חשודים שהחזיקו באמל"ח נתפסו מחוץ לאולם, משחק הכדורעף בוטל

ניצחון נוסף לחניכיו של בן שמעון לקראת העונה ובמועדון מרוצים: "יש עוד עבודה, אבל השחקנים קולטים מה רן רוצה מהם". מלמד, גולדנברג ודימוב כבשו

רגע לפני הגומלין של מכבי תל אביב מול מאריבור (שלישי, 20:50, ספורט2), נזכרנו במהפכים הגדולים ביותר: מהדחיקה של שי הולצמן החייל, דרך הקונצרט של יוסי בניון ועד הסנסציה של הלוזונים   מאת: יוני לביא          צילומים: עדי אבישי, אסף קליגר, אתר רשמי מכבי חיפה ו-Gettyimages     אחרי למעלה משני עשורים בגביעי אירופה, עוד לא הוכיח הכדורגל הישראלי שהוא יודע לתפקד עם הגב אל הקיר. רוב ההישגים הגיעו בדרך כלל כשלא היו ציפיות, לעיתים גם קצת בחסות השאננות של היריבה. אבל בכל זאת היו כמה. רגע לפני שמכבי תל אביב מנסה למחוק את ההפסד 1:0 מהשבוע שעבר בסלובניה, נזכרנו בכמה מהקאמבקים הגדולים שידענו בשלבי הנוקאאוט.   לפני שתשאלו איפה הניצחונות על מילאן, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד ופארמה, נבהיר: מדובר רק במשחקי גומלין שהתקיימו אחרי הפסד במשחק הראשון. ואחרי שאמרנו את זה, אפשר להמשיך ישר לדירוג.   מקום שישי: מכבי פתח תקווה - א.א.ק לרנקה   מפעל: גביע אופ"א שלב: סיבוב שני במוקדמות עונה: 04/05 במשחק הראשון: הפסד 3:0 בחוץ בגומלין: ניצחון 0:4 בבית   בניתוח יבש, מדובר במהפך הגדול בכל הזמנים. אז למה הוא רק במקום השישי? מכיוון שלא ברור כיצד בכלל הגיעו המלאבסים למצב כל כך נואש לפני הגומלין. פתח תקווה הגיעה כנראה קצת שאננה למשחקה האירופי הראשון בכל הזמנים וספגה שלישייה עוד לפני הירידה למחצית. "בהתחשב ביכולת שהציגו הפתח תקוואים, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית", כתב שליח "מעריב" למשחק בקפריסין, רון עמיקם. "נדע לתקן, היו דברים מעולם", הבטיח המאמן הצעיר גיא לוזון.   הגומלין כעבור שבועיים לא בדיוק מילא את איצטדיון ר"ג השומם, אבל כבר היה שונה בתכלית. עומר גולן הבקיע כבר בדקה הראשונה, סולי צמח הכפיל אחרי 25 דקות וחמש דקות לפני ההפסקה נגח אסי משיח את השלישי. הקפריסאים לא הספיקו להתאושש ועוד לפני ההפסקה השלים משיח את המהפך ושלח את הלוזונים לשלב הבא. ומה אתם יודעים, זה אפילו לא היה הקאמבק הגדול בתולדותיהם.   מקום חמישי:  הפועל תל אביב - דומז'אלה    מפעל: גביע אופ"א שלב: סיבוב שני במוקדמות עונה: 06/07 במשחק הראשון: הפסד 2:1 "בבית" בגומלין: ניצחון 0:3 בחוץ   שמונה שנים חלפו, אבל הסיטואציה די דומה להיום. אופ"א אסרה על אירוח משחקים בארץ בגלל המצב הביטחוני, רוב הישראליות נפלו כבר בשלבים הראשונים (חיפה נשרה מהאלופות אחרי הפסד לליברפול, בית"ר ובני יהודה נכנעו לדינמו בוקרשט ולוקומוטיב סופיה במוקדמות גביע אופ"א) והיריבה הסלובנית לא הרשימה אבל ניצחה במפגש הראשון משער עמוק בתוספת הזמן.   