משבר הקורונה העולמי הביא עסקים רבים בישראל לקושי תזרימי גדול, המשפיע על יכולת תשלום חובותיהם. אך בעוד שעיכוב תשלומים לספקים, או לנושים חושף את העסק לתביעות משפטיות ברמה האזרחית, אי תשלום מיסים מסוימים - מע"מ ותשלומי ניכויי מס, עלול לחשוף את העסק ואת מנהליו לדין פלילי ואף להגשת כתבי אישום. מאמר זה יסקור את דרכי ההתמודדות השונות עם הקושי התזרימי בהתנהלות מול הרשויות המס בישראל, מהן ההשלכות הצפויות לבעל עסק שנמנע מלשלם תשלומי חובה וכיצד ניתן להקטין את הנזק ולמנוע הגעה למצבי קיצון.

בנק לאומי פרסם היום אזהרת רווח לרבעון הראשון של השנה. על פי הודעת הבנק, שבניהולו של חנן פרידמן, המשבר בשוקי ההון בארץ ובעולם, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הביא, בין היתר לכך שהבנק צפוי להציג בדוחות הכספיים לרבעון הראשון הפסד נקי המיוחס לבעלי מניות הבנק המוערך בסך של בין 200 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל. גם בנק הפועלים דיווח על פגיעה ממשבר הקורונה בשבוע שעבר. כך, בדוחות הרבעון הראשון דיווח הבנק על זינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי, הפסדי נוסטרו וצניחה ברווחיות בשל משבר הקורונה. בנק הפועלים רשם ברבעון צניחה של 77% ברווח הנקי, ששיקף תשואה להון של 2% בלבד.

ההשפעה המלאה של מגפת הקורונה על שוק הדיור טרם החלה להתגלות, למעט התכווצות טבעית של היקפי העסקאות, אולם הנתונים שפרסמה הלמ"ס אתמול (ו') נותנים הצצה למציאות שציפתה לנו אלמלא המגפה. ל-2020 היה סיכוי מצוין למחוק את כל הישגיי משרד האוצר ולהחזיר את קצב עליית מחירי הדירות לזה מלפני חמש שנים. מנתוני הלמ"ס עולה כי ברבעון הראשון של השנה, הישראלים שילמו את המחיר הממוצע הגבוה ביותר אי פעם על דירה - 1.6 מיליון שקל. זאת על אף הקצב הגבוה של מכירת דירות במסגרת "מחיר למשתכן". מחירי הדירות החדשות, שחלק ניכר מהן נמכרו במסגרת התוכנית הממשלתית, עלו ב-3% מתחילת השנה.

שוק העבודה 2020 עבר טלטלה חסרת תקדים. מעגל האבטלה שובר שיאים והביטחון התעסוקתי של העובדים בשפל. בכירים במשק, לצד הערכות ארגון "בעצמי", צופים כי מעגל האבטלה בתום משבר הקורונה יעמוד על כ-10%. שיעור מבקשי העבודה, שגדל במאות אחוזים, אל מול היצע המשרות שקטן דרמטית, הופך את מפת התעסוקה על פיה, ומעביר אותנו בחדות ממצב של שוק 'עובדים' לשוק של 'מעסיקים'. הגלגל מסתובב לו, שוב. אם נחזור לרגע בזמן, ניזכר במשבר הכלכלי העולמי של סוף 2008. רגע לפניו, עוד התנפחה לה בועה: גאות כלכלית, שוק ההון פורח, משכורות עתק, בכירים ומנכ"לים מחוזרים. ב-2009, לאחר המשבר הגדול, בעת ששימשתי כמנכ"לית,Manpower Professional פגשתי מנכ"לים וסמנכ"לי חברות גדולות שפוטרו מעבודתם. עד לפני רגע הם היו על גג העולם. הם התאהבו בשררה ובתחושת הכוח. הם הפכו למנותקים מ"העם" ומהעובדים הזוטרים בחברה, ועיוורים לצרותיהם. הם שכחו מהי אמפטיה, הכלה ואפילו הוגנות. הקארמה לא שכחה להם. רגע אל תוך המשבר, הם היו בין הראשונים שפוטרו, ונאצלו לחפש עבודה זמן רב, תוך שחוו על בשרם את נקמתו של שוק התעסוקה. כולי תקווה, שמתוך הקושי, הם צמחו וגם למדו, על הדרך, שיעור בענווה ובאחריות חברתית.

