ליליאן הייתה ילדה קטנה בתוניס כשראתה את אחיה בן ה-21 נרצח בידי הנאצים, את אביה נלקח לכלא באלימות ואת אמה משועבדת לתפירת מדים עבור החיילים הגרמנים. שמונה עשורים אחר כך, ולמרות האסון הנוסף שפקד אותה עם רצח בתה במהלך שוד במקסיקו, היא מתנדבת מדי יום במסגרת יוזמת "כנפיים של זהב" של עמותת "חסדי נעמי" - אורזת סלי מזון לנזקקים ומכינה כריכים לילדים רעבים. "אני חושבת על הילדה שהייתי", היא אומרת, "ואני לא רוצה שעוד מישהו ירגיש את הרעב שאני סבלתי ממנו"