אז זו היתה דומז'אלה, משחק "הבית" נערך בהולנד והקבוצה מתל אביב לבשה אדום, ולא צהוב. לוסיאנו דה ברונו נתן יתרון לאדומים, אבל לוביאנקיץ' קבע 1:2 לסלובנים בדקה ה-92 – לא לפני שסבסטיאן סימרוטיץ' עשה חסד לאקסית שלו והחטיא פנדל. האדומים נראו בדרך הבטוחה הביתה עד הדקה ה-70, אבל שערים של איבן יוליץ', גילי ורמוט (בדקה ה-90) וזיטו אוגבונה (בתוספת הזמן) היממו את המארחים. חניכיו של יצחק שום המשיכו במומנטום עד לשלב הבתים, שם הוסיפו עוד ניצחון גדול, על פאריס סן ז'רמן (2:4).   מקום רביעי: מכבי חיפה - ריד   מפעל: גביע המחזיקות שלב: שמינית הגמר עונה: 98/99 במשחק הראשון: הפסד 2:1 בחוץ בגומלין: ניצחון 1:4 בבית   ההישג הכי גדול של הכדורגל הישראלי נכון לאותו תאריך. אחרי שהדהימה את פ.ס.ז' בסיבוב הקודם, הגיעה חיפה בהרכב חסר מאוד למשחק הראשון באוסטריה, בלי אריק בנאדו, יוסי בניון ואבישי ז'אנו המורחקים ואלירן אלקיים ששבר את רגלו, מה שלא מנע מאלון מזרחי לכבוש שער חוץ חשוב. אלא שריד התאוששה והשיגה 1:2 חשוב בדקה ה-87.   הגומלין נפתח רע, כאשר אופיר קופל השאיר את הירוקים בעשרה שחקנים כבר בדקה העשירית. יוסי בניון, רכש צעיר מב"ש, בישל ל"אווירון" את הראשון ולאדורם קייסי את השני, אבל אניצ'יץ' צימק ל-2:1. הארכה? לא אם שואלים את בניון, שענה תוך ארבע דקות בלבד. בתוספת הזמן הוסיף איברהים דורו את הרביעי והבטיח לירוקים כרטיס היסטורי לרבע הגמר.   מקום שלישי: מכבי תל אביב - אולימפיאקוס   מפעל: הליגה האירופית שלב: סיבוב שלישי במוקדמות עונה: 10/11 במשחק הראשון: הפסד 2:1 בחוץ בגומלין: ניצחון 0:1 בבית     אחרי שלוש שנות היעדרות מאירופה, ועוד כמה שנים של בצורת הצלחות מאז ההעפלה לשלב הבתים בליגת האלופות, חזרו הצהובים ליבשת הישנה עם הרבה ציפיות בחסות הכסף של מיץ' גולדהאר. אלא שבצד השני חיכתה קבוצה אחרת שרצתה להחזיר עטרה ליושנה והכניסה את היד עמוק לכיס: אולימפיאקוס, ששנה לפני כן ניצחה את ארסנל בליגת האלופות ונעצרה רק בשמינית הגמר.   האדומים, שאיבדו באופן נדיר את האליפות שנה לפני כן (מה שלא קרה שוב מאז), קיוו להגיע לשלבים המוקדמים של המפעל והשקיעו כסף רב ברכש. הצרות שלהם התחילו עוד לפני המשחק, כאשר נאלצו לארח את הצהובים ללא קהל. הצהובים הובילו כמעט שעה בפיראוס, לפני שג'וואד זאירי ודניס רומדאל הפכו, 1:2 ליוונים.   בגומלין בבלומפילד שלטה מכבי ממש מהפתיחה ובדקה ה-42 הבקיע רוברטו קולאוטי את השער היחיד במשחק. אולימפיאקוס לא הצליחה להשיג את השוויון וחזרה הביתה מושפלת. הצהובים הודחו מול פ.ס.