דברים מעניינים קורים לי בספרייה העירונית ליד הבית שלנו. מדי שלושה שבועות בערך אני הולך עם עקיבא להחליף ספרים. אנחנו קודם נכנסים לספריית הילדים, עקיבא מדפדף קצת ומבקש ממני להקריא לו משהו, ואנחנו יושבים על השטיח הצבעוני ואני מספר לו כל מיני סיפורים ואחר כך הוא יוצא למסע בחירת הספרים שהוא ייקח הפעם הביתה. הוא […]

פעם בא מלאך לבן־גוריון בחלום הלילה ואמר לו כך: "יום אחד, במדינה היהודית שתקים, ימרדו תומכי האופוזיציה בממשלה הנבחרת. מתוך אמונה כנה בצדקתם הם ינסו לשתק את המדינה, לחסום את הכבישים, להשתמש בעושרם כדי להרוס את הכלכלה, ואפילו להמריד את החיילים". בן־גוריון נאנח. "קשי עורף, היהודים שלנו. יהיו אלו הפורשים בהנהגת בגין, הלוא כך? כבר […]

הפער בין התהליך שניהל נשיא המדינה לתוצאה שהגיש לציבור הוא בלתי נתפס. כאילו מדובר בשני אנשים שונים: זה שהפך את הפשרה למשימת חייו, וזה שפגע אנושות בסיכויים להשיג אותה. הנשיא בוז'י ששמע את כל הצדדים, ומר הרצוג שבחר בצד מובהק. קשה להטיל ספק בכנות כוונותיו של הרצוג. לאורך כל התהליך הוא עשה באמת ככל יכולתו. […]

קצת אחרי שנרצחו שני האחים הקדושים הלל ויגל יניב בפיגוע הנורא בחווארה, התחלתי להרגיש שחוסר האונים שלי מקבל צורה. כבר תקופה ארוכה קודם לכן הרגשתי בכאב שאם אמשיך לעמוד מהצד ולהתבונן במציאות המתהווה לנגד עיניי בלי להיות שותפה לה – ארגיש החמצה גדולה. והתחלתי, למרות חוסר הנוחות, לחפש את מקומי בתוך המתרחש. אבל בהירצח שני […]

"אתה כותב משהו השנה?", שאלה אותי אמא בשיחת הטלפון כמה ימים לפני האזכרה. אני תמיד כותב, והיא תמיד שואלת. כבר חמש שנים. הזמן טס כשיתומים. חמש שנים הן כבר תקופה ארוכה. אתה לא זוכר את כל ההספדים שכתבת, והקהל הנאמן שממשיך להגיע לאזכרה בכל שנה (בהמוניו, יש לציין) הטריד את מנוחתי. אני באמת לא צריך […]

ב־19 במרץ 1989 התייצבה נבחרת ישראל למשחק במוקדמות מונדיאל 1990, נגד נבחרת אוסטרליה. בדקה ה־75, כשישראל הובילה 1־0, ניתנה לאוסטרלים בעיטה חופשית; הכדור נחת ברשת וישראל שוב לא העפילה למונדיאל. מול החומה הרשלנית שבנו השחקנים זעק השדר יורם ארבל באבל: ״ככה לא בונים חומה". את הזעקה הזאת משמיעים בחודשים האחרונים רבים בימין שדווקא תומכים ורוצים […]

“כמעט בכל התנגשות בין ההכרה האינדיבידואלית למשמעת הכפויה, הנני עומד לצידו של היחיד“, כתב ב־1935 זאב ז'בוטינסקי, האב הרוחני והמעשי של התנועה הלאומית־ליברלית בישראל. זהו אולי סימן ההיכר היסודי של הליברל האמיתי; הוא מעדיף את בחירתו של היחיד על פני המרות החברתית והמדינתית, מבכר את חירות הפרט על פני הכפייה. כמו לכל תיאוריה פוליטית וחברתית […]

הייטהייהניצוץ שהתחיל את קריסת סיליקון ואלי בנק היה, באופן אירוני, דווקא תוכנית החיזוק שהציג. אלה היו 48 שעות מסויטות עבור ההנהלה. ביום רביעי שעבר שלח הבנק למשקיעיו הודעה מלאת ביטחון שסיפרה להם על ניהול אחראי: מכירה של נכסים חלשים והחלפתם בנכסים חזקים, וגם גיוס כספים ב־2.25 מיליארד דולר. אבל המשקיעים לא נרגעו, ופירשו את ההודעה […]