נפל דבר בישראל. עד יום שני חיינו בדמוקרטיה פגומה. ביום שלישי התעוררנו במשטר רודני, או בגרסה הספציפית שלו – אוליגרכיה שיפוטית. הקבוצה שאפילו לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בקלפי, בראה לעצמה באמצעות פלפולים משפטיים חסרי תוקף – מנגנוני שליטה ופיקוח שאין להם שום מקביל בעולם לכפיית עמדותיה על הציבור הישראלי. בחוסר בושה היא אף […]

עד אתמול בערב תחושת החמיצות של הציבור הישראלי נבעה בעיקר מתסכול שנבע מחוסר היכולת לראות את הישגי המלחמה. שלושה חודשים אחרי הטבח בעוטף עזה, התחושה בציבור היא שצה"ל הפך לקבלן הריסות של הרצועה, מעל ומתחת לקרקע. תמונות ההרס אולי מרהיבות, אבל לא מקהות את ההשפלה של השבעה באוקטובר. אתמול בערב הציבור קיבל את מה שכל […]

שלושה חודשים אחרי מתקפת הטרור האיומה על יישובי הנגב המערבי, קיבוץ בארי נראה כמו מצבה אילמת לטבח הנורא שהיה כאן. בשׁורת הבתים החיצונית שמקיפה את היישוב שולט הצבע השחור, מלווה אותנו פנימה במשחק של אור וצל בין הבתים שנפגעו לבין אלה שעדיין שטופים צמחייה ירוקה מבשרת טובות. בשלהי אוקטובר עוד אפשר היה למצוא כאן תרמילי […]

נקיווינו שמתוך השבר תצמח אחדות, רצינו שהכאב המשותף ייעשה לברית ייעוד. זה עדיין אפשרי אבל צריך להודות, גם אם בבושת פנים, שבמצב הנוכחי התקווה לכך הולכת ומתפוגגת. השיח נעשה מוקצן בקצב הולך ומואץ; המחנות שבים ומתבצרים והחומות הולכות ומתגבהות – אולי לא בשדה הקרב, אך בהחלט כן בעורף האזרחי. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים […]

מחמם את הלב לראות את ההתגייסות עם ישראל לטובת החקלאים ולשמוע את הישראלים שמכריזים שהם רוצים לקנות במרכולים רק תוצרת כחול לבן. בימים אלה אף נכנס לתוקפו חוק לסימון ארץ מקור התוצרת החקלאית, כדי לעודד רכישת תוצרת חקלאית מקומית. המלחמה העלתה שוב לתודעה את העובדה שהחקלאות הישראלית בחלקה הגדול צמודת גדר, כאשר החקלאים מעבדים את […]