בזמן המלחמה, לא מעט משפחות איבדו את הבית והזיכרונות שנשמרו בו, מה שגרם לטלטלה רגשית עמוקה. אובדן הבית משפיע לא רק על המבנה הפיזי, אלא גם על תחושת השייכות, הביטחון והזהות – במיוחד אצל ילדים. ההתמודדות עם הכאב כוללת גם עיבוד רגשי וגם בניית שגרה חדשה, שמסייעת לאט לאט בשיקום הנפשי

יש ילד שאבא שלו חזק, אבל לילדים שלי יש אבא חלש. אבא שבכה השבוע. שמצא את עצמו מקנא קצת בגברים שהוקפצו למילואים, כי כמה שקשה להם, לפחות הם יודעים מה הם אמורים לעשות. ועכשיו כשהחזירו לשגרה את הילדים שהוא מגדל, וגם את אלה שהוא מלמד בחטיבת הביניים – ילדים שהשגרה היחידה שהם מכירים היא חמש שנים רצופות של מצבי חירום – מה הוא אמור לעשות איתם? עם החיים כאן? עם עצמו?

לנועה לקח שנים להיפרד מהחבר החביב והמשעמם שלה. אחר כך היא חשבה שמצאה אהבה, אבל הבחור עזב אחרי חודש. מאז היא באובססיית דייטים – היא מתמסרת מהר והבחורים נעלמים עוד יותר מהר. יעל ברון מסבירה לה שהגיע הזמן שתתחיל להציב תנאים למי שרוצה להיות איתה

אחרי תקופה לא פשוטה, חזרנו לשגרה – אבל זה לא מרגיש רגיל לכולם וזה לגמרי בסדר. הגוף והנפש צריכים זמן לעבור ממצב חירום לשגרה, וזה בסדר להרגיש עייפות, בלבול או קושי. חשוב לזכור שלפעמים הדברים הקטנים – חיבוק, שיחה, רגע של שקט – הם בדיוק מה שאנחנו והילדים צריכים עכשיו

שורד השבי גדי מוזס חזר בריאיון לזיכרון מצמרר שנושא עמו מתקופת השבי ברצועת עזה, התייחס לעומס הנפשי שיש על החטופים - ותקף את התנהלות הממשלה: "מעדיפים לשבור את חמאס מאשר להשיב את החטופים"