קבוצת דלק, שנמצאת בשליטת יצחק תשובה, עושה ניסיון נוסף לביצוע גיוס ההון שעליו התחייבה כלפי מחזיקי איגרות החוב שלה. לאחר שביום חמישי האחרון דחתה דלק את ההנפקה, על רקע נפילת מנייתה בבורסה ודחיית אסיפת מחזיקי האג"ח להעמדת החוב כלפיהם לפירעון מיידי, פרסמה היום החברה מתווה מעודכן להנפקה, הכולל בתוכו את מרבית הסכום שנדרשה לגייס במהלך 2020. נוסף על כך, עדכנה קבוצת דלק כי ביום חמישי פרעה את מלוא התחייבותה לבנק לאומי, על סך של 100 מיליון שקל, בהמשך להפסדה בהתדיינות המשפטית מול הבנק מוקדם יותר החודש. בעקבות הפירעון צפוי הבנק לשחרר 5.7% מיחידות ההשתתפות של שותפות דלק קידוחים, בעלות שווי שוק של 260 מיליון שקל, ששעבדה קבוצת דלק לטובת הבטחת החוב. יחידות השתתפות אלה יוכלו לשמש את קבוצת דלק בטווח הקצר לצורך חיזוק ביטחונות לבנקים אחרים כמו דיסקונט, הפועלים, מזרחי טפחות ו-HSBC, ואילו בטווח הארוך יוכלו לשמש בטוחות למחזיקי האג"ח. בהקשר לכך, ציינה דלק כי בימים האחרונים מקיימת הנהלתה דיונים ארוכים עם נאמני האג"ח לצורך שליחת הצעה מאת החברה לתיקון שטרי הנאמנות של הסדרות השונות. מגעים אלה המשיכו גם בלילה שבין שבת ליום ראשון, והבוקר המתינו הנאמנים וחברי נציגות המחזיקים למסמך ההצעה הסופי שתפרסם החברה. ההצעה אמורה לכלול מתן שיעבוד על כ-40% מיחידות ההשתתפות של דלק קידוחים (מתוך 55% שבידי קבוצת דלק), ששוויין הבורסאי כ-1.8 מיליארד שקל. לקבוצת דלק חוב של כ-6 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, כך שמדובר בבטוחה השווה רק לכ-30% מהיקף החוב. עם זאת, מדובר בשיעור גבוה יחסית למצב הנוכחי, שבו למחזיקי האג"ח אין בטוחות כלל.

חברת חיוה בוקס (Hive Box) לא ציפתה כנראה להפוך לנושא החם של החודש בסין. חיוה בוקס היא חברת הלוקרים האוטומטים הגדולה בסין ובעולם. נכון ל-2019 היו לחברה מעל ל-400 אלף תאי אחסון ברחבי המדינה, בהם משאירים שליחים של חברות המסחר האלקטרוני חבילות שהזמינו לקוחות. מאוחר יותר הלקוחות יכולים לשחרר את החבילות בעזרת קוד או זיהוי פנים. בשבועיים האחרונים מצאה עצמה החברה בקו האש של הצרכנים הסינים, לאחר שהחלה לגבות תשלום מלקוחות שאיחרו לאסוף את החבילות. בסוף אפריל גילו המשתמשים שאם לא לקחו את החבילה בתוך 12 שעות, הם חויבו בחצי יואן (כ-25 אגורות) על כל חצי יממה נוספת של אחסון. כדי להימנע מחיובים על איחורים הציעה החברה ללקוחות לקנות מנוי חודשי לשירות בגובה 5 יואן (2.5 שקל). בזמנים רגילים ייתכן שהחלטה זו הייתה מעוררת מחאה רפה בסין, אבל בימי

עם רצון טוב וחשיבה מחוץ לקופסה, בבית החולים איכילוב מצאו את הדרך לשמור על רצף טיפולי לחולי סרטן המיאלומה גם בתקופת הקורונה

גילי (גיל עד) כהן, יחד עם משקיעים נוספים, ירכשו באמצעות HLC משרדים מובילים מתחומים שונים, שינוהלו ע"י מקימיהם ויזכו לנתח ברווחים. כמו כן, הפירמה מחפשת להשקיע בסאטרטאפים סינרגטיים לתחום היח"צ והדיגיטל