ז' בפלייאוף, אבל אותו משחק סימן את סוף עידן הלוזריות של המועדון באירופה ובקמפיינים הבאים כבר העפילו הצהובים לפחות לשלב הבתים במפעל. טכנית לחזור מ-2:1 ולנצח 0:1 לא נראה מהפך כל כך גדול, אבל בהתחשב בהבדלי הרמות העצומים בין שתי הקבוצות מדובר בהישג משמעותי.     מי היה מאמין שאפשר לעבור את אולימפיאקוס? עובדה     מקום שני: מכבי חיפה - טורפדו מוסקבה   מפעל: גביע המחזיקות שלב: סיבוב ראשון עונה: 93/94 במשחק הראשון: הפסד 1:0 בחוץ בגומלין: ניצחון 1:3 בבית     לצעירים שבכם שמתקשים להבין את גודל ההישג, נסו לדמיין את חיפה כמו קריית שמונה של היום. קבוצה שנרכשה לא הרבה לפני זמן על ידי יעקב שחר, שזכתה בגביע שנה לפני כן והוגרלה מול קבוצה עשירה עם מסורת ארוכה ממוסקבה: אז טורפדו, היום דינמו. הירוקים מודל 1994 היו קבוצת ענק שלא תישכח לעולם, אבל בסוף ספטמבר 1993 עוד לא ידענו כמה.   חיפה, בעונתה הראשונה אי-פעם באירופה והשנייה בכלל של הנציגות הישראליות, חזרה הביתה עם הפסד 1:0 "מכובד" ברוסיה, כמו שקראו לזה אז. קריית אליעזר לא היה אפילו חצי מלא, אבל זה לא מונע מרבבות אוהדים בכרמל להישבע שהיו באותו משחק. אלון מזרחי הפתיע כבר בפתיחה, אבל אנדריי קליאצייב דאג לשוויון מהיר.   רומן פץ, טרם הפציעה הקשה, החזיר את האמונה לירוקים עם שער מדהים בדקה ה-73 בטיל מ-30 מטרים, אלא שהמארחים היו זקוקים לשער נוסף כדי לעלות. חמש דקות לסיום עמד החייל שי הולצמן בזמן הנכון ובמקום הנכון וקבע 1:3 מדהים ששלח את הרוסים הביתה. בשלב הבא נעצרה חיפה מול פארמה, לא אחרי עוד משחק הירואי בגומלין, אבל את מה שהיא עשתה בליגה ספק אם מישהו ישחזר.   מקום ראשון: מכבי פתח תקווה - פרטיזן בלגרד   מפעל: גביע אופ"א שלב: סיבוב ראשון במוקדמות עונה: 05/06 במשחק הראשון: הפסד 2:0 בבית בגומלין: ניצחון 2:5 בחוץ     לאור התוצאה במשחק הראשון, היה נדמה שהסרבים יטיילו לסיבוב הבא. לעיני פחות מ-4,000 צופים באיצטדיון ר"ג, הם השיגו 0:2 מבטיח, וגם דאגו להורדת המוראל של פתח תקווה עם הדיפת פנדל בדקות הסיום. לוזון, בדיוק כמו נגד לרנקה, שוב נשמע אופטימי. "אני מאמין באמונה שלמה שלא אמרנו את המילה האחרונה", אמר המאמן.   הגומלין היה אחד המשחקים ההזויים ביותר, אולי אפילו בתולדות המפעל. מכבי פתח תקווה הציגה כנראה את משחק החוץ ההתקפי ביותר של נציגה כחול-לבן ועם שלושער של עומר גולן השיגה 2:5 סנסציוני, בדרך לעלייה הראשונה של קבוצה ישראלית לשלב הבתים בגביע אופ"א. שם כבר לא השיגו המלאבסים אפילו נקודה אחת ומאז לא חזרו לאירופה, אבל על ה-2:5 ההוא מדברים עד היום בוודאי במשפחת לוזון. var switchTo5x=true; stLight.options({publisher:'dr-ae5df53c-108c-9d8b-26e6-945fe2fe2655', doNotCopy:true});

