בארה״ב כל צרכן מנוי ל-4 שירותי סטרימינג, באירופה חברו גופי להקמת פלטפורמות חדשות, ובישראל? יו"ר ומנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות לשעבר עופר מרום בטור ל"ביז מדיה" לקראת התכנסות הרגולטור לדיון על FREETV שעשוי לחסוך לצרכן כ-2,000 ש'  בשנה

ההתמכרות לדגם הכי חדש, התור המשתרך בהשקות והאוצר השמור בחדר אחורי בכספת: "ללקוחות אסור אפילו להכניס את הראש" • ביקור בסניף של איי-דיגיטל בפתח תקווה • הברזייה

לאחר שלראשונה מזה 15 שנים נרשם בחודש פברואר עודף בתקציב המדינה של 4 מיליארד שקל, במרץ שוב נרשם עודף - הפעם של 0.7 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, עמד הגירעון השנתי בחודש זה על 1.4% בלבד. הסיבות: הכנסות גדולות מהצפוי ממיסים

הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים המשיך להצטמק בחודש מרץ 2022 והגיע ל-23.4 מיליארד שקל, שהם כ-1.4% מהתוצר, לעומת כ-2.2% בסוף פברואר • מרץ היה החודש השלישי ברציפות שבו נמדד עודף תקציבי

קראתם, חקרתם, התעניינתם - ועדיין לא הבנתם? אתם ממש, אבל ממש לא לבד • ה־NFT מסעיר את עולמות האמנות והקריפטו, אבל מה זה בכלל, איך זה עובד, איך סוחרים בזה, מי מתעשר מזה, איך זה משפיע על החיים שלנו, ומה הקשר של כל הסיפור ל־NBA ולטרנטינו?

החברה המפתחת דבש מתורבת קיבלה דוח בדיקה חיובי בקשר לשתי בקשות לרישום פטנטים שהגישה - מה שפותח לה את הדלת למסלול הכרה מזורז בפטנטים אלה בארה"ב, ויכול לאפשר גם למשרדי הפטנטים במדינות נוספות לאמץ את המדיניות ולקצר את הליך הבדיקה

הממונה על התקינה מזהיר את הציבור מפני שימוש במסיר שומנים "SNOW" • בבדיקה נמצא כי המוצר אינו עומד בתקן הישראלי ועלול לגרום לכוויות חמורות • המוצר נאסר לשיווק, וכל מי שמוצא אותו למכירה מתבקש לדווח על כך

מחר יכריז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על העלאת הרבית בישראל לרמה של 0.25% או אולי אף 0.5%. פעמים רבות הציבור אינו ממהר לקשור בין הצעד הזה, שלכאורה מובן רק לאנשי כלכלה, לבין מצבו הכספי, לכן נשתדל לתת כמה דגשים שעשויים לשפוך אור על הרלוונטיות של הצעד להתנהלות הכלכלית של כל אחד מאתנו. ראשית, קצת כמו מחירי הנדל"ן או האינפלציה, גם כאן מדובר בתופעה עולמית שישראל היא רק חלק ממנה (בהבדלים שתכף נפרט). חלוצת העלאות הרבית בין מדינות המערב הייתה בריטניה, שהייתה הראשונה להכריז על מלחמה באינפלציה באמצעות רבית גבוהה. בישראל חיכו, כמו בלא מעט תחומים אחרים, לראות מה יעשו האמריקאים - ורק אחרי העלאת הרבית המרכזית על ידי ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, החליטו לפעול גם כאן, זאת על אף שכלכלנים גרסו כי ניתן וצריך היה להעלות את הרבית במשק הישראלי עוד קודם, ללא קשר לצעדי הנגיד האמריקאי. אם צריך ללכת להכללה הרחבה ביותר, אזי אפשר לומר כי גל האינפלציה הנוכחי הגיע בשל מפגש בין כסף זול, שמטבע הדברים מגביר את הביקושים, לבין היצע בחוסר - בעיקר כתוצאה מהשפעותיה ארוכות הטווח של הקורונה על הייצור ותעריפי ההובלה. כשהציבור מוכן לשלם יותר, המחירים עולים. מגפת הקורונה פקדה את העולם לאחר שזה עוד ליקק את פצעי המשבר הכלכלי של שלהי 2008. כדי לתמרץ את העסקים ולהגביר את הצריכה, ירדה הרבית במדינות המערב לשפל חסר תקדים. "לסגור" כסף באפיקי השקעה נושאי רבית הפך אטרקטיבי פחות ופחות - והיו אף מדינות ומוסדות פיננסים שהציעו רבית שלילית: לא רוצה לבזבז את הכסף שלך? נהדר: סגור אותו אצלנו וקבל פחות בעוד כמה שנים... הרבית הנמוכה הצליחה להעלות את הצריכה הפרטית במקומות רבים, אבל הסחורה הייתה בשפע: המפעלים (בעיקר בסין) עבדו שעות נוספות בכדי לספק את הביקוש, פלטפורמות הסחר לא ידעו כבר מה לעשות עם הכסף - ואז הגיעה הקורונה. הביקוש נשאר בעלייה, אבל הייצור נעצר כליל, הואט או נהיה יקר יותר (כשבצד אחד שלו נמצאים חומרי הגלם ובצד השני השינוע). המצב הזה הביא לזינוק אינפלציוני. בישראל נשבר שיא של כמה שנים, אבל באופן יחסי "יצאנו בזול", כי אצל האמריקאים למשל, זינקה האינפלציה לשיא של 40 שנה.