כדי שהכלים שאתם מכניסים למדיח לא ייהרסו, וחלקם אף יהפכו למסוכנים לשימוש במגע עם מזון, הנה כל הדברים שכדאי לכם להתאמץ ולהדיח ידנית. אתר "המקצוענים" עם מדריך על הכלים שאסור להדיח, גם בכדי לא לגרום לתקלות במדיח עצמו

בכל פעם שאתם צריכים הוכחה לכמה מפונקים נהיינו, תחשבו על מגבונים לחים. לפני שנות ה-80 הדבר הזה היה נחלתן של מסעדות בעיקר, והסוג שנכנס למיינסטרים היה מאוד חדגוני ועם ריח כימי חזק ודוחה. זה היה מוצר מאוד פריבילגי. היום יש מגבונים לכל מטרה - לניקוי משטחים, לניקוי חלונות, לניקוי ישבן ומה לא. כמו צפייה בפורנו, רק תחפשו ז'אנר ותהיו בטוחים שהוא קיים. שואבי האבק הם המטאפורה הטכנולוגית למגבונים. אם פעם היה שואב בעל קונספט אחיד, היום הם כבר באים בשלל צבעים וייעודים - שואב רובוט, שואב אלחוטי, שואב ציקלוני ידני, אפילו שואב למקלדת. הנוסחה האחרונה שהיצרנים מנסים להנחיל כבר מספר שנים היא של שואב-שוטף - All in One. במחי מכשיר אחד תוכלו להרים פירורים או שיערות של כלב וגם להעביר סמרטוט. נשמע כמו חלום, לא? עד כה הסיפור הזה נחל הצלחה חלקית בלבד. יש לא מעט חברות שמנסות את זה, אבל אם לא שמעתם על פריצת דרך בתחום, כנראה שיש לכך סיבה טובה. מניסיוני, הנשען על שימוש באחד השואבים הללו ועל מוצר משלים לדייסון (גאדג'ט מותאם שלא מסופק על ידי החברה עצמה), מדובר במכשירים שלא מצטיינים בשני התחומים: השאיבה לא עוצמתית והניקוי אינו יסודי. האם דווקא ה-FC7 של Karcher נושא את הבשורה?

החשודים מאשקלון שוחררו בתנאים מגבילים כאשר במקביל הופעלו צווי הקפאה לנכסים של החשודים; בתוך כך, המשטרה עיקלה 12 רכבי יוקרה באום אל פאחם כנגד חובות בהיקף של 3 מיליון שקל

מרק חורפי טוב זה לא רק מרק עם טעמים עזים, זה גם מרק סמיך - ואת מה שלא עושה הטבע יכולים לעשות הטיפים שאיגדנו לכם פה. כל הדרכים המובילות לתת למרק "גוף"

צמד המגישים של תוכנית הדגל של 103FM, הטיחו זה בזה מילים קשות בעקבות דיון על יוקר המחיה בתקופת כהונתו של בנט כרה"מ. למרות הפיצוץ, הערכות הן כי הזוגיות תמשיך

בנק ישראל חזה שהאינפלציה תעמוד על 1.6% ב-2022, אך ברור שבמצב הנוכחי בעולם מדובר בהערכה לא ריאלית. בשיחה עם ynet נקב גורם ממשלתי בכיר בשיעור אינפלציה אפשרי שלא היה בישראל יותר מעשור וטען: "שום סבסוד או פעולות של ממשלת ישראל לא ימנעו את ההתייקרויות שצפויות כאן בקרוב"

הוויכוח על קליטת פליטים מאוקראינה פגש כמה עצבים חשופים אצל הישראלים. מהפקפוק הרבני בנוגע ליהדות העולים ממדינות בריה"מ לשעבר, שנמשך כבר יותר מ-30 שנה - ועד לשאלה למי יש לסייע, באילו היקפים והאם קליטה של פליטים שאינם יהודים בישראל היא סכנה לאופייה היהודי של המדינה. מעטים, אם בכלל, התייחסו למחיר הכלכלי של הקליטה. לאיזה סל קליטה יזכו העולים החדשים? היכן יעבדו הפליטים, עד שיחליטו (או יידרשו על ידי שלטונות ההגירה) לשוב לארצם ועוד. בעוד יש מי שמדבר כאן על "מדיניות הגירה", נדמה כי המלחמה באוקראינה, שייצרה כבר כשני מיליון פליטים, מלמדת שהיחס הישראלי למהגרים-פליטים נע על הציר שבין גזענות (שמפנה עורף לכל מי שאינו יהודי גם אם הוא נמלט על נפשו) לפופוליזם שדורש שיראל תפתח את גבולותיה לכל מי שרואה בעצמו פליט, בלי קשר למידת זיקתו למדינת היהודים. במילים אחרות: יש לנו כמעט הכל, חוץ ממדיניות הגירה סדורה. מעבר לסיסמאות שנזרקות לחלל האוויר על מי הוא ציוני אמיתי ומי הוא יהודי אמיתי, עולה השאלה הכלכלית האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עולים שהיא מחויבת לפי החוק לקלוט וכן פליטים שעה שישראל חתומה על האמנה של האו"ם בנושא.

גם המומחים הכי אופטימיים מסכימים שאין מנוס - התייקרות המחירים כבר כאן - והיא תהיה חדה, כואבת ועולמית. אפשר להודות בלב כבד שהמלחמה ביוקר המחיה בישראל לא רלוונטית כרגע, בגלל הקרבות באוקראינה והמחסור הגלובלי. כשאין מספיק חיטה, דגנים, תירס, תפוחי אדמה, ביצים וגבינות, כשאספקת הגז והנפט מאוקראינה מושבתת ומרוסיה - מוחרמת, - ועמם נעצרת גם אספקת הברזל והפחם, הכל עולה (ועוד יעלה) הרבה יותר. ליבואניות ויצרניות המזון המקומיות, שהתכוונו להעלות מחירים ונבלמו על ידי המחאה הצרכנית, יש עכשיו סיבה אמיתית לעשות את זה, כי קודם, איכשהו, רוב הטיעונים שלהם נשמעו כמו אוסף תירוצים שליקטו מפה ומשם כדי להצדיק את ההתייקרות, מה שהביא חלק ממנהליהן לחקירה ברשות התחרות. אבל אחרי הפלישה של פוטין לארצו של זלנסקי משפטי מחץ שעבדו מצוין כמו "התייקרות עלויות השינוע" ו"עליית מחירי הסחורות", נשמעים כמו הכותרות של אתמול. עכשיו מדברים על מחיר חבית הנפט, שטס למעלה אחרי האמברגו שהטילה ארה"ב על הנפט הרוסי, (נושק, נכון לרגע זה, ל - 123 דולר). וכשכל זה קורה, אך הגיוני הוא הגיוני שגרף עלויות הייצור יזנק בגלל עלייה במחירי הדלק, החשמל, המים, לאורך כל שרשרת הערך, עד לכיסו של הצרכן.