חביב מבכה את הצבת השניים בהרכב מכבי ת"א בסלובניה. ומה עם האור בחודורוב?!  מאת: מוטי חביב        צילום: הפייסבוק של מכבי ת"א   ההצבה של עדן בן בסט ונוסא איגייבור בהרכב הפותח של מכבי ת"א מול מאריבור, במשחק הראשון בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות, היתה חוסר מקצוענות משווע שהורידה לטימיון את כל ההכנות שנעשו בפגרה וזלזלה בהכנות הווידאו שמאמני הכדורגל כל כך אוהבים להתפאר בהם.   ההחלטה שבן בסט עדיף על ראדה פריצה, ואיגייבור - בלי אימונים סדירים - ראוי לחולצת ההרכב הראשון, כבר גבתה מחיר מהאלופה. המשחק בסלובניה ביום רביעי שעבר הסתיים בהפסד 1:0 ועלול להשפיע לא רק על העונה הנוכחית אלא גם על העונות הבאות, בהתחשב בכסף הגדול שמחכה בשלב הבתים של ליגת האלופות. למזלה של מכבי ת"א, המחיר שנגבה בסלובניה לא יקר, ואפשר לכסות אותו במשחק הגומלין, אבל הסיכון גדול יותר מהסיכוי. איגייבור ובן בסט קיימו ביום שישי את האימון הראשון שלהם במכבי ת"א. הם לא מכירים זה את זה, לא שיחקו מעולם עם השוער חואן פאבלו והבלם קרלוס גארסיה ולא היה להם שום ידע על מחנה האימונים ושיטת המשחק שאוסקר גראסיה הטביע. הכנה לעונה אינה כוללת רק תרגילי כושר גופני. הכנה לעונה כוללת שיטת משחק, טקטיקה למדקדקים, וכמובן משחקי אימון במטרה לבחון את השיטה ולשפץ אותה עד כמה שאפשר. אם אחרי כל כך הרבה שעות של אימונים מוצא גארסיה לנכון להציב את שני השחקנים החדשים בהרכב, אז או שבכלל לא עבדו באותם אימונים על שיטת המשחק, או שבן בסט ואיגייבור הם שני גאונים שיכולים להתאים את עצמם לשיטה בלילה אחד. בימים שבהם מעסיקים בכדורגל אנליסטים, מצלמים כל פעולה של כל שחקן, משתמשים במנהל מקצועי, עוזרי מאמן (שני זרים וישראלי), מאמן שוערים, מאמן כושר ראשי זר ומאמן כושר ישראלי, עוזר מקצועי, מתאם צוות זר, פסיכולוג ספורט, דיאטן, מומחית ברפואה כירורגית, פיזיותרפיסטים, רופא, סקאוט ראשי, סקאוט בוגרים ועוד שלושה סקאוטים לכל אחד מחלקי הארץ (כל התפקידים האלה מאוישים במכבי ת"א), אי אפשר לבטל את כל ההכנות כאילו לא היו או אין להן משמעות. איפה הכימיה שאמורה להיבנות בטרום עונה? איפה הדבק שעליו מדברים בכדורגל?  אני זוכר שכשהגיע פריצה בחלון העברות של ינואר, אצל אותו מאמן ממש, הוא לא קיבל מיד את חולצת ההרכב הראשון. אחרי שהתאמן ולמד קצת את השיטה, שולב ל-26 הדקות האחרונות במשחק הבית נגד הפועל באר שבע. ואחר כך שיחק חצי שעה באשדוד, ואחר כך 23 דקות בעכו. רק במשחק הרביעי הוא נכלל בהרכב. שבועיים אחריו נחת כאן ערן זהבי מפאלרמו. אתם חושבים שהוא מיד לבש את החולצה מספר 7? ממש לא. את שריקת הפתיחה למשחק הגביע נגד מכבי נתניה הוא שמע מהספסל. רבע שעה אחרי פתיחת המחצית השנייה, ובמצב של 0:0, הקפיץ אותו גארסיה לדשא כדי שיביא לו את השינוי. וגם בהמשך הוא לא השלים את מלוא 90 הדקות. נכנס בהדרגה. פריצה ודור מיכה, שנכללו בהרכב ראשון בשני המשחקים מול סנטה קולומה, ראו את כל 90 הדקות בסלובניה מספסל המחליפים. למה? כי הביאו את חאמס רודריגס או את גארת' בייל? רק בן בסט ואיגייבור. תנו להם להתאקלם, תנו להם להתמודד יחד עם אלה שקרעו את עצמם בהכנה ולמדו את השיטה ואז ישחק מי שטוב יותר.                    ****     הלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, 3 לפנות בוקר. מגרש האימונים שבמתחם חודורוב מואר בתאורת יום. עשרות פנסים מאירים את הדשא המיותם. מחזה הזוי. זאת לא הפעם הראשונה וגם לא השנייה שאני עד לתופעה חסרת אחריות כזו. שוב אני סקרן, שוב אני עוצר את המכונית כדי לבדוק אולי בכל זאת עובדים שם או - שומו שמיים - מתאמנים בשעות כאלה. אבל לא. אין שם אף אחד. רק אני ועשרות הפנסים. מקומם? זה עוד כלום. בבוקר אני קורא באתרי האינטרנט שכדי לחסוך הוחלט בהפועל ת"א לקצץ לעובדי המנהלה משכרם. ככה זה כשאתה מחפש להוריד עלויות מתחת לפנס.     var switchTo5x=true; stLight.options({publisher:'dr-ae5df53c-108c-9d8b-26e6-945fe2fe2655', doNotCopy:true});

השוער לוחץ לסיים את הסחבת מול בית"ר. גם לממן וחיימוביץ' חסר העניין ההוא עם העטמאת דורון בר                צילום: הפייסבוק של בית"ר   בוריס קליימן, שוער הרכש של בית"ר ירושלים, אמור לחתום במהלך היום (שלישי) על חוזה לשלוש עונות. קליימן רוגז על הסחבת ולוחץ את המהלך. גם שני שחקני רכש בולטים אחרים בבירה, זאב חימוביץ' וחנן ממן,  עדיין לא חתמו על החוזים שלהם. קליימן אמור להחליף בין הקורות את שוער בית"ר והנבחרת, אריאל הרוש, שהבוררות שלו מול הבעלים אלי טביב ממשיכה להתנהל בהתאחדות לכדורגל.   מנואל גולדברג, קשר ארגנטיני ממוצא יהודי, הגיע להיבחן בקבוצה. גולדברג, ששיחק בליגת המכללות של ארצות הברית, והחליט לעשות עליה ואם ירשים את המאמן, מנחם קורצקי,  יירשם כישראלי.   המו"מ בעניינו של חלוץ הפועל באר שבע, תומר סוויסה, נמשך כשהפערים הכספיים בין הצדדים ניתנים לגישור ולחתימה. החלוץ המקדוני מרקו סימונובסקי מועמד להגיע להתרשמות אחרי שקורצקי צפה בקלטת ואישר את הגעתו.   var switchTo5x=true; stLight.options({publisher:'dr-ae5df53c-108c-9d8b-26e6-945fe2fe2655', doNotCopy:true});

תואר ראשון לוואן חאל: השדים האדומים סיימו טורניר מצוין בארה"ב עם ניצחון מרשים על היריבה הגדולה. ג'רארד פתח (פ'), רוני, מאטה ולינגרד הפכו

מסצראנו מנווט מאחור, שחקני התקפה שמחליפים מקומות ומסי שנע כשחקן חופשי. מקור בקאמפ נואו סיפר על השיטה החדשה שמנסה אנריקה להנחיל לבלאוגרנה

מנצסטר יונייטד גברה 1:3 על ליברפול בגמר טורניר הידידות במיאמי ושמרה על מאזן נקי בארהב, ואן חאל לא מתרשם