במדינות הדרום, אירועי התרבות והספורט עדיין לא התחדשו ובאופן כללי מצב הרוח הלאומי לא בשמיים. המשקיעים, מנגד, חוגגים. נדמה שלא משנה מה יקרה, הכסף יזרום אליהם. זה לא קשה כשיש לך כספומט צמוד בדמותו של ג'רום פאוול, נשיא הפדרל ריזרב - FED, הבנק המרכזי האמריקני.

אין כמעט בית בישראל שלפחות אחד מבני הזוג צופה באופן קבוע באחת מתכניות הריאליטי שבפריים טיים הטלוויזיוני. הישרדות, מאסטר שף , חתונה ממבט ראשון אלה רק חלק קטן מהתכניות ששודרו ומשודרות בימים אלו על מסכי הטלוויזיה ברחבי העולם. במרבית השיחות על תכניות אלו עולה נושא אחד פעמים רבות וסביבו הרבה דעות וקולות, מה שמייצר חשיפה אינטימית משפילה לעיתים של המשתתפים והמשתתפות. הרוב המכריע של האנשים טוענים שאין מה לרחם על המשתתפים, הם בחרו בזה. אך האם זאת האמת? או שאולי זוהי החלטה בלתי מודעת של המשתתפים? בעבודת הדוקטורט שעשיתי בהנחייתו של פרופ' יונתן כהן, הצלחנו באמצעות שאלון האישיות Big-5 ועוד כמה תכונות, ליצור פרופיל מסוים של המעוניינים/ות להשתתף בתכניות מסוג זה. אחת המסקנות הייתה שלא תמיד זוהי החלטה מודעת. הנה חמש התובנות שהובילו למסקנה הזאת.

ההוצאה בכרטיסי אשראי מתייצבת ברמה של 10% עד 15% מתחת לרמת ההוצאה בתקופה שלפני הקורונה, כך עולה מנתוני השימוש בכרטיסי אשראי שמפרסם בנק ישראל. מדובר בנתוני חברת שבא המחולקים בהתאם לשבעה סעיפי הוצאה שונים: בתי מרקחת, חינוך ופנאי, רשתות מזון, חשמל ביגוד וריהוט, תיירות, מסעדות ודלק ותחבורה. זאת למרות שקצב ההתאוששות של שוק העבודה איטי מהצפוי - שיעור האבטלה נכון לסוף חודש מאי עומד על 23.5% וישנם 738 אלף דורשי עבודה. מניתוח ההוצאה הכוללת מתברר כי מגמת ההתאוששות לאחר חזרת המשק לשגרה בצל הקורונה לא הייתה אחידה ולא ליניארית. על פי הנתונים, ההוצאה היומית הכוללת של הישראלים בכרטיסי אשראי ב-16 ביוני עמדה על כמיליארד שקלים, לעומת 1.1 מיליארד שקל ליום בתקופה שלפני הקורונה. במלים אחרות מדובר בסכום הנמוך בכ-11% מההוצאה ב-14 בינואר, כלומר לפני המשבר. ואולם סכומי ההוצאה הנוכחיים נמוכים לא רק מאלה שהיו ערב המשבר אלא גם מהסכומים שהוציאו הישראלים בסוף חודש מאי: ב-28 לחודש מאי למשל עמדה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי על 1.28 מיליארד שקל.

מחזיקי אגרות החוב של קבוצת דלק אשרו אתמול כצפוי את התיקון לשטרי הנאמנות של שבע סדרות האג"ח השונות, כפי שהציעה החברה. הבוקר הודיעו נאמני שבע סדרות האג"ח כי באסיפות ההצבעה שהתקיימו אתמול "הוחלט ברוב משמעותי בכל אחת מסדרות אגרות החוב בנפרד, לאשר את הצעת החברה לתיקון שטרי הנאמנות לאגרות החוב". עוד ציינו נאמני האג"ח, כי התוצאות המפורטות של ההצבעות בכל סדרה בנפרד יפורסמו על ידם בהמשך. יש לציין כי לצורך אישור ההסכם בין קבוצת דלק לנאמני האג"ח, נדרש היה רוב מיוחד של לפחות 66%-75% מהמצביעים בכל אחת מהסדרות (בהתאם לדרישות שטר הנאמנות בכל סדרה).