לרב עובדיה יוסף זצ"ל אין יורש, הרי גם הוא עצמו לא ירש אף אחד. אך עידן הפסיקה הספרדית, בעיקר בגבולות הגזרה של המגזר הדתי לאומי, ישען מעתה על הרשימה הבאה

כמה קטנים ועלובים, נלעגים ובזויים, נראו אותם טוקבקיסטים ואנשי תקשורת, שלא יכלו להתאפק עם בדיחותיהם המרושעות ותגובותיהם השמחות-לאיד, אפילו יום אחד - לכבודו של הרב עובדיה יוסף

ילד הרחוב שהפך לדיין, הנערה המבוהלת שנזכרה כיצד העדיף הרב את עדותה על פני אלו של הרבנים, המשפחה שניצלה מכתם ממזרות, והזוג שאכל אתרוג וזכה לנס. הרב עובדיה נגע בחייהם של אנשים רבים, והם מספרים על הרב בעל הנשמה הגדולה שדאג כי מוהל לא יניח ידיים קרות על תינוק

הוא היה גאון, בעל בקיאות וזיכרון מפליאים במקורות התורה - עד כיפעם התחרה מול "פרוייקט השו"ת" והשיג תוצאות טובות יותר מהמחשב באיתור מקורות. אליהו גליל נפרד

רחוב הקבלן נחסם לתנועה ובמרכזו הוקמה סוכת אבלים, רחובות השכונה כוסו מודעות, הספרים בחדר הלימוד של הרב מחכים מאחורי קרשים ממוסמרים, ובבית הכנסת קרעו המתפללים את חולצותיהם. "הרגשתי שאני עטוף. היום אני מרגיש חשוף", מתייפח הרב שטרית, שלמד עם המרן מדי יום. הר נוף באבל

יש מתוכנו שחלקו על חלק מעמדותיו של הרב עובדיה יוסף, אך הכל יצאו בכאב אמיתי לבכותו ולהספידו. מה ניתן ללמוד מכך על גישה ראויה כלפי אדם אחר, כל שכן ענק בתורה, אפילו אם חולקים עליו?

צלמי "בחדרי חרדים" תיעדו את הרגעים האחרונים בחייו של הרב עובדיה יוסף, בקומה השמינית של בית החולים הדסה עין כרם. תיעוד מיוחד

גלימת הראשון לציון והמגבעת המסורתית של הרבנים שלמה עמאר ויצחק יוסף, אולי דומות לאלו של "מרן" המנוח. אבל נעליים במידה גדולה כזו של הרב עובדיה, אין אפשרות להשיג - אפילו לא בייצור מיוחד. מי יחליף את "מרן" כאוטוריטה הלכתית וכמנהיג רוחני-פוליטי? ובכן, לא אדם אחד