יעל לוין חיברה בקשה מיוחדת לשנת תש"ף לפי סדר אותיות האלף בית. חלק מההיגדים מתבסס על לשונות תנ"כיים, מקורות ספרות חז"ל ועל נוסחאות מהתפילה, וחלק מהם התנסחו במיוחד עבור היצירה הנוכחית

בפרשתנו אנו קוראים על חוקי מינוי מלך בזמן אבותינו. האם זה היה ציווי למנות מלך, או היה זה רק היתר למנות מלך אם העם ידרוש זאת?

התורה בפרשתנו, אוסרת על האדם להיעזר באנשים שיודעים את העתיד. מה כל כך רע בלדעת מה יקרה בעתיד? מה כל כך טוב בחוסר ודאוות?

לדעת רבי יצחק עראמה בעל העקדה, הרצון להיות ככל הגויים בעניין המלך אין בו כל פגם. הוא טבעי והוא מועיל. מה בכל זאת הבעיה?