היו זמנים שבהם כל יהודי שני בעולם דיבר יידיש, אבל היא הלכה ונעלמה – לא מעט בזכות מאמצים של גורמים שונים, חלקם מפתיעים. למה הציונים הראשונים בארץ שנאו כל כך את השפה הזאת, מי הכה דוברי יידיש בתל אביב ומדוע אפילו בן גוריון עיקם את האף כששמע ניצולת שואה מדברת בשפת האם שלה? | שלילת הגלות ויהדות השרירים – המאבק שלא נגמר על מעמדה של היידיש

בימים אלה כאשר קהילות, משפחות ואף בני זוג נאלצים להתפצל בין מנייני התפילות והסליחות, אחרי שהתקשו למצוא בית כנסת שיענה לרצונות של כולם ויתאים למתפללי כל הנוסחים, בית כנסת אחד בשכונת פסגת זאב בירושלים מנסה למצוא פתרון ולקיים את תפילות הימים הנוראים באופן שכולם יוכלו להנות מהן על אף הרצונות והמנהגים השונים. בית הכנסת "אוהל […]

מבית כנסת לבית פרדת: את ראש השנה ויום כיפור אפשר להכתיר כיום חגם של בתי הכנסת, כשהתפוסה בהם עולה בחדות. זה הזמן לבחון כיצד הם הפכו ממקום התכנסות וחיבור – של מגוון דעות, נוסחים, סגנונות דתיים, ארצות מוצא, אורחות חיים ואף מגדרים – לגורם שמוביל להפרדה בכל אלה

עובד אביעזר, מגיש את השיר בביצוע מחודש ונוגע ללב: "רציתי שמי ששומע את השיר ירגיש שהוא מתפלל את התפילה הזאת ממקום עמוק יותר"

ימים ספורים אחרי שהממשלה אישרה תקציב של 4 מיליון שקל לטובת סיוע לנוסעים לאומן, המצב בשטח עדיין רחוק מלהיות מיטבי, עם עדויות על המתנה ממושכת במעברי הגבול. שרון יוסף, שכבר הצליח להגיע לציון של רבי נחמן: "יש אנשים שנמצאים בגבול כמה ימים, זה נראה כאילו מעכבים את זה במזיד" | בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה: זלנסקי ייפגש עם רבני אוקראינה

הימים הנוראים בפתח, עזרות הנשים עומדות להתמלא, והנוכחות הנשית המוגברת בבתי כנסת מציפה מחדש את שאלת מעמד הנשים בקהילה בשיחה עם "חדשות כיפה", מעבירה מעצבת מקצועית מסר אופטימי במיוחד

החל מראשית חודש אלול השתדלנו לערוך את החשבונות האישיים של עבירות מול מצוות, וקיבלנו על עצמנו לחזור בתשובה - ובכך נבוא לבקש על נפשנו ונייחל לגזירות טובות בשנה הבאה

בישיבת "הר עציון" נערכים לימים הנוראים ומעניקים לציבור הרחב אפשרות להתחבר לאווירת הישיבה. בשני פלייליסטים שעלו ליוטיוב וספוטיפיי ניתן למצוא עתה רעיונות על הימים הנוראים וניגונים של הישיבה: "לצד ההכנות, הבישולים והריצות של ערב החג"